אתה מכיר את זה
שאתה יודע שאתה בתוך חלום ואתה ממש צריך שיצבטו אותך כדי להאמין? ככה מרגישים כשרואים את קליינשטיין המופלא מנגן אל הנפש שלנו. האצבעות שלו פורטות על הפסנתר הקסום את השירים המרגשים הביצועים שלו מקסימים והוא עמוס באהבה, ומחלק אותה בצליליו. חלום, חולמת, הייתי שם. ישבתי בשורה השניה באמצע, ישר מול הפסנתר, הפרחתי לרמי נשיקות, והוא ממש שמע אותי שרה... רוצה שיר קטן? "הים כבר לא צועק לך תעשי לי טוב, אבל את החיוך שלה, הוא עוד שומר איתו, ראיתי אותה עוברת ברחוב עם שקית של מכולת ועיתון, מתאים לך ככה בשיער ארוך, לא נוקמת בו יותר עם מספריים מוטרפים, לא רוצה להתוודות ולא אורזת מזוודות, במקום זה מנקה את אוסף הצדפים..." זה למשל, שיר שכאילו נכתב ממש עליי. הקהל, בהמוניו, גברים נשים וטף. אני וחברתי היינו בין הצעירים, והיו גם הרבה מבוגרים שהתפעמו והתרגשו מאד. משך את תשומת ליבי הבחור שישב לפניי. אדם מבוגר, הגיע לבד. ידע את כל המילים היה לו קול בס. כשהוא שר ממש שמעו. והיו חסרים לו מקצב של תופים אז הוא תופף במחיאות כפיים כשהרגיש צורך... למשל בשיר, "כמו אש אש על הפנים, זה בא ושורף אותי מבפנים זה כמו אש על הפנים"... זה שרמי חתיך אין על כך ויכוח על כישורונו כולנו מסכימים פה אחד, אבל יש בו משהו שקשה להגדיר כתכונה. הוא מופלא, הוא פשוט מותק. אין בו כאילו כזה. הוא שר נקי ומבפנים, מבין? ולסיום,השיר אהבה גדולה שהופתעתי לשמוע את רמי שר אותו,הפתעה לטובה.. <את כל שירי המופע רמי הלחין, מלבד שיר אחד או שניים שהוא מאד אהב והיה חייב לשיר> "קירות הבית רעדו, הגג לפתע עף ההחלונות שנפערו אל החושך שעטף, מה שנגלה לעין, כשעלה האור הוא לא יכול לשמוע היא לא רוצה לזכור, הרוח באה בסערה וכל מה שיקר מוטל לארץ ונרמס נרמס עד לעפר, כל רגע של ייאוש נפער בחושך הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה... הזמן הוא לא רופא, הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו, היא את שלה היתה פה אהבה גדולה..." <תלתלית ממליצה בחום, למי שעוד מאמין באהבה>