את צודקת ב 100%
X ברוגז איתך.. איך זה קשור אליך בכלל? הלא זה העסק שלו? אנשים יכולים להיעלב מאיתנו, להתעצבן מאיתנו, להתרגז, לכעוס,.. וזה תמיד תמיד יהיה קשור אך ורק אליהם ולסיפור שהם מספרים לעצמם עלינו. מה שאנחנו מרגישים זה לא מה שאנחנו רואים, אלא מה שאנחנו מאמינים. זה מזכיר לי שהייתי יותר צעיר התחילו לי כל מיני כאבים בגוף.. ונלחצתי וסבלתי מזה.. הלכנו לרופא, והוא אמר "זה בסדר.. זה כאבי גדילה". ואז כל פעם שהיו לי את הכאבים האלה התמלאתי אושר גדול, כי זה כאבי גדילה .. ואני גדל. הכאבים קיבלו פרשנות חיובית.. והעולם נראה יפה. גם כשאת מתרגזת על מישהו.. זה קשור אליך, ועל הסיפור שאת מספרת לעצמך על מישהו אחר.. את משנה את הסיפור.. והבן אדם השתנה. אנחנו כל הזמן חיים עם עצמנו והעולם הפנימי שלנו .. אין "שם בחוץ". וכשאנחנו מנסים לשנות ולשלוט ב "שם בחוץ", אפילו אם הצלחנו.. בשניה שנסובב את הראש אנחנו שוב נראה את הבעיה.. רק בהשתקפות אחרת. כי לא טיפלנו בבעיה האמיתי.. תחשבי על זה ככה.. אנחנו לובשים כל הזמן משקפיים שמשקפות לנו את העולם.. אם יש לכלוך על המשקפיים אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שזה העולם שמלוכלך.. ואז אנחנו נלך וננקה את העולם. ואז ברגע שנסובב את הראש.. שוב נראה את הלכלוך במקום אחר.. שוב ושוב ושוב... עד שנקלוט שהלכלוך הוא לא בעולם, אלא במקום שממנו אנחנו מסתכלים. וכשאנחנו מנקים את הלכלוך הזה, אנחנו רואים עולם נקי. כי אין באמת עולם אובייקטיבי שם בחוץ... את רק רואה השלכה של עצמך ושל הדברים שאת מאמינה שאת רואה.. הסיפורים שאת מספרת על מה שאת רואה.. הפרשנויות שלך.. השיפוטים שלך .. ותהליך ניקוי... לעניות דעתי, זאת הדרך היחידה לאושר אמיתי ויציב.