נו - אז מה? קקי מסריח?

[mishtal]

מסכימה עם צימס

שלא צריך לראות את הדברים ב"שחור או לבן" ולהגיע להקצנה מיותרת. יש גם הבדל לדעתי בין להגיד לילד "אתה מסריחול" לבין "איף- קקי ", בהומור. במשפט הראשון מכנים את הילד מסריח וזה כמו להגיד "אתה ילד רע" ולעומת זאת במשפט השני אומרים את האמת לגבי הקקי, בדיוק כמו במקרה שהילד היה עושה מעשה שאסור לעשותו והיינו מתייחסים לכך. מכאן ועד הסקת מסקנות חד משמעיות לגבי טראומות עתידיות בנושא הפרשות המרחק הוא רב לדעתי...

 

[ימימה]

וב"ספר הנודים" של דן בן אמוץ

כן! יש ספר כזה! יש בו ציור של כל נוד, והסבר קצר. נתקלתי בו בנעורי הרחוקים... יש שם דוגמה שנראית לי מתאימה, והולכת בערך ככה: נוד של אהובה - אין דבר כזה! אם אתה מריח או שומע את הנוד שלה - סימן שאתה כבר לא אוהב אותה...

 

[לאה_מ]

כמו "הנאוה לאדון" של אלבר כהן

(להבדיל אלף אלפי הבדלות, ויסלח לי אלבר כהן שיכולתי לחשוב על ספר שלו בהקשר של "ספר הנודים"...).

 

[ריניני]

זה הספר שבו האישה

יושבת על סיר באמצע החדר ומנהלת את כל הבית? זכור לי משהו כזה במעומעם..

 

[לאה_מ]

בדיוק להיפך...

זה ספר על זוג אוהבים, שעסוקים (במיוחד היא עסוקה) הרבה מאד בהסתרת האנושיות שלהם זה מזה כדי להמשיך בפסאדה של ההתאהבות חסרת הגבולות (זו שבה לנודים אין ריח...). זכור לי במיוחד קטע שבו בבית המשותף שלהם היא מתכננת לעצמה חדר שרותים נפרד ומבודד, על מנת שלא יהיה שום זכר לכך שגם היא משתינה ומחרבנת כמו בני תמותה רגילים... אני חייבת לחפש את הספר הזה ולמצוא את הקטע. זה פשוט מדהים. ספר מעולה, אגב.

 

[ריניני]

אה, אה

שהם מתבודדים בבית הזה, בודקים כמה הם יכולים להסתפק זה בזה? >ריניני קראה ספרים של אלבר כהן לפני מלא שנים, ומה שזוכרת יותר מהכל זה את הזקן שעבר ליד דתי ורצה להרגיז אותו אז קרא בקול לידו 'אישה יפה ערומה!'

<