היה נחמד
(וחביב). המרדף אחר האוטו. העמסה של הציוד "לגיבוי" נסיעה בגשם בלתי פוסק לאורך כל כביש הבקעה. היווכחות בכך שבכל זאת הציוד לא מיותר. פריקת הציוד ונסיונות חיבור במשך שעות. מרוב לחץ שכחתי לברך כראוי את כל הבאים. וכמעט פיספסתי את יחבא שבא ונחלץ ממחבואו במקום קא זו או. שמחתי גם לראות את עמית ונציגי משפחת 1270 הנחמדים. בסופו של דבר הכל הסתדר והתחבר וכל חברה שהיתה חסרה הפסידה. תודה לשלי והחוטפת על האירוח ולכל מי שהיה