אני בדיעה של שיר
וראיתי סדרות של שנות השמונים. בשבילי הסדרות של אז היו "כאילו" ללא תוכן אמיתי, אלא סידרה בשביל להגיד שעשינו סידרה. דאלאס למשל זה תכנים כל כך פשוטים ןלא רצינים. מה שכן בסדרות של אז הם היו מאוד מאצ'ואיות, מאוד שובנסטיות שזה מקלקל לי את ההנאה כמעט במאה אחוזים. הסדרות של היום הנשים מקבלות מקום מאוד גדול וזה נותן זויות מעניית וכפית לסידרה. נמאס כבר שהגברים שולטים בכל מקום, הגיע הזמן שהנשים יתחילו להראות את אישיותם וזה אכן קורה. הסדרות של היום הם מאוד ראליסטיות. סדרות כמו עמוק באדמה,פארסקייפ, גלקטיקה, HEROES שאני רואה עכשיו הם כל כך ראליסטיות לגבי, הדמיות הם הדבר המרכזי בסידרה ולא תוכן כללי שמוביל את הסידרה למשל כמו סטארגייט שהיא כל כך משעממת בתכנים שלה והדמויות כל כך שוליות. זה דעתי בכללי.
וראיתי סדרות של שנות השמונים. בשבילי הסדרות של אז היו "כאילו" ללא תוכן אמיתי, אלא סידרה בשביל להגיד שעשינו סידרה. דאלאס למשל זה תכנים כל כך פשוטים ןלא רצינים. מה שכן בסדרות של אז הם היו מאוד מאצ'ואיות, מאוד שובנסטיות שזה מקלקל לי את ההנאה כמעט במאה אחוזים. הסדרות של היום הנשים מקבלות מקום מאוד גדול וזה נותן זויות מעניית וכפית לסידרה. נמאס כבר שהגברים שולטים בכל מקום, הגיע הזמן שהנשים יתחילו להראות את אישיותם וזה אכן קורה. הסדרות של היום הם מאוד ראליסטיות. סדרות כמו עמוק באדמה,פארסקייפ, גלקטיקה, HEROES שאני רואה עכשיו הם כל כך ראליסטיות לגבי, הדמיות הם הדבר המרכזי בסידרה ולא תוכן כללי שמוביל את הסידרה למשל כמו סטארגייט שהיא כל כך משעממת בתכנים שלה והדמויות כל כך שוליות. זה דעתי בכללי.