נורה גרינברג
האם זה טוב לנו או רע לנו, אני חושב שאפשר יהיה לדעת לפי איך שנורה תפעל ומה שהיא תעשה עבור הקהילה כיו"ר האגודה. לפי ההכרות שלי עם פועלה נורה, היא מאוד מחוייבת לנושאים השונים והמגוונים של הקהילה ואני לא חושב שעצם העובדה שהיא טרנסג'נדרית משנה משהו בכך, ואם זה משנה, אז אולי אפילו דווקא ההפך, זה אף טוב יותר. לגבי הטענה הראשונה, האם טרנסית מתאים לייצג את הקהילה, אם נניח הוא סטרייטית, אפשר לשאול את השאלה - האם גבר הומוסקסואל יכול לייצג אותך כאישה לסבית? האם אישה לסבית יכולה לייצג את הטרנסג'נדרים? ומי ייצג את הביסקסואלים? אם האגודה אמורה לייצג (לפחות כך היא מתיימרת) הן את הטרנסים, הן את הביסקסואלים, הן את הלסביות והן את ההומואים, מדוע שלא י/תעמוד טרנס בראשה של האגודה? את הטענה השניה לא כ"כ הבנתי, מה הכוונה ב"מספיק חזקה" ע"מ להנהיג את האגודה? מאחוריה של נורה פעילות רבה בקהילה ובאגודה, וככזאת אני מאמין שהיא דווקא יכולה לייצג נאמנה ולהנהיג בהצלחה את האגודה, ואולי להביא ליותר נראות ומודעות לצרכיה של הקהילה ולקיום שלה ביומיום ולא רק במצעדי הגאווה השנתיים. אם נורה הסכימה לעמוד בראש האגודה, כנראה שהאגודה לא קטנה עליה והיא חושבת ומאמינה שיש לה מה לעשות שם. ובכל מקרה, כמו שכתבתי בתחילת הדברים, את נורה אפשר יהיה לשפוט על פי מעשיה בלבד וללא כל קשר לנטייתה המינית. עצם השאלה שלך - האם טרנסית מתאים לעמוד בראש האגודה מבליט מאוד את השאלה שנשאלת בקהילה מדי פעם, אך עם זאת בהתמדה, והיא מה מקומם של הטרנסים בתוך הקהילה ההומולסבית? הטענה הרווחת, ודי בהצדקה, היא כי הטרנסים הם מיעוט בתוך הקהילה שהיא עצמה מיעוט - היינו מיעוט של מיעוט, וככאלה הם סובלים מחוסר נראות מספקת וחוסר ייצוג הולם בקהילה. מעבר לכך, כשונים בתוך השונים, הם סובלים לא פעם מטרנסופוביה דווקא מחברי הקהילה, ורבים ההומואים והלסביות שהיו בשמחה גדולה מוותרים על מקומם של הטרנסים בקהילה, שכן אלו נתפסים בעיניהם לעתים כמערערים על מקומם הלגיטימי שלהם עצמם (ההומואים והלסביות) בחברה ההטרוסקסואלית. הנה קטע קצר מתוך עבודה שכתבתי פעם בקורס על מיניות ומגדר שעוסק בדיוק בעניין מקומם של הטרנסים בקהילת הלהט"ב: "בפועל, משתייכים הטרנסג'נדרים לקהילה ההומולסבית. אפשר לתהות מה למעשה מקומם שם. עניינם של הטרנסקסואלים מתמצה בזהותם המגדרית הבלתי נורמטיבית ולא בנטייה מינית חד מינית. טרנסקסואלים יכולים להיות בעלי כל הקשת ומגוון הנטיות וההעדפות המיניות האפשריות - נטייה הומוסקסואלית, לסבית, הטרוסקסואלית, ביסקסואלית וכדו'. מלבד זאת, הרי אם טרנסקסואלית זכר ממגדר אישה, שמשיכתו המינית היא לזכרים אחרים והמוגדרת כהומו כל עוד גופה הוא גוף זכר, הופכת לאחר ניתוח לאישה וממשיכה להימשך לגברים, אזי כעת היא אמורה להיות מוגדרת כהטרוסקסואלית, ומה להטרוסקסואלית יש לחפש בתוך קהילה הומולסבית ? כמובן שזו דוגמה אחת מיני דוגמאות רבות ומגוונות שכולן בנות קיום. מהו, אם כך, מקומם של בעלי זהות מגדרית לא נורמטיבית בקהילה של זהות מינית חד מינית? למעשה, לאחר מאבק ממושך של הומוסקסואלים ולסביות להכרה חברתית בנטייתם המינית כלא חריגה וכלגיטימית, נוצר המצב שבו הומוסקסואלים רבים מבקשים לייצג נורמה לגיטימית שכזאת ולהיות חלק מקונצנזוס נורמטיבי. במצב מעין זה טרנסג'נדרים מהווים עבורם מעין איום שעלול להחזירם אל השוליים הלא לגיטימיים של החברה, וזאת מאחר והציבור הרחב לא תמיד מודע להבדלים בין טרנסג'נדרים והומוסקסואלים ונוטה לעתים לראות בכולם קבוצה אחת של סוטים שיש להוקיעם. מצב זה נוצר מאחר וטרנסג'נדרים בעצם המופע המגדרי שלהם בחברה מציגים את זהותם החותרת תחת הבינאריות הדיכוטומית שמזהה מין עם מגדר מסויים, זאת בניגוד להומוסקסואלים שמופעם לא מציג בהכרח את זהותם, או למען דיוק את נטייתם, שכן עבורם לא מתקיים הדיסוננס בין מין למגדר, והמופע שלהם יכול להיתפס כנורמטיבי בחברה ולא ככזה הפורץ את השיוך המגדרי שלהם למינם, זאת מאחר ואכן רוב ההומוסקסואלים אינם "נשיים", והינם בעלי זהות מגדר נורמטיבית לחלוטין. פחד זה יכול להסביר מדוע ישנם הומוסקסואלים שלא מוכנים לראות את הטרנסג'נדרים כחלק מקהילתם, והם למעשה עושים דה-לגיטימציה לעצם קיומם של הטרנסג'נדרים על מנת לא להיות מזוהים עימם ולאבד את מקומם ה'נורמטיבי' בחברה. בזאת הם בעצם שוכחים שעד לא מזמן היו הם עצמם 'בצדו השני של המתרס'." מאור