נו, איך היה?
- פותח הנושא גוטמן האפור
- פורסם בתאריך
ש1212 החיים חזקים מהכל מאחל לך
להמשיך לצמוח ולפרוח מחדש ,קראתי את מאמרך בקפידה רבה ומחזיק לך אצבעות כמה שרק אפשר וברור לי שאת בדרך הנכונה ברכות למנהלי הפורום על תמיכתם ועזרתם לך ולכלל הכותבים ריגשת אותי מאוד ומדוע רשמתי לך שהחיים חזקים יותר מכל כאב או משבר איבדתי אב בגיל 38 איבדתי אח בגיל 26 נהפכתי בגיל 14 לאב המשפחה בעל כורחי ושרדתי את החיים הקשים מנשוא { להבדיל תיזכי לחיים ארוכים } רוצה לומר לך רק דבר אחד בתקופתי לא היה לי מי שיתמוך הכל עשיתי ולמדתי לבדי המשכתי את חיי ליקקתי את פצעי והם היו קשים מנשוא החוסן הנפשי היציאה לכיוון החברה גרמה לשפיות ותיקווה חדשה וכך הצלחתי להרים את ראשי להמשיך לחייך להמשיך לחבק לצאת לחיים מחושך לאור זה מה שעשיתי וזה מומלץ גם לך היום יותר ויותר מאחל לך את הגשמת החלום לחזרה רק " לאור" ובטוח שגם כמו כל הפורום מושיט יד לעזרה בכל שעה ודקה 24 שעות סביב השעון בהצלחה לך בחיים החדשים מכל הלב ושתיפרחי כמו עץ רענן עם תיקוות חדשות וחיים טובים ומאושרים חיזקי ואימצי ג'רי מזרחי
להמשיך לצמוח ולפרוח מחדש ,קראתי את מאמרך בקפידה רבה ומחזיק לך אצבעות כמה שרק אפשר וברור לי שאת בדרך הנכונה ברכות למנהלי הפורום על תמיכתם ועזרתם לך ולכלל הכותבים ריגשת אותי מאוד ומדוע רשמתי לך שהחיים חזקים יותר מכל כאב או משבר איבדתי אב בגיל 38 איבדתי אח בגיל 26 נהפכתי בגיל 14 לאב המשפחה בעל כורחי ושרדתי את החיים הקשים מנשוא { להבדיל תיזכי לחיים ארוכים } רוצה לומר לך רק דבר אחד בתקופתי לא היה לי מי שיתמוך הכל עשיתי ולמדתי לבדי המשכתי את חיי ליקקתי את פצעי והם היו קשים מנשוא החוסן הנפשי היציאה לכיוון החברה גרמה לשפיות ותיקווה חדשה וכך הצלחתי להרים את ראשי להמשיך לחייך להמשיך לחבק לצאת לחיים מחושך לאור זה מה שעשיתי וזה מומלץ גם לך היום יותר ויותר מאחל לך את הגשמת החלום לחזרה רק " לאור" ובטוח שגם כמו כל הפורום מושיט יד לעזרה בכל שעה ודקה 24 שעות סביב השעון בהצלחה לך בחיים החדשים מכל הלב ושתיפרחי כמו עץ רענן עם תיקוות חדשות וחיים טובים ומאושרים חיזקי ואימצי ג'רי מזרחי
רן גוגיטסו
New member
../images/Emo24.gif אני חסר מילים
לפעמים אין מה לומר פרט ל-
(אם היה אייקון של סמיילי מצדיע, הייתי שם גם אותו
) רן.
לפעמים אין מה לומר פרט ל-
amir_aikido
New member
../images/Emo24.gif ../images/Emo45.gif בלי מילים
PhoenixLord
New member
בהחלט היה מפגש מוצלח
כמובן שמגיעה תודה לכל האנשים שכבר הוזכרו. זאת מסורת שאחד המורים מגיע חולה? אמיר מפגש קודם ודודו הפעם... כל מה שנותר לעשות זה לאחל לו החלמה מהירה ולתת למורים פרוטקס לפני המפגש הבא
. תודה אישית גם לcrane על ההסעה חזור. נהנתי מאוד ונתראה במפגש הבא. שחף
כמובן שמגיעה תודה לכל האנשים שכבר הוזכרו. זאת מסורת שאחד המורים מגיע חולה? אמיר מפגש קודם ודודו הפעם... כל מה שנותר לעשות זה לאחל לו החלמה מהירה ולתת למורים פרוטקס לפני המפגש הבא
והכי חשוב - פגשנו חברה שרק קראנו עליהם. לילה טוב
היה מפגש פורום נהדר, מעניין מאוד שהועבר בצורה מאוד מקצועית , מרתקת ועם הרבה הומור
צוות המורים/ מדריכים : צחי חליפקס ,דודו ארמה ואבי נרדיה הפגינו מקצוענות ברמה מאוד מאוד גבוה. והיה מרתק לשמוע, לראות וגם ליישם את החומר הנלמד שהעבירו . אחד אחד תותח בתחומו ובאמת היה לי לכבוד ולעונג להיות נוכחת במפגש. ברצוני להודות לכל אחד מכם על העברת השיעורים, הקדשת הזמן , הסבלנות וההסברים לכולם
. כן יירבו כאלה מפגשים פוריים ומפרים לכל אחד מאיתנו. תודה לרן, בייבי ולחיים כהן (וגם לך גוטמן) שאירגנו את המפגש,(אחלה עבודה חבר'ה)
תודה לאמיר ברנע שתרם את הדוג'ו היפה שלו בפעם המי יודע כמה(דוג'ו ממש ממש יפה יש לציין.) תודה לדודי הקטן שספג בשביל כולם כאפות וסטירות
ותודה לחיים פאר מאמני ורבי שבזכותו הגעתי עד הלום.
. (ושדאג לעבור בין כולם ולתקן ולהראות איך צריך לפרוק נכון את הנשק ואם אפשר בדרך לפרוק גם את האצבע אז למה לא?
) לסיכום...היה מואי מואי כיף
היה מפגש פורום נהדר, מעניין מאוד שהועבר בצורה מאוד מקצועית , מרתקת ועם הרבה הומור
שבי גו גיטסו
New member
המפגש היה פריבילגיה רצינית בשבילי.
בתור מישהו שבחודשים האחרונים לא מתאמן בכלל, זה היה אחלה "חילוץ עצמות" בשבילי, הן פיזי והן נפשי. תענוג לראות וללמוד ממקצוענים וזה מי שהיו מולנו והדריכו: מקצוענים. זה ממש חוויה לראות אנשים שמעבר לידע המקצועי שלהם הם גם בעלי רמת הדרכה שכזאת, איזה שליטה בחומר, איזה אוירה נינוחה ונעימה אך עם זאת מפרה ולא שאנטית מדי. בקיצור כיף גדול והרבה חומר למחשבה הן בתחום פריקת האקדחים והן בתחום העברת שיעור. פעם אחרונה שראיתי טכניקות לפריקת אקדח היתה לפני 12 שנה בקורס מדריכי קרב מגע בצבא ולקח שלמדתי היום (והיה ברור לי הרבה לפני) הוא שאין סיכוי שאצליח כיום לפרוק מישהו מנשק. זוהי ממש מתודה שלמה (או כמו שאבי נרדיה אמר "אקדוחנות היא אומנות לחימה פר אקסלנס בפני עצמה") ואם לא מתאמנים בה באופן רציף ומתעדכנים בחידושים שיש בתחום, חבל על הזמן. לצערי ובטח לצער כל מי שא"ל היא תחביב בשבילם, הקוצר בזמן הוא מכריע ועלינו להתמקד כל אחד באומנות אחת, שבה נוכל להשקיע את השני אימונים בשבוע וחבל שכך. לסיכום מי שלא היה הפסיד. נ.ב היה כיף גדול במיוחד לראות ולהכיר אנשים שאת השמות שלהם הכרתי עוד מהימים שהפורום של א"ל היה מאוחד. לצערי אני קצת ביישן ולא אוהב להציק לאנשים ולשאול לשמם בפומבי, אז היה מאוד נעים להכיר את אלה שכן התוודעתי אליהם (במיוחד את בייבי שנתנה לי כמה טיפים לאיך להרגיע את אשתי בנוגע ללידה שממשמשת ובאה, תודה לך אחותי הארניסית) ואולי במפגש הבא לטובת ביישנים כמוני כדאי לערוך איזה סבב שמות (למרות שזה נראה גם בעיני קצת פוגע בכאלה שלא רוצים להחשף), רנצ'וק לטיפולך למצוא איזה שיטה טובה לעניין זה. ברכות למארגנים למדריכים ולמשתתפים ותודה רבה.
בתור מישהו שבחודשים האחרונים לא מתאמן בכלל, זה היה אחלה "חילוץ עצמות" בשבילי, הן פיזי והן נפשי. תענוג לראות וללמוד ממקצוענים וזה מי שהיו מולנו והדריכו: מקצוענים. זה ממש חוויה לראות אנשים שמעבר לידע המקצועי שלהם הם גם בעלי רמת הדרכה שכזאת, איזה שליטה בחומר, איזה אוירה נינוחה ונעימה אך עם זאת מפרה ולא שאנטית מדי. בקיצור כיף גדול והרבה חומר למחשבה הן בתחום פריקת האקדחים והן בתחום העברת שיעור. פעם אחרונה שראיתי טכניקות לפריקת אקדח היתה לפני 12 שנה בקורס מדריכי קרב מגע בצבא ולקח שלמדתי היום (והיה ברור לי הרבה לפני) הוא שאין סיכוי שאצליח כיום לפרוק מישהו מנשק. זוהי ממש מתודה שלמה (או כמו שאבי נרדיה אמר "אקדוחנות היא אומנות לחימה פר אקסלנס בפני עצמה") ואם לא מתאמנים בה באופן רציף ומתעדכנים בחידושים שיש בתחום, חבל על הזמן. לצערי ובטח לצער כל מי שא"ל היא תחביב בשבילם, הקוצר בזמן הוא מכריע ועלינו להתמקד כל אחד באומנות אחת, שבה נוכל להשקיע את השני אימונים בשבוע וחבל שכך. לסיכום מי שלא היה הפסיד. נ.ב היה כיף גדול במיוחד לראות ולהכיר אנשים שאת השמות שלהם הכרתי עוד מהימים שהפורום של א"ל היה מאוחד. לצערי אני קצת ביישן ולא אוהב להציק לאנשים ולשאול לשמם בפומבי, אז היה מאוד נעים להכיר את אלה שכן התוודעתי אליהם (במיוחד את בייבי שנתנה לי כמה טיפים לאיך להרגיע את אשתי בנוגע ללידה שממשמשת ובאה, תודה לך אחותי הארניסית) ואולי במפגש הבא לטובת ביישנים כמוני כדאי לערוך איזה סבב שמות (למרות שזה נראה גם בעיני קצת פוגע בכאלה שלא רוצים להחשף), רנצ'וק לטיפולך למצוא איזה שיטה טובה לעניין זה. ברכות למארגנים למדריכים ולמשתתפים ותודה רבה.
איך כמעט זכיתי בתהילת עולם
התוכנית היתה פשוטה: מבטלים אימון, הולכים למפגש, מנצחים את כולם וחוזרים מוקדם מספיק בשביל ללכת מכות על מקום באבו-חסן. גם הסדר היה ברור: קודם צחי, אחר כך משה קיץ (על דודו ארמה ויתרתי כי לא מרביצים לבנאדם חולה עם משקפיים. או בלי משקפיים. או מישהו ששוקל 50 קילו יותר ממך. יש דברים שלא עושים) ובסוף אבי נרדיה, כי היינו צריכים להתחמם קודם. לכאורה ברור, לא? אז זהו, שמוקדם מאוד העניינים התחילו להסתבך. בגלל שלקחתי איתי את האנשים הלא נכונים (פחדנים! אני עוד אראה לכם) בשלב מסויים מצאתי את עצמי עומד באמצע השיעור - רק אני, צחי חליפקס ואקדח אדום מפלסטיק שעושה "קליק". עשיתי קליק אבל הוא זז מאוד מהר ואני, יש לי עין אחת מזכוכית מאז ההסתבכות ההיא בשמונים ושבע בביירות, אז הנחתי לו לחיות עוד יום אחד. או שניים. לא ודאי. זה פשוט תלוי בחמ"ל שלנו והם פשוט כרגע בחופשה עד אחרי החגים של 2010. אבל אחר כך, כנראה בוודאות. אחר כך ראיתי את משה קיץ וינון התלמיד שלו. על ינון החלטתי לוותר מראש, כי כמה סבל בנאדם יכול לגרום ביום אחד? לא מספיק שאני הורס שלוש משפחות? בקיצור, כבר עמדתי להציע למשה קרב לחיים ולמוות אבל הוא מתוחכם, הנחש, הוא פשוט לא הסתובב אלי. בחיי. שלוש פעמים אמרתי בנימוס "משה, משה, אח שלו, מה קורה?" אבל הוא לא הסתובב. ככה הלך לי התזמון ומרוב הלם מצאתי את עצמי פורק אקדח מהידיים של איזו ג'ינג'ית חמודה מהקריות. חבל שהיה לה זקן והיא רק דרשה שאהיה יותר רך. מה אני, פילה עגל? לא משנה, איפה הייתי? אה, כן, השלב הבא היה אבי נרדיה. לזה התכוננתי ברצינות אבל במקום לבוא ככה, דוגרי, בפתוח (כמו שהיו אומרים אצלנו במסתערבבים, שזה כמו המסתערבים אבל בלי להסתער. סתם, מתערבבים בהמון. יש אחלה כנאפה בדהרייה, אגב) הוא בא מצוייד בשני בריונים גדולים ועוד אחד קטן ולהכי גדול היה צמיד של לאנס ארמסטרונג! שזה ממש לא בסדר, בינינו. אז הייתי שמה במצב סוב אופטימלי שדרש פתרון אינטגרלי משמעותי לסיטואציה היפרטרופית. במילים אחרות, מצבי היה חרבנה, אז עשיתי מה שלימדו אותנו בשייטת 18 (כמו שייטת 13 אבל יותר יעיל לרחוב, המתמטיקה ברורה): נצמדתי לקיר ועשיתי קולות של טונפה (לקח לי שנים ללמוד לחקות בדיוק את הרעש של הלהב כשהוא חותך את האויר). שאר המפגש עבר בשקט יחסי. אני חייב, כמובן, להזכיר שבסוף המפגש הכנעתי מישהו על המזרון וכל האישים המכובדים עמדו מספר מטרים ממני, וכמו שאתה יודעים, לפי אמנת מאסטריכט לפעולות עוינות בשטח אויב זה נחשב לפחות לחצי נקודה. זה שהוא הפסיק להלחם בערך חצי דקה לפני ההכנעה ופשוט רצה לקום וללכת הביתה זה לא ענייני. אני פה בנושאים רציניים. נ.ב. לאבו חסן שלום.
התוכנית היתה פשוטה: מבטלים אימון, הולכים למפגש, מנצחים את כולם וחוזרים מוקדם מספיק בשביל ללכת מכות על מקום באבו-חסן. גם הסדר היה ברור: קודם צחי, אחר כך משה קיץ (על דודו ארמה ויתרתי כי לא מרביצים לבנאדם חולה עם משקפיים. או בלי משקפיים. או מישהו ששוקל 50 קילו יותר ממך. יש דברים שלא עושים) ובסוף אבי נרדיה, כי היינו צריכים להתחמם קודם. לכאורה ברור, לא? אז זהו, שמוקדם מאוד העניינים התחילו להסתבך. בגלל שלקחתי איתי את האנשים הלא נכונים (פחדנים! אני עוד אראה לכם) בשלב מסויים מצאתי את עצמי עומד באמצע השיעור - רק אני, צחי חליפקס ואקדח אדום מפלסטיק שעושה "קליק". עשיתי קליק אבל הוא זז מאוד מהר ואני, יש לי עין אחת מזכוכית מאז ההסתבכות ההיא בשמונים ושבע בביירות, אז הנחתי לו לחיות עוד יום אחד. או שניים. לא ודאי. זה פשוט תלוי בחמ"ל שלנו והם פשוט כרגע בחופשה עד אחרי החגים של 2010. אבל אחר כך, כנראה בוודאות. אחר כך ראיתי את משה קיץ וינון התלמיד שלו. על ינון החלטתי לוותר מראש, כי כמה סבל בנאדם יכול לגרום ביום אחד? לא מספיק שאני הורס שלוש משפחות? בקיצור, כבר עמדתי להציע למשה קרב לחיים ולמוות אבל הוא מתוחכם, הנחש, הוא פשוט לא הסתובב אלי. בחיי. שלוש פעמים אמרתי בנימוס "משה, משה, אח שלו, מה קורה?" אבל הוא לא הסתובב. ככה הלך לי התזמון ומרוב הלם מצאתי את עצמי פורק אקדח מהידיים של איזו ג'ינג'ית חמודה מהקריות. חבל שהיה לה זקן והיא רק דרשה שאהיה יותר רך. מה אני, פילה עגל? לא משנה, איפה הייתי? אה, כן, השלב הבא היה אבי נרדיה. לזה התכוננתי ברצינות אבל במקום לבוא ככה, דוגרי, בפתוח (כמו שהיו אומרים אצלנו במסתערבבים, שזה כמו המסתערבים אבל בלי להסתער. סתם, מתערבבים בהמון. יש אחלה כנאפה בדהרייה, אגב) הוא בא מצוייד בשני בריונים גדולים ועוד אחד קטן ולהכי גדול היה צמיד של לאנס ארמסטרונג! שזה ממש לא בסדר, בינינו. אז הייתי שמה במצב סוב אופטימלי שדרש פתרון אינטגרלי משמעותי לסיטואציה היפרטרופית. במילים אחרות, מצבי היה חרבנה, אז עשיתי מה שלימדו אותנו בשייטת 18 (כמו שייטת 13 אבל יותר יעיל לרחוב, המתמטיקה ברורה): נצמדתי לקיר ועשיתי קולות של טונפה (לקח לי שנים ללמוד לחקות בדיוק את הרעש של הלהב כשהוא חותך את האויר). שאר המפגש עבר בשקט יחסי. אני חייב, כמובן, להזכיר שבסוף המפגש הכנעתי מישהו על המזרון וכל האישים המכובדים עמדו מספר מטרים ממני, וכמו שאתה יודעים, לפי אמנת מאסטריכט לפעולות עוינות בשטח אויב זה נחשב לפחות לחצי נקודה. זה שהוא הפסיק להלחם בערך חצי דקה לפני ההכנעה ופשוט רצה לקום וללכת הביתה זה לא ענייני. אני פה בנושאים רציניים. נ.ב. לאבו חסן שלום.
סליחה, שכחתי תודות!
קודם כל תודה רבה לאבי נרדיה, אף פעם לא ידעתי איך גיישה תוקפת ועכשיו אני בעניינים. רק רציתי לספר לך שאיך שחזרתי הביתה וידאתי שאני נוגע בציצי והכל בסדר! דבר שני תודה לצחי חליפקס ולמשה קיץ, תמיד הייתי בטוח שאתם מאוד גבוהים ועכשיו אני מבין שגם אנשים שנמוכים ממני יכולים לפרק אותי במכות! עוד אשליה הלכה קיבינימט תודה לאבשלומט! מתגעגע אליך חמודי! תודה לננדין שהראה שאותו לא שוברים והוא יבריז גם כשלא צריך, לא רק כשצריך! תודה לחיים פאר על הכל (אתם חושבים שהוא יודע למלכד אופניים? כי אין לי אוטו)! תודה לגיא, יובל וכת החשיש! תודה לנועה ש. שגם בתוך כל ים הצומי שהיא קיבלה מצאה זמן לעשות עלי תרגיל POLANYA! תודה לDELETE שהדגים איך עושים... משהו... בעזרת ארליכית ושולחן עם פירות! לא יודע מה זה אבל תודה! תודה לג'ינו שהרביץ וברח! אף פעם לא היה לי סטוץ קרבי ועכשיו אני יודע איך זה מרגיש! נ.ב. ברצינות - אחרי פז"מ של כמה וכמה מפגשים אין לי ספק שזה היה המפגש המוצלח ביותר. יש לזה סיבה חשובה בעיני - מלבד אסופה של מורים חשובים (בגלל עשייה ולא בגלל דרגות וישיבה עבשה על התחת) וטכנאים מעולים (מי שלא הבין עדיין באיזה צד של קנה האקדח של אבי צריך להיות, מוזמן לקבל את זה ממני בשפת הסימנים במסר) נאמרו שם דברים ברהיטות ובחדות יוצאות דופן, ואולי בגלל שהטכניקה היתה כל כך רחוקה מרובנו, אולי בזכות זה הם מצאו דרך קלה יותר להתגנב ללב. בעיני זה היה יפה ושווה הרבה יותר מסמינרים טכנים מאוד וטובים מאוד שהייתי בהם. תודה לרן סודאי, איש יקר, שלא מקבל גרם אחד יותר מההערכה שמגיעה לו, אולי הרבה פחות, ועושה משהו שהוא לא פחות ממדהים (ברוח הבודו
).
קודם כל תודה רבה לאבי נרדיה, אף פעם לא ידעתי איך גיישה תוקפת ועכשיו אני בעניינים. רק רציתי לספר לך שאיך שחזרתי הביתה וידאתי שאני נוגע בציצי והכל בסדר! דבר שני תודה לצחי חליפקס ולמשה קיץ, תמיד הייתי בטוח שאתם מאוד גבוהים ועכשיו אני מבין שגם אנשים שנמוכים ממני יכולים לפרק אותי במכות! עוד אשליה הלכה קיבינימט תודה לאבשלומט! מתגעגע אליך חמודי! תודה לננדין שהראה שאותו לא שוברים והוא יבריז גם כשלא צריך, לא רק כשצריך! תודה לחיים פאר על הכל (אתם חושבים שהוא יודע למלכד אופניים? כי אין לי אוטו)! תודה לגיא, יובל וכת החשיש! תודה לנועה ש. שגם בתוך כל ים הצומי שהיא קיבלה מצאה זמן לעשות עלי תרגיל POLANYA! תודה לDELETE שהדגים איך עושים... משהו... בעזרת ארליכית ושולחן עם פירות! לא יודע מה זה אבל תודה! תודה לג'ינו שהרביץ וברח! אף פעם לא היה לי סטוץ קרבי ועכשיו אני יודע איך זה מרגיש! נ.ב. ברצינות - אחרי פז"מ של כמה וכמה מפגשים אין לי ספק שזה היה המפגש המוצלח ביותר. יש לזה סיבה חשובה בעיני - מלבד אסופה של מורים חשובים (בגלל עשייה ולא בגלל דרגות וישיבה עבשה על התחת) וטכנאים מעולים (מי שלא הבין עדיין באיזה צד של קנה האקדח של אבי צריך להיות, מוזמן לקבל את זה ממני בשפת הסימנים במסר) נאמרו שם דברים ברהיטות ובחדות יוצאות דופן, ואולי בגלל שהטכניקה היתה כל כך רחוקה מרובנו, אולי בזכות זה הם מצאו דרך קלה יותר להתגנב ללב. בעיני זה היה יפה ושווה הרבה יותר מסמינרים טכנים מאוד וטובים מאוד שהייתי בהם. תודה לרן סודאי, איש יקר, שלא מקבל גרם אחד יותר מההערכה שמגיעה לו, אולי הרבה פחות, ועושה משהו שהוא לא פחות ממדהים (ברוח הבודו
NEXT TIME אוהד
חבל שלא הצגת את עצמך,הייתי שמח מאוד לפגוש אותך. פעם הבאה אתה שומר לי סיבוב על המזרן. לגבי המפגש: מפגש פורה ביותר. תודה לצחי חליפקס(שאותו אני מעריץ לא מהיום),כל פעם אני נפעם מחדש מהמקצועיות של האיש.מעבר להיותו לוחם אדיר,צחי הוא אדם מרשים ונעים הליכות,מדריך בחסד ואדם שאני מאוד נהנה לשמוע מדבר(תמיד דבריו הם דברי טעם). תודה לדודו שאותו פגשתי זו הפעם השניה ומקווה לפגוש עוד בעתיד,היה מקיצועי מאוד. ותודה לאבי נרדיה,התרשמתי מאוד מאוד מהאיש.מקצועי ביותר! אין לי ספק שניפגש בעתיד. חלק מהדברים שהראו ,דומים מאוד לגרייסי כ'יוג'יטסו וחלק מעט שונים.אך העקרונות אותו דבר.היו כמה טיפים חשובים ברמה ההבנתית של הדברים. חלק מהטכניקות,הרגשתי נוח לאמץ וחלק פחות וזה חלק מהענין,לראות מה אתה יכול לקחת ומה מתאים יותר לך. תודה למארגנים ולאמיר על האולם.
חבל שלא הצגת את עצמך,הייתי שמח מאוד לפגוש אותך. פעם הבאה אתה שומר לי סיבוב על המזרן. לגבי המפגש: מפגש פורה ביותר. תודה לצחי חליפקס(שאותו אני מעריץ לא מהיום),כל פעם אני נפעם מחדש מהמקצועיות של האיש.מעבר להיותו לוחם אדיר,צחי הוא אדם מרשים ונעים הליכות,מדריך בחסד ואדם שאני מאוד נהנה לשמוע מדבר(תמיד דבריו הם דברי טעם). תודה לדודו שאותו פגשתי זו הפעם השניה ומקווה לפגוש עוד בעתיד,היה מקיצועי מאוד. ותודה לאבי נרדיה,התרשמתי מאוד מאוד מהאיש.מקצועי ביותר! אין לי ספק שניפגש בעתיד. חלק מהדברים שהראו ,דומים מאוד לגרייסי כ'יוג'יטסו וחלק מעט שונים.אך העקרונות אותו דבר.היו כמה טיפים חשובים ברמה ההבנתית של הדברים. חלק מהטכניקות,הרגשתי נוח לאמץ וחלק פחות וזה חלק מהענין,לראות מה אתה יכול לקחת ומה מתאים יותר לך. תודה למארגנים ולאמיר על האולם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.