נושא לדיון

Ogakor

New member
נושא לדיון

[אני מתנצל מראש אם היה כבר שרשור כזה, אם היה- בן אתה מוזמן למחוק] אתם שמחים/עצובים בקשר להתפצלות מהכיתה שלכם? הייתם רוצים לעבור איתה גם את התיכון או שממש לא? מה אתם אומרים? כדאי לפצל כיתות בי' או שלא? אני אשמח לדעת מה דעתכם/ן. מה שאני מרגיש בקשר לזה זה שזה ממש חרא כי ממש נקשרתי לכל הילדים בכיתה, ואנחנו הכיתה בין המגובשות בשכבה וזה ממש מבאס שאני לא אלמד איתם יותר. מצד שני יש הזדמנות להכיר אנשים אחרים מהשכבה בצורה יותר טובה.. אבל ממש הייתי רוצה ללמוד עם הכיתה שלי עד לי"ב
 
ממממ..../images/Emo110.gif

אותנו איכשהו מכתה ז כל שנה ערבבו:/ כל פעם היה תירוץ אחר.. ככה שכל שנה התחלפנו.. ונממ אצלי בבצפר זה מז-י"ב [יש מקומות שב-י מתחילים בבצפר אחר..] אבל אני מניחה שעדיין יערבבו... יש מלא שמועות עלא יך אבל אפחד לא באמת יודעP: נממ בעיקרון זה מבאס לא להיות עם חברים וכאלה.. או לא להיות עם חלק מהם.. אבל בכל זאת מי שנקשרים אליו שומרים איתו על קשר טוב בלי קשר לכתה וזה.. וגם כמו שאמרת זה הזדמנות להכיר יותר מקרוב אנשים אחרים:) חוצמזה שנשארים עם כולם עד י"ב בשכבה [לפחות אצלנו.. חח כמו שכתבתי למעלה^^] אז זה גם משו:]]
 
נמנמ....

בעיקרון אני דיי עצובה שהכיתה שלנו מתפצלת. באמת שהייתה לנו כיתה מדהימה, כנ"ל לגבי המחנכת. אני מפחדת לא להיות עם החברות הטובות באותה כיתה. בעיקרון במעבר לחטיבה ממש מצאתי את עצמי, עברתי שינוי מדהים!ואני חושבת שבין היתר זה בזכות הכיתה שלי והמורה שלי. בעיקרון הבית ספר שלנו הוא מכיתה ז'-י"ב, ומשנים את הרכב הכיתות בי'. ככה שבעיקרון את כל הילדים אני כבר מכירה. החלק המדהים הוא שפתאום, בסוף ט' "פגשתי" ילדים מכיתה מקבילה שהפכו להיות חברים ממש ובים שלי. עכשיו הכרנו במשך שלוש שנים, אבל לא לעמוק, ופתאום בעבודה לסוף שנה יצא לנו לשבת ולדבר אחד עם השני. אז נראה לי שהשיוני הזה הוא לטובה כי תיהיה לי הזדמנות להכיר עוד ילדים, אם אני לא אהיה מרוצה תמיד יש את החברים ה"מקורים" שתמיד יהיו חברים שלי. חוץ מזה שאצלנו בבצפר , בגלל שהוא כלכך קטן, כל הפעילויות הם שיכבתיות ככה שרק את השיעור מעבירים ככיתה, כל שאר הזמן יוצא לשבת בחבורת על הדשא...
 
כן...

וידעתי שזה יהיה ככה, היינו באמת כיתה ממש מגובשת, בעיקר בכיתה ט', אז זה די מעצבן שמפצלים את כולם, כי אני יודעת שלא נהיה בקשר.... אבל בקטנה. ככה זה בכל פרידה בחיים.
 
... ../images/Emo3.gif

הכיתה שלי לא הייתה מגובשת. היו מלא ילדים ילדותיים ומגעילים ובקיצור הייתה אווירה חרא בשיעורים. אז כן, אני שמח שיש כיתה חדשה עם ילדים חדשים. שלא לדבר על המחנכת הזוועתית שהייתה לי, שכ-ל אבל כל ביה"ס שנא אותה וריחם על הכיתה שלי שנאלצנו ללמוד איתה 3 שנים.
 
עונה

היינו 3 שנים ביחד ואני חושבת שהגיע הזמן להתפצל. היינו כיתה מאוד מגובשת והיינו "המופרעים" של השכבה.
אבל די, כמה? אני חושבת שמיצינו את עצמנו, את ה"ביחד" הזה ושהגיע הזמן שכל אחד יפנה לדרכו. אנחנו צריכים להתקדם הלאה, לנצל הזדמנויות חדשות ולפתח קשרים חדשים, לדעת להסתדר בתיכון וללמוד באמת!
 

Miss RockRose

New member
../images/Emo9.gif../images/Emo210.gif

האמת שאני מאוד אהבתי את הכיתה שלי.....היא אמנם הייתה מופרעת, אבל אם לא הייתי בה אני מאמינה שהיה לי מאוד משעמם בחטיבה, בלי כל הצחוקים
למרות זאת, אני מאוד שמחה שאנחנו מתפצלים, כי בכל זאת, לכל דבר טוב יש סוף....ואני גם מאוד רוצה להכיר עוד אנשים חדשים, אני מאוד בעד הפיצול הזה
לדעתי לפצל כיתות הי' זה דבר טוב, כל עוד אתה יכול לבחור חבר או שניים להישאר איתם
(ואם אתה מספיק מתוחכם אתהתעשה שרשרת ככה שכל החברים הקרובים יישארו איתך בכיתה
) ולפעמים גם אי אפשר למנוע את הפיצול - אם התיכון הוא לא אותו בית ספר כמו החטיבה
 

B R A Y E R

New member
מנהל
../images/Emo153.gif../images/Emo174.gifוגם זה לא חובה

יש ילדים שנותנים להם לבחור באיזו כיתה להיות
 

Ogakor

New member
אצלנו צריך להתארגן בקבוצות של 4

ואם כל אחד מהקבוצה רושם את אותם הילדים כמו שאר הקבוצה אז רוב הסיכויים שנהיה ביחד (ואם מישהו לא מהקבוצה רושם מישהו מהקבוצה שלך, אז הסיכוי יורד
) איזה שיטות הבצפר שלי ממציא.
 
מאוד רלוונטי בשבילי כרגע.. אז-

בזמן האחרון אני באמת חושבת על זה הרבה. התשובות שלי- אתם שמחים/עצובים בקשר להתפצלות מהכיתה שלכם? האמת שעצובה אני לא. כאילו אני ממש מפחדת ולחוצה ולא יודעת איפה אני אלמד ועם מי כי אין אפשרות לבחור חברים בכלל, אז כן- זה מצב ביניים מאוד רעוע ומבאס לפעמים. ואני מרגישה כאילו הכל הולך להשתנות..וזה קשה. ומוזר. אבל אני מנסה לא להיות עצובה, כי זה לא עוזר.. וככה זה בסיום פרק כזה או אחר בחיים נפרדים, וכל אחד הולך לדרכו, קשרים שחשובים לי אני בטח אמשיך לקיים.. בדוגרי זה ככה בסיום של כל דבר. הרגשה מזורה כזו.של ספק סוף ספק התחלה... כרגע מה השכי מוזר זה שאני לא ט'ניקית ואני לא שישיסטית, לא שייכת לשומקום. |: הייתה לי כתה מדהימה למען האמת והשנה הזו הייתה אחת השנים, אני די עצובה שלא תהיה יותר ט'5 כי זה היה בית שני והכרתי את כולם מעולה.. הרגשתי ממש שייכת ועכשיו? אני ממש ממש לא יודעת מה יהיה.. אבל אני מנסה להיות אופטימית.
הייתם רוצים לעבור איתה גם את התיכון או שממש לא? האמת? לא הייתה לי בעיה. הייתה לי כתה פשוט טובה!
ממש אהבתי אותה. אבל יש טוב בכל דבר, מכירים אנשים שככה לא היית רואה ויש קשרים חדשים.. מה אתם אומרים? כדאי לפצל כיתות בי' או שלא? אני חושבת שזה לא תלוי בנו. אני לא יודעת אם כדאי או לא, יש שני צדדים למטבע: 1.ילדים שהיה להם אחלה כתה והם היו מוצפים חברים, ושייכים, ומכירים והיה להם מדהים, 2.ילדים שהיו מבודדים, נוצרה להם תדמית חרא והם סבלו 3 שנים- ויש הרבה כאלו.. אז מצד אחד- לפצל זה לא טוב, ומצד שני זה טוב. אני יכולה לסכם את כל העניין בכך שהכול [!!] תלוי בגישה שלנו, תלכו ככה מבואסים-"למה אני בכתה X ולא Y או למה פיצלו.." אז באמת יהיה חרא. תלכו עם חיוך, תבואו ת בגישה טובה של להכיר ולשנות- יהיה טוב. אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות. אני רק מפחדת כי כרגע זה שלב ביניים ממש מוזר, לא שייכים לשומקום, ואננחו בגיל מספיק מבוגר כדי להבין יותר ממה שהיה לפני שעברנו לחטיבה [יש יותר דאגות וחששות] אז ככה שזה אחד המצבים היותר קשים או מוזרים או מה שתגידו- להתמודד איתם.. אבל הכול עובר.. והכל תלוי בנו- אם תרצו אין זו אגדה D: *עכשיו דוגרי? מישו אשכרה קרא את זה? P:*
 

Rioter

New member
אני קראתי. ../images/Emo9.gif

אממ.. מסכימה איתך לגבי צ'אנס שניתן לאחרים עם הפיצול - וכן, באמת הדברים תלויים בגישה. אבל לא רק.
 
למעלה