מודעות עצמית!
יפה שיש לך! בניגוד בוהק לקופיף, אני טוענת שלכל דבר יש מחיר ומחובתיך לדעת אותו, זה בדיוק הדבר שהופך אותך למה שאת - הדברים שאת מוכנה לשלם מחיר עבורם. וכמו בכל דבר, את צריכה למצוא את האיזון, את הנקודה החמקמקה בה התמורה שווה להשקעה (יהיו אלו ואלו אשר יהיו). זה מאוד מסובך מכיוון שלפעמים קשה להבדיל בין הדברים, והכי קשה להיות אובייקטיבי (מה גם, לא תמיד צריך...), ובכלל, עבודה עצמית לעולם אינה קלה. בפועל, יש כמה אופציות, יש את המעבר מקיצוניות לקיצוניות (את בטח מכירה את המשל עם הבריסטול), ויש את האימרה בשבח עמוק מים שקטים, יש הדוגלים בהטחה ויש בטיוח, ואת בטח יכולה לחשוב על עוד. העניין הוא אחרי שהבנת מה את רוצה ומה אינך מוכנה לסבול, זה כבר מאיר כיוון. תיכנון הזמן בראיה שבועית, חודשית, עונתית ושנתית יכול להועיל ברמות שלא עלו בדעתך (למשל: אני די בטוחה שאמא שלך תהיה מאושרת לשמוע שאת מתכננת לבלות אצלה בסופשבוע הבא, לאמר מכן בחג האחרון של פסח, ביום ירושלים, בסופשבוע שאחרי שבועות, בסופשבוע שלפני צ'באב, בראש השנה, בסופשבוע שלפני היומולדת שלך וכו', מאיזשהי סיבה זה מרגיע ומשכנע, למרות הקיצוץ הברור). אם כל זה לא עזר לך למצוא אסטרטגיית פעולה - את צריכה לפרק את הסביבה המשפחתית על פי חבריה, בכמה פרמטרים: חשיבות, יעילות, אהבה שאינה תלויה, אחריות, מניפולטיביות ועוד (יש עוד, עליהם תאלצי לחשוב לבד). אצל כל אחד מהעקרוניים בניהם את צריכה לברר מה את חושבת שהוא רוצה, מה יספק אותו או איך אפשר לקנות אותו, מה את רוצה ממנו וכאלה. ואז כמו מפיק טוב - תוציאי ממה שיש את המקסימום. >ספל חמאה מטעם ההוצאה לפועל<
יפה שיש לך! בניגוד בוהק לקופיף, אני טוענת שלכל דבר יש מחיר ומחובתיך לדעת אותו, זה בדיוק הדבר שהופך אותך למה שאת - הדברים שאת מוכנה לשלם מחיר עבורם. וכמו בכל דבר, את צריכה למצוא את האיזון, את הנקודה החמקמקה בה התמורה שווה להשקעה (יהיו אלו ואלו אשר יהיו). זה מאוד מסובך מכיוון שלפעמים קשה להבדיל בין הדברים, והכי קשה להיות אובייקטיבי (מה גם, לא תמיד צריך...), ובכלל, עבודה עצמית לעולם אינה קלה. בפועל, יש כמה אופציות, יש את המעבר מקיצוניות לקיצוניות (את בטח מכירה את המשל עם הבריסטול), ויש את האימרה בשבח עמוק מים שקטים, יש הדוגלים בהטחה ויש בטיוח, ואת בטח יכולה לחשוב על עוד. העניין הוא אחרי שהבנת מה את רוצה ומה אינך מוכנה לסבול, זה כבר מאיר כיוון. תיכנון הזמן בראיה שבועית, חודשית, עונתית ושנתית יכול להועיל ברמות שלא עלו בדעתך (למשל: אני די בטוחה שאמא שלך תהיה מאושרת לשמוע שאת מתכננת לבלות אצלה בסופשבוע הבא, לאמר מכן בחג האחרון של פסח, ביום ירושלים, בסופשבוע שאחרי שבועות, בסופשבוע שלפני צ'באב, בראש השנה, בסופשבוע שלפני היומולדת שלך וכו', מאיזשהי סיבה זה מרגיע ומשכנע, למרות הקיצוץ הברור). אם כל זה לא עזר לך למצוא אסטרטגיית פעולה - את צריכה לפרק את הסביבה המשפחתית על פי חבריה, בכמה פרמטרים: חשיבות, יעילות, אהבה שאינה תלויה, אחריות, מניפולטיביות ועוד (יש עוד, עליהם תאלצי לחשוב לבד). אצל כל אחד מהעקרוניים בניהם את צריכה לברר מה את חושבת שהוא רוצה, מה יספק אותו או איך אפשר לקנות אותו, מה את רוצה ממנו וכאלה. ואז כמו מפיק טוב - תוציאי ממה שיש את המקסימום. >ספל חמאה מטעם ההוצאה לפועל<