נו ... כמובן שטריגר

[פרפר בתוך אגרוף]

זה נשמע כאילו

יש שם הרבה אנשים שנמצאים איתך בכאב ורוצים לשמוע.
אני שמחה שיש לך מקום כזה, זה לא מובן מאליו,
ושמחה שאת משתמשת בו.

 

[מייפלס]

הצוות כאן הוא אחלה

צוות אחר מהצוות שהיה כאן בפעם הקודמת שהייתי פה ...

 

[מייפלס]

...

אני יודעת לבקש חיבוקים מהבנות שבצוות כאן כשצריכה ... ואני גם שואלת לפעמים אם אוהבים אותי ... כי אני צריכה לשמוע את זה ... כי אנ'לא בטוחה וכי אנ'לא אוהבת את עצמי וכי אני צריכה אהבה ( כי לא קיבלתי בבית ... כלומר , אני יודעת שההורים שלי אהבו אותי , אבל לא הראו את זה ) ... לפעמים בא לי לשאול את המנהל אם הוא אוהב אותי , אבל אני שותקת ... אני מניחה שכן כי הוא אמר לי שהוא לא מוותר עלי ( למרות כל האיומים לאישפוז שמקבלת ... ) ...

קשים עלי הלילות ... עד שאני נרדמת !
המון מחשבות לא טובות ... פגיעה עצמית והתאבדות וזכרונות מהעבר ... אתמול זה היה מחשבות על אמא ..
זה רק נהייה יותר קשה ואני לא סומכת על עצמי שאנ'לא אעשה לעצמי משהו רע .
אני רוצה סורגים על החלון ...

היום קיבלתי ממישהוא זר הצעה לעלות אליו הביתה ... ככה אני פותחת את היום ... זה כי אני ביקשתי ללטף את הכלב שלו ...

 

[מייפלס]

ברור שסירבתי כן ?

אני הבנתי טוב מאוד את הכוונה שלו !

 

[מייפלס]

אהממממ ... לא יודעת אם טריגר

אני מביטה במראה ותוהה למה אומרים לי שאני יפה ... אני שונאת את הדמות שאני רואה במראה !
ולמה בכלל אוהבים אותי ? אני שווה אהבה ( כל סוג של אהבה ) ?

 

[אלומת האור]

 

[מייפלס]

סליחה שלא ציינתי ...

 

[שישמים אחרים]

לא יודעת איך זה בהוסטל

אבל כשהייתי מאושפזת מאד עזר לי ללכת - גם אם זה באמצע הלילה - ולהגיד לצוות שאני חושבת על לפגוע בעצמי כשהרגשתי ככה. להרבה מהם היו שיטות הרגעה טבעיות (וגם, כמובן, גישה לתרופות מרגיעות במקרה הצורך). אני מקווה שיש לך למי לפנות כשאת מרגישה ככה ושאת נעזרת במדריכים במקום.

ולגבי השאר, אני מאד מקווה שאת נזהרת ולא נותנת לאחרים לנצל את הצורך שלך בלהיות אהובה ומחובקת. יש דרכים מקובלות שלא פוגעות בך ובהן תוכלי להרגיש ככה. העיקרית, בעיני, היא טיפול שבו תלמדי לאהוב את עצמך (וכמו בכל טיפול, את לא צריכה להאמין בלב שלם שתוכלי לאהוב את עצמך ישר מההתחלה. תני לזה זמן). יש לך פגישות קבועות עם מטפלת? עו"סית? פסיכולוגית?

 

[מייפלס]

יש לי פגישות עם העו"סית של ההוסטל

אבל היא עונה לפונים הרבה וזה מרגיש לא נעים ומבזבז לי ת'זמן ...
כתבתי בשרשור אור וגאווה שבדיוק היום שאלתי את המנהל אם אני יכולה לרדת למדריך שנמצא כאן בלילה כשקשה לי והוא אמר שידבר איתו ... אין לי תרופות הרגעה ... הפסיכיאטר לא אישר לי .

 

[אחת בתוך אחת]

מצטערת שאין בי מילים...

רק חיבוק ענק ענק

והרבה אהבה..