נוהל פרידה בגן

[אפרתש]

נוהל פרידה בגן

בגן של בתי, שבסך הכל הוא מוצלח מאד (בעיקר כי יש צוות נפלא), יש יוזמה משונה לנוהל פרידה שלא מקובל עלי. כשאדבר איתם, יעזור לי אם אוכל לאמר להם "בשומקום אין כזה נוהל אבסורדי". אשמח אם תוכלו לספר כאן על נהלי הפרידה בגנים שלכם. איך הילדים שלכם אוהבים להיפרד, ומה מדיניות הגן (אם יש כזו). מדובר על ילדים בני שנתיים. תודה.

 

[maya100]

אצלינו בגדול כל הורה/ילד נפרדים

לפי מה שמתאים להם - כלומר, יש הורים שנשארים כמה דקות ואז נפרדים - מין הסתם בנשיה וחיבוק, יש הורים (כמוני בד"כ

) שמייד רצים לעבודה... בגדול, אם הצוות רואה שילד מסויים מתקשה הם יציעו לו להצטרף לפעילות שמתקיימת באותו זמן ולשחרר את אמא/באב לעבודה ואם צריך וההורה מאוד רוצה כבר לזוז יקחו אותו פיזית (בעדינות, לא בכוח חלילה), יחבקו אותו ויזכירו לו שההורה בא בסוף היום לקחת אותו ושבמשך היום היהיה לו כיף בגן. לפעמים יש ילדים שמקל עליהם לעזור למבשלת בבוקר להכין את א. הבוקר והיא תמיד שמחה כשילדים מצטרפים אליה במטבח - בקיצור, אין נוהל אחיד. גמישים עם הצרכים של הילד/ההורה (מה, זה לא ככה בכל הגנים?

 

[maya100]

אוף, כמה טעויות!../images/Emo163.gif ../images/Emo52.gif

 

[לאה_מ]

גם אצלנו היה כך

ואפילו עכשיו, בגן עירוני, אין איזה "נוהל" נוקשה, אלא שיש מגבלת זמן - אם באים מאוחר, צריך לעזוב מהר, כי יש שעה שבה השער נסגר. אגב, בן זוגי הוא זה שלוקח את אורי לגן בבוקר, ובימים האחרונים הוא סיפר לי שאורי מתקשה להפרד ממנו, ושהגננת הציעה לו לקצר בפרידה, כי נראה לה שהשהות שלו בגן עם אורי (הוא משחק איתו בגן די הרבה זמן לפני שהוא הולך ומשאיר אותו שם) מקשה עליו את הפרידה.

 

[swann]

מעניין כי גם אצלינו היה ככה

ככל שנשארנו איתה יותר (או אבא או אני) לשחק בגן, כך היה יותר קשה להפרד. עכשיו עושים את זה קצר ונפרדים בכיף עם נשיקה וחיבוק.

 

[tabali]

בטח שיהיה לה יותר קשה

כי ככל שתישארי יותר בגן כך היא תחשוב שהיום אמא'אבא נשארים איתי ולא הולכים, הכי טוב לחתוך כמה שיותר מהר גם לילד וגם למטפלות.

 

[לורליי43]

מה קורה אצלכם?

בגיל שאת מתארת, זה לא גן עיריה (גיל 3 ומעלה), מדובר בילדים קטנים. אני תמיד הבאתי את הבן בשעת הבקר הראשונה (בין 8-9)- ואז יכולתי לעשות מה שאני רוצה, לא היתה שום הגבלה. מה שכן, גם על הבן שלי השפיעה לא טוב אם נשארתי הרבה זמן. בעקבות זה השתדלתי לא להתמרח סתם. אבל- זה הכל היה מבחירה שלי. היום בגן עיריה(גילאי 4-5), אין הגכלה על פרידה עד השעה :8:30. אז השער נסגר ומי שמגיע אחר כך כנראה צריך להערך אחרת.

 

[שִירָה]

בגן של בנימין אין נוהל מסודר

מנהלת הגן, שלא כל כך חביבה עליי, אוהבת להיפטר מההורים כמה שיותר מהר, אבל בימים הבודדים שבנימין לא רצה להיפרד ממני או מבעלי, התעלמנו מהרמיזות ונשארנו איתו. מעולם לא היה צורך להישאר יותר ממספר דקות, כי בנימין מאוהב בגן ובגננת שלו.

 

[irisgh]

אצלנו

בגן עיריה - הגדול = כל הורה לפי רצונו ובלבד שבשמונה וחצי סוגרים את השער ולא ניתן להורים לשהות עוד בפנים. ככה יש מגבלה שמקצרת את הפרידה, והילדים גם לא רואים הורים במהלך היום. הקטן: מגיעים, הגננת מתחילה להעסיק אותו בצעצוע או ריקוד או משהו כזה, ומנופפת אותנו

. אני מתעקשת להגיד 'בי בי שלום', למרות שמבחינתה, שנלך והילד לא ישים לב בכלל. בגנים שעברו: החל מכאלה שכל הורה עשה מה שרצה, ואפילו נשאר כל היום (בדיעבד, זה לא יצא טוב עבורינו), ועד כאלה שמביאים, ותוך דקה אומרים שלום - מנופפים מהחלון והולכים. (אם הילד בוכה אז על הידיים של המטפלת). הגן של שנה שעברה: מביאים את הילד, הגננת מתענינת בו (במשהו שהוא הביא, או מציעה לו להצטרף אליה למשימה שהוא יאהב (כגון סידור עגלת האוכל), ואז ההורה יוצא כשהילד כבר עסוק במשהו [אם זה ילד שקשה לו להפרד]. אולי תספרי מה קורה אצלכם?

 

[אוריון של שי]

אצלנו הנהלים הם של הבנדיט

אם אבא מביא לגן - להשתלב מיד במה שקורה בגן ולהתעלם מאבא באופן מוחלטץ אמ אמא מביאה לגן - להשתלב מיד במה שקורה בגן ולשתף את אמא, לתת חיבוק ונשיקה ולהגיד ביי ביי. שנה שעברה היו לו תקופות קלות יותר וקשות יותר. לא היה נוהל פרידה בגן אבל היו להן כמה שיטות והן ידעו מה מתאים יותר לכל ילד - אז היו ילדים שהן לקחו מהידים של אמא וחיבקו והעסיקו והיו ילדים שפשוט שולבו מיד בשגרת היום וההורה ניהל את הפרידה כראות עיניו (אנחנו)....

 

[ארנט]

פרידה בבוקר

גן פרטי בני שנתיים שלוש וחצי-- אין נוהל פרידה וכל אחד מאמץ נוהל אישי. אני נשארת עם הבן כמה דקות כל בוקר מרכיבים ביחד פאזל (מהפשוטים מהעץ - 3 דקות הרכבה) , חיבוק+ נשיקה והולכת. אם קצת יותר קשה לו הגננת או המטפלת לוקחות "חסות" מחבקות או מזמינות לפעילות ספציפית.

 

[ליליה והגמדים]

למה צריך להיות נוהל?

זה לא אישי לכל משפחה? את יכולה לפרט איזה נוהל יש אצלכם?

 

[נטעטע]

גם אצלנו גמיש

אני בד"כ יושבת כמה דקות ("אמא שבי קצת ואז אני מיפרד(השגיאה במקור) יפה ולא בוכה"). אח"כ ביציאה יש טקס שנהוג בגן מנופפים לשלום מול המצלמה של הטלויזיה במעגל סגור שמשקיפה על הכניסה, ואח"כ בחלון- בטקס הזה אני משתמשת רק כשהוא מבקש, לפעמים הוא עסוק מדי.

 

[אמא של יואבי]

נוהל? מדיניות?

הדבר היחיד שנאמר לנו זה לא לנקוט בגישת ההעלמות אלא תמיד לומר שלום כשהולכים. חוץ מזה תמיד יש מישהו מהצוות לקלוט אותו לתוך פעילות כך שלא יצא שההורה הולך והוא נשאר לבד. מעבר לזה, מה שיוצא יוצא.

 

[אפרתש]

הנוהל אצלנו

וכמו שכמה אמרו כאן - מפריע גם לי שמדובר על נוהל כללי, ללא התייחסות לכך שלכל ילד מתאימה פרידה שונה. והנוהל הוא שצריך להיפרד בכניסה לגן. להורים אסור להיכנס לגן. אני יודעת שאצל הגדולה שלי, הפרידה הכי טובה היא כשנכנסים איתה ומתיישבים לידה, ועוזבים אחרי שתיים שלוש דקות, כשהיא כבר בתוך פעילות. לגבי הקטנה - אני לא יודעת מה הפרידה המתאימה, בין היתר כי לא אני מביאה אותה לגן. אבל בסך הכל אני מתרשמת ממה שאתם כתבתם זה שלרוב הילדים מתאימה פרידה מהירה.

 

[נטעטע]

לא הייתי שולחת ילד לגן שאסור לי

להכנס אליו. דרך אגב שמעתי מחברה שגם אצלם זה כך, גם לה אמרתי שלא הייתי שולחת את הילד שלי לגן כזה.

 

[אםהבניםשמחה]

איך את יודעת שהגן טוב?

ושהצוות נפלא, אם את לא נכנסת?

 

[אפרתש]

הגדולה שלי היתה שם בשנה שעברה

ככה שהזדמן לי להיות נוכחת בגן בכל מיני פעילויות. מה שבעיקר נפלא בצוות זה לאו דווקא ה"יכולות הגינוניות" שלהם (שאין לי יכולת וכלים לשפוט), אלא שמדובר באנשים נפלאים, אוהבי ילדים אמיתים, עדינים. אלה אנשים שאני יודעת שבחיים לא ירימו ילד על ילד, ואפילו לא ירימו את הקול. ורואים שהילדה מאושרת. הקטע של הפרידה הוא אחת הבעיות היחידות שיש לי עם הגן, וכמו שכבר אמרנו - על חלק מהדברים אנחנו מתפשרים, בלית ברירה. הפרידה היא לא מחוץ לדלת אז כן יש הצצה על הגן בבוקר ("חצי גוף בפנים"), וקצת יותר מכך בצהריים, כשלוקחים. ואני מודה - כבר כמה פעמים עמדתי ליד החלון והאזנתי.

 

[ליליה והגמדים]

אז אנחנו נכנסות יחד

וניגשות יחד לתא כדי להניח את הבגדים להחלפה, וחוזרות לחדר, ונפרדות אז בחיבוק ונשיקה. אני רוצה לראות את הגננת שלא תרשה לנו להפרד איך שאנחנו רגילות

 

[אפרתש]

גם אני רוצה לראות אותה ../images/Emo67.gif../images/Emo6.gif

האמת שהנוהל אצלנו מאד דומה (רק שהתאים הם בכניסה לגן), אבל אצלנו מכריחים אותנו שזה יהיה הנוהל, והוא לא מבחירה.