O dice! Don't fail me now
תחינה לקוביות. כנראה שלקוביות יש רגש. מאז התחלנו להתחנן עליהן, עלו כמות ה20מים שיצאו לנו. בכל מקרה, פינינו את מל הפצועה לעיר קורהייגן, שם הפקדנו אותה בידיו הנאמנות של מרפא. והלכנו לפונדק. מסתבר, שבעיר זו, בה ריח הברזל שולט, רוב האוכלוסיה היא גברית. ועוד, זה נראה שבפונדקים צריך להיות אישה עם ביגוד מינימאלי כדי להרוויח קצת כסף. אדריאן ודומיניק הלכו להרוויח את כספם בשוק. הלכנו לרשויות, עם העדות לגבי היצורים, האוסגיג (אוסגיג=USGIG= שזה אומר UGLY STINKING GIANTS IN GREEN). הם שילמו לנו דמי שתיקה, הם לא רוצים להביא לעיר היסטריה מיותרת לדבריהם. הדרך צפונה, למנזר שאליו רצינו להגיע חסומה. הסכמנו איתם, שיתנו לנו לעבור. חשוד מאוד מה שהולך שם - מי שהלך - לא חזר. יצאנו לדרך, רק כדי למצוא את המנזר הרוס, שרוף, טוטאל לוס. מי עשה את זה? כנראה האוסגיג. הם עוד ישלמו על מה שעשו.