"נופש" משפחתי

[restart2]

מאבק כוחות

היי חסיה 2 ראשית מזל טוב ליום ההולדת

מערכת היחסים שלך ושל בעלך נמצאת במאבק כוחות- ואת מתמודדת גם עם משפחת המוצא ב"קרב" לא הכרחי ובוודאי לא אפשרי! כתבו לך כי"טיפסת על עץ".. ויכולת להחליט שונה.. אני אומרת כי מתחתם את הגבולות ויצרתם סיטואציה משברית. כשאף אחד לא מוותר - כשאין הבנה שבקונפליקט משוחחים מבינים את הצד השני, מתייעצים ובונים גשר מאפשר לתוצאה משותפת וזוגית. ממליצה לך לאמץ החלטה שאת מפסיקה את המאבק. החלטה שאת מפסיקה להתמקד בהורים/בגיסה/בסיטואציה. חשבי מה חשוב לך- אני מניחה שהמשפחה שלך - בדקי את הזוגיות שלך. תתחילי בשיטת הסלאמי - ראשית שוחחי עם בעלך על מערכת היחסים שלכם. יש לכם אתגר מורכב ויתכן ותזדקקו לסיוע חיצוני. בדקי את ההשפעה על הבנות. התייעצי איזה שינוי את יכולה לחולל כדי לצור שינוי. בהצלחה אירית

 

[mykal]

אירית, אני מבקשת לשאול,

ובהחלט לא בהתיחס למקרה הספציפי הזה. (כי אני בטוחה שזה הסיפור נטו--אבל בחיים יש את הרקע (שלנו אין בסיפור וזה בסדר) את חושבת שזה באמת מאבקי כח? האם לא יתכן שהיתה זרימה, שהאשה חושבת לתומה-- אמרתי לבעלי--הוא יודע שקנינו כרטיסים--שום דבר לא עקרוני--אם מזיזים שבת. ולא, בכלל לא רואים צורך לשוחח בנידון עם החם. והזמן, אץ רץ לו. והיא בתמימות מותרת על השתתפות, והבנות והבעל מצטרפים. ואז מאמצע שום מקום מתלקחת אש--התסכול,, ההתפרצות והעלבון. את באמת חושבת שיש מאבקי כוחות משני צדדים, או יש מצב שהמבוגר מרגיש שהוא קובע, ואז באים מאבקי הכח? כי אני מרגישה שכאן זה לא היה מאבק כוחות--ואני מבקשת ללמוד איך מזהים שזה הנושא?

 

[restart2]

מבחן התוצאה

היי אם היתה פה זרימה - האשה חשבה כך הבעל שכח.. היה פתרון של win- win/ פה יש ממש הצהרת מלחמה ומשפחת המוצא מגוייסת לומר לכלה- נסתדר בלעדייך. הבעל הפעיל כוח בלתי סביר- בעליל בסיטואציה שנראית אולי סתמית. האשה במקרה זה - הפעילה את רצונה "באמרתי" .! יש פה מאבק כוחות של מי צודק מי יותר חזק.. כיפוף ידיים... וכדי ליישב את הקונפליקט עליהם לפתור את ה"יושב" בניהם הסיטואציה היא תוצאה . תוצאה של מאבקי כוחות בין בני הזוג שמשפחת המוצא במקרה זה שותפה פעילה. לגביי משפחת המוצא- אם המצב היה תקין לא היו מוכנים לשתף פעולה בהפרדת המשפחה לאירוע. היו פועלים לשיתוף איחוד ובוודאי לא להגיע להסלמה. ואני לא מדברת על הילדות שהיו עדות למאבק זה. לגביי הסתכלות שונה- אני חושבת שכדי לצור מזוג ניגודים ובין היתר גבולות ברורים יותר- בין התא המשפחתי היחידי למשפחת המוצא. כן בתוך התא בין אני לאנחנו.. התקשורת היא האמצעי החשוב ליצירה. וכשמ

תדרדרים למניפולציות ו..תסמינים נוספים מחטיאים את המטרה. כולם רצו לבלות יחד בהנאה ולחגוג. מה נהייה? הכלה רצתה כי יקשיבו לה וישמעו קולה- כשבחרה לא להשמיע. הבעל רוצה אולי שקט תעשייתי ושיתוף פעולה עם משפחת המוצא. ויתכן ומשפחת המוצא רוצה כבוד ולהרגיש "בעלי הבית"... והאתגר נותר בידי הזוג שהסלימו מצבם- ניתן לקחת את המשבר ולפתור כהזדמנות לצמיחה. לצקת שינויים הבנות, ולמידה. או לתת לכדור להדרדר... מקווה שהצלחתי לענות אירית

 

[mykal]

לא תכעסי אם אמשיך לשאול?

אם לא נראה לי--זה גם בסדר. אמקד את שאלתי ע"פ תשובתך. סיטואציה ותיאור שהבאת ראשון הוא זה: "הכלה רצתה כי יקשיבו לה וישמעו קולה- כשבחרה לא להשמיע. הבעל רוצה אולי שקט תעשייתי ושיתוף פעולה עם משפחת המוצא. ויתכן ומשפחת המוצא רוצה כבוד ולהרגיש "בעלי הבית"... ואני אשנה רק ביטוי אחד. במקום בחרה לא להשמיע. ואומר --חשבה שמיותר להשמיע כי בעלה מעביר את המסר. ואם נותנים לי מתנה לא אני 'אומר' שלא נוח לי. איפה בדיוק הנקודה של מבחני הכח. ולמה אני 'מתעקשת על השאלה--כי מבחן התוצאה הוא כבר מאוחר מדי--כבר נוצר מצב. ומי שלא רוצה להגע אליו--אז? גם אם תקשורת טובה, גם אם אין 'המון' רקע של מתחים. איפה נעצרים--רגע לפני נקודת האלחזור? כמובן שאם שאר דבריך אני בהחלט מסכימה כדי לבנות זוגיות ראויה.

 

[restart2]

הגעתי לענות

היי מאבק הכוחות הוא תהליך טבעי בזוגיות אך כשהוא לא מנוהל אלא מנהל את בני הזוג התוצאות - עגומות. לגב|יי הכלה- היא מכירה את בעלה.. היא יודעת כי העניין לא סגור - זה מהות התקשורת. אם החליטה לרכוש כרטיסים למרות ההזמנה של משפחת המוצא לא יודעת מה קדם למה- עליה לוודא כי בעלה איתה. האחריות שלה לוודא סגירת קצוות. כהשאירה את הקונפליקט בינהם פתוח - נוצר פלונטר. לשני הצדדים יש פה אחריות תורמת לתוצאה. מכיוון שהם במאבק כוח - מי יותר חזק/מי ינצח ולקחו זאת רחוק מידי. אני הייתי מושיבה את בעלי לשיחה ברורה ובהירה. התא המשפחתי הוא אחוד. לא מפרידים- ולשים את האצבע מה מפריע. הבנתי כי הכלה לא מעוניינת לבלות ביום הולדתה עם משפחת החתן לגטימי- הדרך הייתה שגויה. היא נפגעת כי לא שמעו קולה. אבל איך השמיעה? אני לא חושבת שהעבירה את המסר לבעל ושכחה! הבעייתיות היא בין הבעל לאישה . משפחת המוצא- זה לא מוקד הקושי - הם נילווה. כלומר - כשהאשה בקשה מהבעל לדחות - הוא לא עשה זאת אם היה רוצה או שותף לא היה נוסע עם משפחתו או לחילופין מצליח לעודד ולרתום אותה להצטרף. הבעל לא מקשיב , וגם היא לא מקשיבה. כדי שישפרו את התקשורת ומצב הזוגיות הם חייבים להבין מהו התא המשפחתי שלהם. מהו כבוד אישי ומהו כבוד לישות הזוגית וההורית.. מהו שיתוף פעולה והדדיות... איפה נעצרים.. שאלה חשובה. המעצור הגיע פה בצורת משבר- שעליהם לעבד במשותף לקבל החלטות, ללמוד ולשפר. ביום יום מאבק כוחות יוצר כעסים והמעצור - כשמתרחקים מהתוצאה שאנחנו רוצים להשיג. ניתן ללמידה איך לנהל קונפליקט. רבים מרגישים שהקונפליקט מנהל אותם - והתגובות הן ללא חשיבה או בהתפרצות או להיפך..

אירית

 

[מיציפיצי1]

מריחים את מאבק הכח מ-100 קילומטר

חסיה יודעת שבעלה מרחף, שאלה אותו מס' פעמים אם טיפל בעינין, הבינה שהוא לא טיפל בזה. בשלב זה היא יכלה לטפל בזה בעצמה, לפתוח את הנושא ולהעלות את הקונפליקט לדיון בשאיפה לסגור את הקצוות אבל היא חיכתה לשעת השין לראות מה יקרה. וזה קרה. פיצוץ. שאגב היה בלתי נמנע, אם לא עכשיו אז בהזדמנות אחרת.

 

[פרצלה]

ועדיין בשעת השין עם בעלה היה מכבד אותה

ובעיקר כשהוא יודע שהיא ביקשה ממנו לטפל בבעיה והוא לאעשה את זה הוא לא היה צריך לצאת לנופש. אבל היות שהוא נקניקון יש לה בעיה ואו שהיא לומד להרכין ראש מהיום ולתמיד עלמנת לשמר נישואים בעיתיים או שהיא לוקחת את המעופף לייעוץ זוגי כי כרגע הוא בזגות עם הוריו ולא איתה

 

[מיציפיצי1]

ועדיין בשעת השין, אם היא היתה מכבדת את בעלה

ואת רצונו לצאת לנופש אליו הוזמן, היא היתה יכולה לארוז תיק ולהצטרף אליו... בין אם הבעל ריחף על אמת (לא מאמינה) ובין אם העדיף את הנופש על פני ההופעה ולא היה לו אומץ להגיד לה את זה באופן מפורש - היה יותר נכון לפתוח את זה מולו לפני שעת השין. מה שמוסכם על כולם זה שטקטיקות התקשורת ביניהם (הוא משחק אותה מרחף והיא משחקת אותה אדישה) לא באמת עובדות.

 

[פרצלה]

היא יכולה היתה גם לשכב בפתח הבית

במקום השטיח

 

[רום קינמון]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[פרצלה]

 

[B l u e D e v i l]

שעת השין זו היומהולדת שלה!

היא צריכה לכבד את בעלה? סליחה, אבל ביומהולדת שלי אני מלכה וביום הולדת שלו בן זוגי הופך מלך. שלא לדבר על זה שאם ביקשתי ממנו משהו מספיק זמן מראש אני וודאי וודאי מצפה ממנו לבצע או לפחות לדבר איתי על אי ביצוע (מפחד,מתבייש,מתעצל,דווקאיסט)

 

[mykal]

רק רגע.

ראשית אני שאלתי את שאלתי -ברמה עקרונית ומבלי להתיחס למקרה הזה ספציפית. אלא כ--study case וגם נימקתי--מתי אנחנו באמת נגררים למצב--שבו פתאום 'מתפוצץ בלון' של מאבקי כח כשלא חשבנו כלל שהוא שם? והשני-כי חסיה בהמשך דבריה, נתנה עוד פרטים שכבר היו 'תקריות' עם הגיסה. יש כאן שאלה מתבקשת נוספת-- לו באמת היתה פונה לחמיה, ולא לבעלה, והיתה נתקלת בסרוב שינוי באופן בוטה ותקיף. כי אז היינו טוענים כלפיה, למה לא בעלך, ברור שאם את באה לבקש זכותו לסרב לך. (כי מי את בכלל

הייתי מוכרחה להיות צינית) בדיוק לכן, איפה אלה סתם יחסים שעולים על שרטון--כמו עם שאר בני אדם. ואיפה מאבקי כח?

 

[restart2]

קול אחד

היי מול משפחת המוצא כאשר החלטנו גם ב2 קולות גם אם בויתור - הקול נשמע- באים או לא באים. מאבק כוחות עולה בצורה ברורה כשלא נעשתה עבודה זוגית. הבעל רוצה לכבד את משפחתו ואלי ל"הראות " לאשתו.. והאשה לא רוצה ועומדת על שלה. גם ביחסים שעולים על שרטון - יש מאבק. כשלא נאבקים - היחסים גמורים! הם היו אמורים להגיע להחלטה ל פ נ י הנסיעה. בלי שיתוף של הגיסה/החמים... ובוודאי לא במחטף! מאבקי הכוח בינהם סמויים - הנושאים שאינם מתמודדים וגלויים בהתנהגות ובתוצאות.

| לילה טוב

 

[B l u e D e v i l]

הם החליטו לפני הנסיעה

אחרי שהוא סירב לוותר על הנופש ההחלטה היתה שהוא לוקח את הבנות ונוסע והיא נשארת לחגוג את היומהולדת שלה לבד. בלי בעלה ובעיקר - בלי הבנות שלה.(מה שבטח כבר הדליק את האש) אבל - אחרי שהבעל התעכב בעבודה ושלח שליחים לקחת את הבנות (אבא שלו ואחותו) שטרחו לנפנף לה בנסיעה הזו כמו בבד אדום לפני שור היא התפוצצה.

 

[רום קינמון]

איך את מצליחה להבין את כל זה?

 

[B l u e D e v i l]

ממה שהיא כותבת

ציטוטים נבחרים: "חודש וחצי לפני הודעתי לבעלי שיש לי תוכניות ושישנו את התאריך..ברור שלא שינו.. ברור שבעלי יצא לבד עם הבנות שלנו ומשפחתו" "הוא לוקח אותם להורים שלו, אבל לא מתי שהוא רוצה אלא מתי שמתאים לנו, כשקובעים מראש." ובעיקר: "התכוונתי לא להעלב ולחייך אבל כשחמי נכנס אלינו צוהל לאסוף את הבנות (בעלי התעכב בעבודה)העלבון התפרץ." הסקתי מזה שהיא ידעה שהחם יבוא לאסוף את הבנות ותכננה לחייך ולא להעלב "וכשאמרו שלא ישנו, אמרתי שווין והמשכתי עם התוכניות שלי ואז שבועיים לפני הבנתי שבעצם לא סופרים אותי ואז שוב שאלתי את בעלי אם הוא מודע לכך שהם נוסעים בלעדיי" …. בקיצור, בדר"כ הם מחליטים ביחד שהבעל הולך עם הבנות להורים שלו. הפעם הזו אחרי שהבינה שלא ישנו את התוכניות היה ברור שהבעל יצא לבד עם הבנות.היא התכונה להיות עם חיוך לקראת האיסוף של הבנות אבל הצהלה של החם "הרסה" לה את התוכניות. והציטוט האחרון בעצם מסכם הכל, היא ידעה מראש שלא ישנו ושהיא ממשיכה לבד עם התוכניות והזכירה לבעלה שהוא נוסע בלעדיה.

 

[betalfa]

המשפחה לא סופרת אותך עקב זה שהם רואים שבעלך

לא סופר אותך. את מספרת כבר על היסטוריה שבה הם (נאמר אחותו) חצו גבולות ממך והוא מגבה אותם. הבעיה שלך היא לגמרי מולו. בחיי שאני לא מבינה איך בדיוק חוגגים יום הולדת של מישהו שלא שם. בתכלס, עושה רושם שהם סתם רצו לצאת לנופש ויום ההולדת היה סתם כיסוי. כי אחרת היו מסדרים את התאריכים עם בעלת השמחה. אז כן, ייתכן שאת צודקת והאווירה במשפחה היא כזו של "מי את בכלל", אבל אני הייתי יותר דואגת שעושה רושם שגם בעלך לא בטוח מי את בכלל.

 

[פותחת בחומוס]

היי, קופצת לכאן מידי פעם

לאחר שקראתי את כל השרשור בעניין רב, אני מבינה שיש חוסר התאמה בסיסית בתפיסה של כל אחד מכם את הזוגיות ואת מקומו של כל אחד מבני הזוג בתוך המערך הזה.. בעלך מחובר למשפחת המוצא ועל כן פועל לרוב על פי כלליה. את, לעומת זאת, לא תופסת במיוחד ממשפחת המוצא של בעלך. חלק מהביטויים שלך מאוד חריפים ומזלזלים ומצביעים על התנשאות שלי אישית, עושים איכס בבטן. בקריאה ראשונה האמפתיה שלי הייתה אליך. אני מהאנשים שימי הולדת חשובים להם ולכן אם בעלי היה עוזב אותי ביום ההולדת שלי הוא היה חוטף באבי אביו , אבל לאחר שהתעמקתי בתשובות ההסבר שלך שיניתי את דעתי. מרגיש שאת במלחמת חורמה מול המשפחה שלו , ההתעקשות שלא לנסוע איתם מלכתחילה נבעה מהצורך שלך להיות במרכז ומרגיש שהיה סוג של מבחן האם יבואו לקראתך, התוצאה מאכזבת לכל הדעות ובמלחמה כמו במלחמה בסוף כולם מפסידים. אי אפשר לבנות זוגיות בריאה וחזקה כשאת לא סובלת את משפחת בעלך ומנסה לפעול נגדה. אם נוסיף את תיאור התגובות שלו נראה כי הוא תופס את התנהגותך כילדותית ומטופשת ובסופו של דבר מבחינתו המשפחה שלו קודמת לצרכים ולרצונות שלך. את צריכה לעשות חשבון נפש אמיתי האם את רוצה להמשיך לחיות את חייך עם האיש הזה, ואם כן, ללכת לטיפול זוגי לנסות ליצור מערכת מכבדת וקשובה קודם כל בין שניכם ואחר כך אולי גם אם משפחות המוצא.

 

[רום קינמון]

תגידי, את רצינית?

??????