נוגעת באש...

[לורה..]

נוגעת באש...

אתה מעוניין יותר משאני אתה לא חושב שהכל הוא זמני, מילה שנאמרה לפני חודשים מזכירה לך מיני ריגושים, ואתה... אתה לא מודע שזה כמו באגדה, זו לו המציאות זו לא המהות, אתה רק נחשף גם אני למולך ולא ראית אותי, לא ראיתי אותך... בעולם הזה, הבלבול כה רב, לא יודעים מה יהיה היום,מה יהיה עכשיו. עוד מעט ``ניפגש`` אני ואתה ועוד לא הגענו לכלל החלטה, הבילבול,ההתמכרות ההעלמות או ההשארות, העולם הזה,עולם המחשב גורם לבילבול בין חדרי-הלב, גורם לבלבול,גורם למבוכה מה יהיה איתי,מה יהיה איתך? ואתה,אתה מחכה לשמוע את הקול ואני,אני יודעת שזה יבלבל יותר את הכל, ושנינו בוגרים אך לא יודעים שבאש באצבעות חשופות אנו נוגעים.

 

[גילית.]

לורה, כל כך נכון...

יודעת בדיוק על מה את מדברת, על הבלבול על הכמיהה,על הגעגוע, על השאלות שנותרות בלי תשובות, תגידי רק שתינו פה מבולבלות? שבוע טוב לך חמודה, ממני גילית

 

[ארבל מהכרמל]

את לא!!!

ניראה דווקא שאת נחרצת...

 

[*קסנדרה]

גילית, אולי רק שתיכן מוכנות להודות

 

[יעל^]

לצערי לא רק שתיכן מבולבלות...גם אני

 

[*קסנדרה]

לורה, אמיתי

לורה כל כך אמיתי וחושפני בעצם כתבת על לבטיהם של רבים, רבים וחרזת כל יפה שמא, כדי להקל על הכאב? קסנדרה

 

[ארבל מהכרמל]

כואב עבורך....ולא אוסיף.

 

[** רוזבד]

עצוב

שיר ממש יפה ועצוב

 

[*קסנדרה]

לורה, חישוב מסוכן