נו חבריקוס..

Conspiracy

New member
נו חבריקוס..

אז איך הולך לכם בשנה החדשה? האמת שבאתי לכאן לפרוק קצת.... מצטערת שאני באה רק כשאני צריכה, אבל פשוט לא היה לי זמן... קצת הכניס אותי לשוק, כל הלחץ הפתאומי הזה של זמן בכיתה י', אני בן אדם שצריך די הרבה זמן לבד עם עצמו.... וכשכל הזמן הזה הולך על שיעורים, ובית ספר, וצופים, ועוד שעורים, לא נשאר זמן לחשוב עם עצמך, והזמן היחיד זה לפני שאתה הולך לישון, במיטה, ואז אתה חושב ולא מצליח להפסיק, ובגלל זה אתה נרדם רק באמצע הלילה, ומהלך כמו זומבי בבית ספר.. הממ... בכל אופן... רציתי לספר על הפעולה הראשונה שלי שהייתה אתמול, פעם ראשונה שהדרכתי את הקבוצה שלי.. קבוצה של בנים בכיתה ד', בדיוק כמו שרציתי, אפילו מהבית ספר שרציתי להדריך.. שבוע השקעתי בפעולה הזאת, כל יום ויום, תכננתי, קניתי, הכנתי צ'ופרים, הייתי בישיבות עם הצוות, ו... אוף. כל ההשקעה התבזבזה. לא מספיק שחיכיתי חצי שעה לחניכים והלכה רבע פעולה, באו לי רק חמישה. עד שסוף סוף התחלנו, העברתי להם שלוש מתודות, וגם זה בקושי, ואז התחיל הבלאגן.. סתם ככה הם התחילו ללכת מכות, ולריב, ואז אחד מהם פשוט ברח.. והוא רץ ורץ ורץ, ואני רודפת אחריו ורצה, ורצה, ודואגת לחניכים שנשארו מאחור, אבל לא יכולה לתת לחניך לברוח, כי אלוהים יודע מה יקרה לו.. עד שתפסתי אותו, הוא ברח לי שוב.. ועד שהצלחתי לדבר איתו, הוא הלך להרביץ לחניכים האחרים, ושוב ברח, ושוב רדפתי אחריו, והוא בכה, ואמר שהוא רוצה ללכת, והוא לא חוזר איתי, והוא רוצה ללכת אל אחותו, והוא לא חוזר יותר לצופים, והוא שונא אותם, כולם נגדו, והם סתם הרביצו לו, והוא בוכה ובוכה ובוכה.. ואני מנסה לשכנע אותו, מסבירה לו שהם רוצים לבקש סליחה, ומדברת, ומשכנעת, ועד שהוא חזר, ועד שהוא הסכים לקבל את הסליחה שלהם, ועד שכולם השלימו - נגמר הזמן. ואוף.
והלימודים... זה המון לחץ, בשביל אחת כמוני שמשתדלת לעשות את כל השעורים ולכתוב הכל, ואמנם זה לא לחץ כמו שיש ליותר גדולים ממני, אבל זה המון לחץ יחסית למה שהייתי רגילה.. פוף. קצת בא לי להעלם עכשיו. בא לי לעוף מכאן, רחוק רחוק. לא בא לכם לפעמים?
 

עמיתוש

New member
וואי..

קרה לי היום.. דווקא אני בנאדם שלא עושה שיעורים (כן כן, מומחה בהעתקות אם כמה שלא נראה כזה
), ואין צופים וגם השנה אין לי חוג ויש לי הרבה יותר שעות פנאי.. אבל דווקא היום, היה לי יום עמוס. ואני שונא את זה. לכל דבר אתה בקושי מוצא זמן. והרבה דברים שוכחים
. ומספיק לדבר על עצמי אגואיסט שכמותי - לדבר עלייך (
). אוףף.. זה בטח מ'זה מבאס.. לעבוד על דבר הרבה זמן ולא יוצא טוב בסוף. אבל שתדעי לך, אם כמה שבטח תרצי לרצוח אותי אחרי שתקראי את זה- את מכירה את חוקי מרפי? כל דבר שיכול להתקלקל - יתקלקל. וזה נכון להחריד. ועוד משפט מעצבן - כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. ואני יודע שאני לא הייתי צריך להגיד לך לא לצפות לפעולה הראשונה שלך, אבל.. ככה זה.. כמעט כל דבר שאתה מצפה אליו כ"כ, כל דבר שיקרה לרוב יהיה מתחת לציפיות. אז עכשיו, נוותר על פניני הטיפשות שלי, ותדעי לך, שכמו שכתבתי למטה - בזמן האחרון זה הרבה פעמים קורה לי, העניין הזה של העלמות, להתנתק. לא לחשוב על דברים מסויימים. וזה בא הרבה.. אבל אז.. אני מגלה שיש כ"כ הרבה דברים שלוקחים כמובן מאליו שלהתנתק יהיה צעד קשה מדי - משפחה קרובה, חברים, חיות מחמד (
), ותאמיני או לא - לימודים. מתפלל בשבילך שהלחץ יעבור כמה שיותר מהר , וגם לי, אבל לאו דווקא בלימודים. אוף. קבלי
, וגם תני כבוד - אני לא כותב הודעות ארוכות בד"כ
.
 

שלומצי

New member
אוי עמיתוש. אתה כזה שווה....

אני קוראת את ההודעות שלך ולא מאמינה שפעם היית "עמית בן 11 וחצי"... אתה כותב בכזאת רגישות וחוכמה שזה ממש מרגש. (וסליחה על התקף הנוסטלגיה והקיטש, לא יכולתי להתאפק)... איזה מזל יש לאחיות שלך
 

דיתוּש

New member
יו, אוריתי ../images/Emo13.gif

באמת אני מסכימה עם מה שעמית אמר, אין לי ממש מה להוסיף - אבל שתדעי שאני כאן ואיכפת לי
. אני מקווה בשבילך לשבוע יותר טוב, לימים של שקט
ובעצם... זה הולך לכולנו... שיהיו גם ימים שקטים כשאנחנו צריכים. בהצלחה לך
[נ.ב.-למטה איפה שיש את מה שאתי כתבה והגבתי לה, הוספתי קישור לאתר ממנו אפשר להוריד כבשה חמודה שמקפצת לך על המסך. זאת הכבשה הכי חמודה בעולם!
אישית, קראתי לה ג'קי]
 

Conspiracy

New member
תודה, חבר'ה ../images/Emo24.gif

תודה רבה, כל מילה שלכם מעודדת אותי, כמו תמיד.. עמיתוש, כבוד, אני מרגישה מיוחדת עם ההודעה הארוכה הזו שלך
ואתה צודק, אני מניחה... אולי ציפיתי לזה יותר מדי, בניתי צפיות גדולות מדי. אבל מצד שני, זה לא היה אמור להיות ככה, בכלל.. פעולה ראשונה, עם ריב קבוצתי, וחניך שבוכה? אבל אני מנסה להתאפטם (מלשון להיות אופטימית:), ולקוות שהפעולות הבאות לא יהיו ככה.. ולמה להפסיק לדבר על עצמך, עמיתושקה? זה כלל וכלל לא אגואיזם, בשביל זה אנחנו כאן, לא? בשביל להקשיב אחד לשני.. (אני תמיד יודעת שכשקשה, אפשר לבוא ולפרוק קצת בפורום הנפלא שלנו.. וזה בדיוק מה שעשיתי:) אוהבת אותך המונים! ג'ודית, תודה רבה, חמודונת! אפשר לשאול, למה קראת לכבשה ג'קי?
אוהבת אותך! ובנימה קצת שונה.. קצת אחרי שכתבתי כאן את ההודעה, פרשתי למיטה, וניסיתי להירדם. התחלתי לחשוב על איך שיש לי המון, ואיך שאני מקבל את הכל כמובן מאליו, ולא מעריכה כמו שאני צריכה.. התחלתי לחשוב על זה שאולי הייתי מעריכה קצת יותר אם היה קורה משהו דרסטי, ואז אני אבין שלא צריך לקבל דברים כמובן מאליהם.. אבל לא רציתי שדבר כזה יקרה, ומיד גרשתי את המחשבה הזאת מהמוח.. ופתאום, בום! פיצוץ.. ליד הבית.. ואני שומעת את השכנים - "אבא, קום, היה פיגוע ברחוב שלנו.." ואני קמה מהר מהר, ופותחים טלויזיה, ורואים את השכונה שלנו, ונפגעים, ואמבולנסים, ושומעים סירנות, והתמונה של הבית קפה מתפוצץ לא יצאה לי מהראש, ועשרים אלף טלפונים מודאגים, שואלים אם הכל בסדר, ושוב, כל מה שאני רוצה, זה לעוף מכאן.. ואני שונאת את זה שכל פעם שהדבר הכי קטן קורה, אני רק רוצה לברוח.. ואני רק מקווה שלא יתחיל עכשיו עוד גל של פיגועים.. ושיהיה לכולנו שקט, ושרק נהיה מאושרים...
לזכר ההרוגים.. אוהבת את כולכם, תשמרו על עצמכם.
 

שלומצי

New member
אורית ../images/Emo25.gif

כמה עצוב לקרוא את ההודעה שלך...עצוב לי לדעת שאת שוב חווה את הסיוט הזה מקרוב...אבל שולחת לך המון חיבוקים ועידודים, וכמו שג'ודית שרת התרבות שלנו אמרה - זה לא דבר קטן - זה המון מה שיש לך ותשמרי על זה חזק. אוהבת. שלומצי.
 
אוששששש, אוריתי אוריתי אוריתי ../images/Emo23.gif

כולם עשו כאן 'עבודה' כ"כ טובה בלעודד אותך, שלי לא נשארו מילים להגיד... שמחתי לקרוא שקצת הוקל לך מאז שכתבת את ההודעה, אפילו אם רק קצת, ממש קצת. גם ה'קצת' הזה הוא קצת-הרבה ברגעים עצובים שכאלה. אני יודעת. נכון, ילדה, לפעמים אנחנו באמת לוקחים דברים כמובנים מאליהם, אבל זה טבע האדם. ברגע שיש לנו משו ביד, קשה לנו להעריך אותו, כי הוא שלנו, אצלנו, והרבה פעמים אנחנו שוכחים להגיד עליו 'תודה' או סתם לחייך בגללו. אל תכעסי על עצמך על הקטע של לקחת כמובן מאליו, זה לא שאת בנאדם רע, חס וחלילה, את בנאדם מלא בטוב ויופי [פנימי וחיצוני כאחד
]. כולנו 'צריכים' לעיתים לאבד משו יקר כדי להבין כמה שווה ערך הוא, וזה חבל שזה ככה, אבל כולנו עושים את זה, במידה זו או אחרת. וכל העניין כאן, זה קנה המידה, את מבינה? הפרופורציות של הדברים. כי אפילו אם את אומרת 'תודה' בלחש, בינך לבין עצמך, על כל הדברים הטובים שיש לך, ואכן יש לך, אני בטוחה [
] רגע לפני השינה, זה כבר שווה את הכל. ואני יודעת כמה עצוב ומפחיד לחיות במדינה כמו שלנו, איך הלב פועם במהירות היסטרית לנוכח הסירנות הבלתי פוסקות... זה נורא. יותר נורא משאפשר להסביר במילים. אבל יש לך חברות, ויש לך חברים, ויש לך אותנו, לספר על הפחד, לדבר את הפחד, רק לא לשתוק אותו, ולנסות לא לחיות אותו, למרות שאין לנו הרבה ברירה. אבל לעבור את זה ביחד, וביחד, זה הרבה יותר קל [כי שתיים זה תמיד ביחד
]. אוהבת המון, וכ"כ שמחה שאת משתפת אותנו, מדי פעם בפעם, במה שקורה לך. שתפי יותר, הא? חשוב לי לדעת מה איתך. את חסרה כשאת לא כותבת.
עדי
 

Conspiracy

New member
תודה, חבר'ה..../images/Emo13.gif

איך שאתם תמיד מצליחים להגיד את המלים הכי נכונות, זה מדהים אותי כל פעם מחדש.. אתם מדהימים, ואני אוהבת אתכם, ומודה לכם..
תודה תודה תודה! ותשמרו על עצמכם!
 

QuEeN oF mE

New member
מתוקה..

אני מבינה אותך.. את כל הקטע של הלחץ והכל..
אני נזכרת איך שנה שעברה היה לי המון לחץ שנפל עליי פתאום..האמת שגם השנה זה ככה..זה המון בצפר המון שעות ללמוד אבל אני מנסה להסתדר.. אני בטוחה שגם את תסתדרי
והכל יהיה טוב. בקשר לפעולה בצופים..אני יכולה רק לדמיין שאת הרגשת ממש רע שכ"כ התכוננת לזה ולא הצליח לך..אבל זאת רק פעולה ראשונה..את תהיי נהדרת זה בטוח. והפיגוע..אוח..אני שמחה שאת בסדר! נורא לשמוע שזה היה קרוב לבית שלך..
הכל יהיה טוב אוהבת.
 
למעלה