נוף "בתה"

[מני אה]

נוף "בתה"

מהי האטימולוגיה של המילה בתה? (במובן חורשה וכו')
תודה

 

[חוכך בדעתו 2]

קודם כול לדיוקה של משמעות המילה בתה:

(רב מילים)

הסבר מלא למילה בָּתָה שֵם נ'

צמחייה של בני שיח וצמחים עשבוניים נמוכים השכיחה מאוד באזורים ים-תיכוניים.
• לגבעות הכורכר שבשפלת החוף אופייניות בתות שיש להן הרכב צמחים מיוחד.

ושנית כול - האטימולוגיה - אה, את התשובה לפרט השולי הזה בשאלה איני יודע.

 

[sailor]

בתה אינה חורשה

אלא צמחית עשבים ושיחים נמוכים.
חורשה אינו מונח בתכסית צומח, מה שמכנים חורשה (אם היא טבעית) הוא לרוב שריד של יער.

צמחיה של שיחים גבוהים ועצים נמוכים היא גריגה, יותר עצים שהינם יותר מפותחים הם חורש ולצערנו מיערות נותרו בארץ רק שרידים.

 

[מני אה]

נו ימצחיקים את זה אני יודע, זה במילון שושן.

אבל מאיפה היא באה?! מה עוד דומה לזה?

 

[ועכשיו אבא]

ספר ישעיהו

א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.    ח הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. ט בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב. י כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה.

ותודה לויקיפדיה

 

[הדיוט גמור]

והרחבה

המילה מופיעה במקרא רק פעמיים (יש אזכור נוסף בישעיהו ז יח "בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת, וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים; וּבְכֹל, הַנַּעֲצוּצִים, וּבְכֹל, הַנַּהֲלֹלִים").
מההקשר נראה כי המובן הוא "שדה בור", ז"א לא שממה מוחלטת אלא אזור שהיה מעובד והוזנח.
הפרשנים לא הציעו מקור אפשרי, וגם קליין לא.
כדאי אולי להזכיר שישעיהו הוא אלוף התנ"ך במילים יחידאיות, בפער ניכר מהמתחרים.

 

[מוגג]

יותר מאיוב?

 

[הדיוט גמור]

הטבלה לא משקרת

לפי הטבלה, איוב קלע לסל היחידאיות רק 167 מילים, שהן 10.6% מכלל המילים הנ"ל במקרא, בעוד ששייקה שלנו מוביל עם 225 מילים, שהן 15.2%!

 

[sailor]

לא הייתי נחפז לומר

שטבלה של ויקי לא משקרת.
בדקת סימוכין?

 

[הדיוט גמור]

החיפזון מהשפן

The Book of Job, with its special style and many Aramaisms, contains a relatively large proportion of hapax legomena, 145 in number, among them 60 without derivation from known biblical roots. The (much larger) Book of Isaiah has 201 hapax legomena, among them, again, 60 without derivation.
Jewish Virtual Library
כידוע, המונח "מילה יחידאית" קשה להגדרה, ולכן המספרים שונים, אבל רוח הדברים דומה.

 

[sailor]

התוצאה לא דומה אלא הפוכה מויקי

גם 145 באיוב לעומת 201 בישעיה הם באחוזים הרבה יותר באיוב מאשר בישעיה.

 

[הדיוט גמור]

לא מבין לאן אתה חותר

להוכיח שאיוב מנצח?
המספרים דומים, ולפי האתר יש כ-1,300 מ"י (לעומת 1,480 בויקי) מה שמסביר את ההפרש.
בכל מקרה, האחוזים שציינתי הם מכלל המ"י במקרא, כך שהפער נשמר.
נכון שיחסית להיקף הספר, באיוב יש שכיחות גבוהה יותר של מ"י, אבל אז צריך לצרף לתחרות את שיר השירים, שבו השכיחות היחסית גבוהה עוד יותר.
בקיצור, יש מספיק מדליות לכולם.

 

[sailor]

לא

לזה שנתונים מחוץ להקשרם יכולים לשקר ועל אחת כמה וכמה סטטיסטיקה יכולה לשקר.
ולזה שעל ויקי אי אפשר לסמוך, יש לבדוק את הרפרנסים של ויקי ואף מידע חצוני כדי לודא נתוני אמת.

 

[הדיוט גמור]

חותם על זה בשתי ידיים, אבל...

מאיפה הביטוי הזה? מי חותם בשתי ידיים?

 

[sailor]

את פי הבאר

קשה לחתום ביד אחת, והרוב אינם שמשון דער גיבער.

 

[הדיוט גמור]

תיאוריה חלופית

לא מצאתי במקורותינו באר חתומה, ביד אחת או בשתי ידיים. הכי קרוב שמצאתי זה "מעין חתום" (שה"ש ד).

לכן אני מעלה השערת הדיוט משלי, ויגיבו המומחים.
לדעתי מדובר בהכלאה, שלא לומר הכלבה, של כמה ביטויים:

סומך את ידו: פעולה פיזית הקשורה להעלאת קורבנות, ובהשאלה: אישר אותו כראוי לתפקידו (עפ"י דברים לד: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה--כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו). בעברית מודרנית: אני סומך עליו.

סומך את שתי ידיו: אותה פעולה, אבל במקרים מיוחדים, כגון בויקרא טז: וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי. ההכפלה מחזקת את הרושם.

סומך בעיניים עצומות: מביע ביטחון מלא במישהו, בדומה לעיוור אשר הפיקח מוליך אותו, כדברי המדרש "משל לפיקח ולסומא שהיו מהלכין, אמר הפיקח לסומא: בוא, ואני סומכך. והיה הסומא מהלך". מילולית, "לסמוך" הוא "להישען", אבל התחושה היא של ביטחון מלא.

חותם בעיניים עצומות: הרחבה מודרנית של הביטוי, והמשכו המתבקש - אם אני סומך על מישהו "בעיניים עצומות", אני מוכן לחתום על הסכם או חוזה אתו בלי לקרוא אותו כלל.

חותם בשתי ידיים: כנראה שעטנז של כל הנ"ל, בסגנון "שעון החול מתקתק".

מה דעתכם על התיאוריה?

 

[sailor]

לגבי המקורות אתה צודק

אבל כשיעקב גלל את האבן מעל פי הבאר, מישהו חתם אות קודם, לא?

 

[הדיוט גמור]

אז זהו, שלא בטוח

המובן המקורי של "חותם" הוא הטבעת חותם על ידי אבן או טבעת, וכך הוא משמש בדרך כלל במקרא.
מכיוון שהחותם שימש גם לסגירת מסמכים מלכותיים וכד', התפתח המובן של "סגירה, נעילה, סתימה", כמו בדוגמה שהבאתי משיר השירים, אבל זה לא המובן הנפוץ והוא לא מקושר בדרך כלל לכיסוי באר באבן.
באנגלית נותר כפל המשמעות במילה seal, שמובנה גם חתימה וגם אטימה.

 

[sailor]

בטוח רק המות

הכל בחיים בגדר אפשרות או השערה, סתם את הגולל קים וחתם היא (גם) מלה נרדפת לסתם.

 

[sailor]

רוני הפנר חושב שזה שבוש

של סתם את הגולל. http://www.safa-ivrit.org/expressions/golel.php
אני לא מסכים שזה שבוש, זה הגיוני מאד.