נוהל פרידה בגן

[agur]

ומה יקרה אם תתעקשי ותכנסי?

יזרקו אותך מהגן? מנסיון שלי, כדאי שתדברי עם הגננת. גם אנחנו עברנו פאזה כזאת. דיברנו עם הגננת וכנראה שעוד הורים דיברו כי המצב הלך והשתפר בהדרגה. כשעדי רק עברה לגן (לפני שנה וחצי) היה לה קושי להפרד בבוקר והגננת המליצה לקצר את הפרידה, וזה עבד. נכון להיום אני נכנסת איתה בחופשיות לגן (כשהיא רוצה, כמובן

).

 

[עמית@]

נראה לי מוזר לבסס מדיניות פרידה..

אצלנו זה מאוד משתנה, לפעמים היא משלחת אותי/את אבא שלה בשמחה, ולעיתים היא בוכה או רוצה שנשב לאכול איתה, ה"מדיניות" היחידה היא שמבקשים מן ההוריםן להביא את הילדים עד 9, שאז מתחילות הפעילויות בגן, וזה הגיוני בעיני.

 

[היידי אור]

נוהל??? מה אנחנו בצבא?

בבוקר עמית נכנס עם אופק לגן, שואל אותה אם היא רוצה לאכול/ לצייר/ לשחק בבצק/ מדבקות- הולכים יחד להניח את התיק במקום ואת בקבוק המים במקומו, מושיב את אופק ליד השולחן הנבחר, נשיקה ושלום....

 

[Kalla]

אין מדיניות מוכתבת.

אנחנו נכנסים, שמים את הדברים, אחר כך נשיקה וחיבוק ואז אני יוצאת מהגן, הם רצים לחלון שפונה לשביל שבו אני הולכת ואנחנו עושים אלה לאלה "ביי ביי" ושולחים נשיקות באוויר. לאחר מכן הם מיד מצטרפים לפעילות בגן ושוכחים ממני (כשאני באה אחה"צ בקושי ניתן להוציא אותם משם). שנה שעברה לא היה חלון, אז הם סתם ליוו אותנו לדלת וברגע שיצאנו רצו לפעילות.

 

[Kalla]

כלומר היו חלונות ענקיים

אך הם לא פנו לשביל הגישה.

 

[אפרתש]

../images/Emo32.gifהיום עברתי ליד גן בלי חלון

עברתי ליד גן שנמצא בתוך חניה. לחניה יש דלת חשמלית שסגורה כל הזמן, הילדים נכנסים דרך דלת קטנה בצד. ויש לגן הזה רק חלון אחד קטן, צמוד לתקרה. אני עוברת שם כמעט כל יום כאשר הילדים מגיעים ואז הדלת הקטנה פתוחה. היום עברתי קצת מאוחר יותר כשהדלת היתה סגורה, ורק אז קלטתי שזה גן בלי חלון.

 

[ארנט]

פרידה בדלת- אפרתש

אם זה מאוד מפריע לך (ואני מבינה אותך מאוד אם כן, עליי באופן אישי נוהל כזה לא היה מקובל) את יכולה לדבר עם שאר ההורים. יש לכם ועד? ארגנו פגישה ובה תחליטו אם רוב ההורים מתנגדים או מקבלים את הנוהל. אם מתנגדים- פנו לצוות בבקשה מאוחדת.

 

[ב נ ה]

נוהל פרידה בגן

לא יכול להיות כללי ,ונשמע לי מוזר שגננת תכתיב להורה כיצד להיפרד מילדו,היא יכולה להציע ,הצוות בגן צריך להיות נכון לעזור בפרידה אם יש צורך בכך אבל בטח לא לקבוע נוהל אחיד,ובעניי למנוע מההורים להיכנס בבקר בגן זה פשוט מזעזע|! כל מיני גורמים עשוים להשפיע על הפרידה בבקר,פרידות מהורים עשויות להשתנות גם בין ההורים עצמם וגם במהלך השנה.עליי זה בטח לא היה מקובל שימנעו חחני להיכנס לגן. להורה שלילד שלו או לו קשה,הייתי מציעה להגיע מוקדם יותר(שלא בסמוך מאד למפגש בקר ,אז אולי פרידה ממושכת וקשה עלולה להפריע), מציעהטקס פרידה קצר,או אפילו חושבת ביחד מה נכון,והאמת האפשרויות לפרידה הם מגוונות ביותר.חלק מלהיות גננת זה להבין שלילדים(וגם להורים)יש צרכים שונים וצריך להתחשב בהם ולא להנחית כללים שעושים את החיים בגן ליותר קלים ע"י איסור.

 

[ורד302]

אפרתש

מנסיוני כגננת, כאשר ההורים נכנסים לגן, לעיתים נוצר קושי "טכני". באזור בו אני עבדתי היתה הנחיה להשאיר את השער נעול כל העת. מה שאומר, שהסייעת היתה צריכה לעמוד בכניסה מ- 7:30 ועד 8:30 בו השער ננעל סופית. או לחילופין (מה שרוב הסייעות עשו): לצאת 35 פעמים החוצה כדי לפתוח את השער (ולנעול מייד) עבור כל ילד שהגיע. במקרים בהם ההורה נכנס, היה עליה לצאת פעם נוספת לנעול את השער בשעת יציאתו של ההורה. במחצית השעה הראשונה, הילדים היו בעצם לבד, ללא השגחה. ובמחצית השעה השניה, כשכבר היו הרבה ילדים בגן - הגננת היתה לבדה. היה עליה להתמודד עם קבלת הילדים, התייחסות לכל ילד,סיוע בפרידה, השגחה על הילדים, איסוף כספים מההורים, הקשבה לתלונות/בקשות/שאלות של הורים וכד'. מובן שעבור ההורה והילד הכי אידיאלי שהנוהל יהיה גמיש, אבל לא תמיד זה מתאפשר במאה אחוז. יתכן שבגן של בתך הנסיבות שונות, אבל רציתי להסב את תשומת לבך לדברים שההורים לא תמיד מודעים אליהם מנקודת מבטם.

 

[אלדורית]

חשבתי כמה ימים על השאלה שלך

ולא עניתי כי אין לנו נוהל קבוע, וגם כי בד"כ בעלי לוקח אותה לגן, אז אני לא יודעת מה הנוהל שלהם. בכל מקרה שנינו שמנו לב שככל שאנחנו מקצרים את העניינים כך קל לה יותר. לגבי הגן שלך: באופן כללי מרגיז אותי שגננות מורות לי איך להתנהג עם הילדות שלי. אני כן יכולה להבין שקשה להן עם נוכחות הורית בתוך הגן, אבל כיון שמדובר בגיל ילדים צעיר מאוד, הן צריכות להתמודד עם זה. בגן של הקטנה יש למשל ילד עם קשיי הסתגלות רציניים (אתמול נולד לו אח וכל הכניסה שלו לגן היתה בסימן סוף ההריון של אמא שלו וקושי עצום שלו בנושא). הילד הזה מגיע לגן כל יום עם המטפלת הפרטית שלו, שטיפלה בו עד כה, והיא נשארת איתו כל היום בגן. אני בטוחה שהצוות לא משוגע על זה, אבל זה מה שהילד הזה צריך כרגע וזה מה שהוא מקבל. אני מוכנה לקבל עיצה של גננת שרואה, נניח, שטקס פרידה מסוים מקשה על הילד, אבל לא נראה לי להנחית נוהל אחיד על כל ההורים בגיל הזה. זה מתאים אולי לגן חובה, וגם אז בתחילת השנה הייתי מצפה לראות הרבה מאוד גמישות.

 

[רוני של יובל ומאיה]

מה זאת אומרת מדיניות?

אצלנו אין מדיניות... כל אחד נפרד איך שהוא רואה לנכון, מתי שהוא רואה לנכון, נשאר כמה שמתאים לו, מביא באיזו שעה שמתאים לו, אוסף באיזו שעה שמתאים לו... כמובן בהתאם לשעות הפעילות של הגן. כל יוזמה של הגן לנוהלי פרידה נשמעת בעיניי משונה... מה שמתאים לילד אחד ולהוריו לא בהכרח יתאים לשני. למה צריך נוהל?