נוטמג

shellyland

New member
ונניח שהיו?

כבר היו לי לא מעט תלמידים "לא בשלים" (רוב האנשים הם כאלה, אגב). תפקידי כמורה שלהם הוא להקנות להם את הכלים להבשלה המיוחלת, לא? אם קרן תקבל את ההצעה שהצעתי לה, אולי גם היא תבשיל.
 
קרן הבשילה.

(שוב גוף שלישי?) הכתיבה שלה מתה. היא אשה בשלה ובלתי יצירתית בתחום הכתיבה.
 
אבל אם יש בך גרעין

יצירתי, טיפול נכון (כיום) יוכל להחיות אותו, לא? כלומר, אם זה קיים שם בפנים, אז לא נראה לי שייתכן שזה אבוד, גמור. כפפות מתאימות יוכלו לעורר אותו, לא?
 

אטיוד5

Active member
לידיעת כולם

הנה, אני מציב פה תוית זמן. סופר כמה זמן יעבור עד שמשבר אמון תוכרז כרשעית. חה, נכון שלא עלה בדעתכם בכלל משהו כזה?
 
קראתי. הכל.

עוד קודם. ועדיין שואלת "הא?" מה הקשר בין הדברים? אתה שאלת אם ייתכן שהשירים שלה באמת היו לא בשלים, כמו שהיא היתה באותה תקופה, כילדה - והאמת, ייתכן שאכן כך, וזו שאלה לגיטימית - אבל זה כלל לא מה שאני שאלתי. אני שאלתי אם הגרעין האמיתי שהיא מאמינה שחבוי בה לא ניתן לקימה לתחייה מחודשת. זה ממש לא אותו דבר. אני כלל לא דנתי בשאלה אם השירים דאז היו ראויים לתגובה שהיא קיבלה או לא, אלא טענתי שאם היה גרעין שמישהו בא וניסה לסרס, אני מניחה שאותו גרעין ניתן לתקומה. ודבר נוסף - אני רואה אצלך דפוס חוזר (אחרי ההיסטוריה של הקישורים מפורום תרבות, אני רואה שזה משהו כלל לא חדש) של ניסיון, מחד, לומר אני כזה מגניב, ואומר מה שבא לי, ולא אכפת לי שאני מזעזע/מרגיז/מקפיץ/משייף וכד', ומאידך, אף אחד לא אוהב אותי/רק עליי אתם קופצים/רק מה שאני אומר מרגיז/למה לו/לה אתם לא מעירים/למה אותם אתם אוהבים ואותי לא? אז.. אני חושבת שהבעיה היא שלך מול עצמך, לא משהו ששיחות מול מישהו לא יוכל לפתור... בניגוד למה שכתבת לפני כמה ימים, אני חושבת שההצטנעות באשר לידע כללי לא היתה במקומה, ויש לך הרבה מה לתרום למקום הזה (כולל אופי מאוד ייחודי
), ואני חושבת שניסיון שלך לבחון את הדברים לעומק, אולי על-פי מקרים ספציפיים (שבדרך כלל אתה בכישרון רב שולף מהארכיונים) יוכל לעזור לך (הרבה יותר מאשר לסביבה שלך, אגב) כי אני מריחה שהדבר הזה די חורה לך, מציק לך, גורם לך למחשבות ולתסכולי יתר. זו רק הצעה
 

אטיוד5

Active member
בלי שום קשר לאמור ...

שלא אתיחס אליו, אסביר לך: באה קרן היער וכתבה שכואב לה לדון בנושא הזה, ושאני רשע על שאני בוחש. ובכן, גם אחרי שאמרה זאת את ממשיכה לבחוש בדיוק שם, רק מזוית אחרת. אבל הרי את לא רשעית *אפריורית*, אז בפנייך לא יאמר משפט שכזה. [ושלא מין הענין - איפה בדיוק ראית *בפורום* משהו בקשר להצטנעות שלי? ובמילים אחרות - אאוטינג. לא נורא בכלל,
]
 
טוב, אז אני רשעית

כולם שונאים אותי, אני רעה, עושה אאוטינג לאנשים (אתה עשית את זה בעצמך בזו ההודעה, אבל כנראה יש לך צורך באקסהיביציוניזם) ובכלל - מעוררת מחלוקות. מרוצה? ו.. אל תתייחס. זה בסדר. לא חשבתי שתתן לזה לחלחל ולעשות איזושהי עבודה בראש לך (אולי בלילה, בחלומות, זה יחלחל דרך התת-מודע בעל כרחך...)
 
רגע

היא שואלת על היום. אתה נגעת בדיוק לאותה נקודת קטילה של אז. לא דומה ולא דומה וגם לא דומה בכלל. מוכנה להחליף את הרשע במסורבל, אבל זה נראה לי גרוע יותר.
 

אטיוד5

Active member
טוב, אז אני חוזר ובוחש

ברור שאז כאבת. לי לא היה ברור מדברייך אם היום את חווה את הכאב של אז. כששאלתי את מה ששאלתי (האם ייתכן שהשירים של אז היו לא בשלים) התייחסתי מזוית הראיה שלך *היום*. הנושא בכללותו הוא כשרון היצירה הפואטית שלך. הנושא הזה כואב לך *היום*, כך הבנתי *לאחר* שקראת לי רשע. אחרת, מה כואב לדון בזה היום? באה גב' משברית ומתייחסת לאותו נושא כללי. רק מה, ברור שהיא לא רשעית. למה? ככה.
 
לא קראת מה שכתבתי על ההסתכלות

שלי על הילדה של אז? פספסת? לשאול על השירים של אז זה כואב. לשאול על היכולת שלי לכתוב שירים היום זה בר דיבור. גם אתה, אחרי הרשע, שאלת על פתרון, ונענת. לא? עוד נקודה- עם משברית אין לי שום יחסים. מעבר לאחוות (אם אגיד פולניות היא תרצח אותי כאן ועכשיו) לא החלפנו מילה וחצי מילה שלא *כאן*. תוך הסתכנות באאוטינג
איתך כבר החלפתי איזו מילה או שתיים. זה מה שקוראים בשפה שלנו "יחסים מיוחדים" שמחייבים באיזה חובות אמון יותר גבוהות. לא? וקצת נמאס לי לבחוש בי... הנושא, איך נאמר, קצת נדוש לי, שחוק, לא מקורי.
 

אטיוד5

Active member
כן, נעניתי בזכות הסליחה והחיוכון

ומיד אח"כ באת עם הקופסא והדבק. דיייייייייי
 
אתה טועה פעמיים

אני לא מהסוג שטורק טלפון. גם אם אין סליחה וחיוכון. ובאתי עם הקופסא והדבק ממקום מאוד אמיתי ומשתף. לא להפך.
 
ועוד משהו... לזה הגבת בדבר על

שמיכה קצרה מדי ואני כתבתי אכן, ומאז אני *כן* חושבת על זה.
 
הנה - קלאסי, איך

מתהפכות היוצרות - איתו יש לך יחסים, והוא קובל על ששונאים אותו. איתי אין לך יחסים, ולמרות זאת, אני כאן מועלית על המוקד (מטאפורי, מטאפורי) כְּזו שאף פעם לא תעורר את התגובות שהוא מעורר. ואני שואלת: מה אני עשיתי? (מלבד לנסות להציע הצעה נחמדה בקטן, לך, ובעקבות כך, הצעה גדולה ומשמעותית, לאטיוד)
 
הו לא. להפך. להפך.

את מעוררת תגובה בהחלט. והגבתי. כל שאמרתי שלא הייתי קוראת לך רשעה, כי אין בינינו מערכת יחסים שמצדיקה זאת, בעוד שאיתו. נו עזבי. הצעת הצעה נחמדה וגם הצעה גדולה ומשמעותית, ואף הבעתי את הערכתי על כך.
 
למעלה