נגמר השבוע

נגמר השבוע ../images/Emo178.gif

אני מנסה לעשות רשימת מלאי של השבוע החולף - מי רוצה להצטרף? מה היה הדבר הכי מצחיק שקרה לך השבוע? הכי מרגש? (חנה - השאלה הזו נכתבה בגללך) מה היה הדבר הכי קשה שעשית השבוע? הכי נעים? ובעיה שפתרת בצורה יצירתיתי או לא צפויה?
 

פינקי33

New member
יאללה, אני יורה...

אבל לא בדיוק עפ"י השאלות... אין לי כ"כ משהו מרגש או מצחיק לספר עליו, אבל- - הדבר הכי קשה השבוע-רבתי עם אמא שלי ואמרתי וגם התכוונתי לזה שאני לא מעוניינת להיות איתה יותר בקשר. אחרי יומיים דיברנו כי היה לה יום הולדת אבל הצלקת אצלי בגלל מריבה רצינית שהיתה לנו לא נמחקת. עוד לא יישרנו את ההדורים וכנראה שגם לא ניישר, קצת קשה עם אישה בת 64... עוד דבר הכי קשה-היום אחה"צ חברה שלי מהעבודה שכבר 3 שנים בטיפולים וללא הצלחה הודיעה לי שגילו בצהריים לבעלה סרטן באשכים. אני עדיין בשוק ולא יודעת איך לעכל את זה, שמעתי כבר שזה נחשב סרטן ש"קל" להרפא ממנו אז אני ממש מתפללת... הדבר הכי נעים-אתמול ישבתי עם חברה שלי בבית קפה בערב ואין, אין, אין כמו שיחת נשים של 3 שעות על קפה... חזרתי הביתה עם כוחות מחודשים והמון אנרגיות.
 
../images/Emo201.gif

איזה שבוע גועלי
מריבה רצינית עם אמא זה תמיד רע - וקורה כל כך הרבה! אני קוראת עכשיו ספר על יחסים בין אמהות לבנות וזה פשוט מפחיד כמה נושאי הויכוחים והמריבות דומים וחוזרים על עצמם. לגבי החברה שלך - באמת סרטן באשכים הוא קל יחסית לטיפול ובד"כ הפרוגנוזה טובה. יכול להיות שזו הסיבה שהם לא הצליחו בטיפולים עד עכשיו? האם יש מצב להפקת זרע מהאשכים לפני הטיפולים האונקולוגים? ואין, אין, אין כמו שיחת בנות טובה.
 

nackan

New member
רשימת מלאי

נתחיל מהסוף , יש לי היום יום הולדת ...
ומה מצחיק או מוזר? שאבא של בעלי נפטר בתאריך זה ואני זוכה כל שנה למפגש משפחתי ענק ולאזכרה .כל שנה מתערבבים העצב עם השמחה ותמיד בבית קברות יש את אלו שניגשים ומאחלים מזל טוב. מחזה סוריאליסטי. זו גם הסיבה שלא שוכחים אף פעם את התאריך.
הכי מרגש- עידו למד השבוע להתהפך מהגב לבטן . הוא כל כך מתלהב שהוא חוזר על זה שוב ושוב . עכשיו רק בשאר לו ללמוד להתהפך חזרה. איזה כיף!!
הכי קשה- העמדתי במקום בחורה שעובדת איתי באחד הפרוייקטים. אני לא רגילה לעשות דברים כאלו. אולי התבגרתי?? זה היה השבוע שלי . שיהיה שבוע נעים לכולם
 
בהחלט השבוע שלך /tapuzforum/images/emo140.gif

מזל טוב ליום ההולדת /tapuzforum/images/emo24.gif מהנסיון הדי-עשיר שלי עם אזכרות, משנה לשנה הן הופכות פחות קשות ויותר נעימות. האזכרה השנתית תהיה יותר קלילה וחביבה ככל שיתרבו סיבותיך לחגוג ביום הזה... ולהעמיד מישהי במקום זה אף פעם לא נעים, גם אחרי שעושים את זה אלף פעמים. אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה. באמת גדלת /tapuzforum/images/emo45.gif
 

טילי2

New member
רוצה להתחבר דוקא ליחסי בנות אמהות../images/Emo7.gif../images/Emo68.gif

דבריה של פינקי ופעמים רבות שקראתי בפורום על מריבות עם אמהות, שנראים סוף העולם ושאי אפשר לסבול יותר את האישה הזאת, מעלים במוחי מחשבות שאותם רציתי לחלוק אתכם. האמא שלי יותר מבוגרת מהאמא של פינקי ב-15 שנה(וגם אני משערת כי לפחות עשר שנים ביני ובין פינקי). היא שוכבת כרגע בבית חולים מונשמת ומוזנת בזונדה. היא חולה באלצהימר ממש בשלב הסופי. אני מאוד מקווה, שהיא לא תשאר צמח מונשם. מצבה החל להתדרדר בארבע שנים האחרונות וגם ארבע שנים לפני כן היו סימנים שלא כל כך ידענו לפרש וגם העדפנו להתעלם. אני לא חויתי יחסי אם בת טובים. היו ביננו חילוקי דעות קשים והליכה למצבים קיצוניים. אני תמיד הצהרתי כי אני לא רוצה בנות, אלא בנים כי פחדתי להכשל במקומות ההם. ובאמת למזלי הטוב יש לי רק בנים ואני שמחה על כך. אני חיבת להגיד שהיה לי מטענים ענקיים וטון של סיפורים לא סגורים עם האמא שלי וברגע שמצבה החמיר מאוד, סגרתי את כל החשבונות ואני מטפלת בה בשיא המסירות והאחריות ולא תאמינו אני מתגעגעת לימים ההם. שהיה לי אמא לדבר איתה כמה פעמים ביום. שמפעם לפעם היינו נפגשות בבית קפה. שהיתה לי אמא, לרע ולטוב(ולא בכדי בסדר שכתבתי). מאוד בקרוב לא יהיה לי גם למי לקרא אמא אפילו שהיא לא עונה לי והיא תלך לעולמה בלי שסגרנו כלום וההחלטה שלי לסגור חשבונות ולנהוג כמו שאני נוהגת, לא נותנת לי נחמה. היא החלטה חד צדדית שנעשתה מבחירה שלי והיא לא יכלה לשתף פעולה איתה וחבל לי על כך. אבי שנפטר לפני שנה ושלושה חודשים, ביסורים נוראיים ובמלא שכלו, דאג לעשות לאחותי ולי בית ספר ביחסי אחיות וסגירת מעגלים. ממנו הצלחתי לשמוע אחרי שהצהרתי שעשיתי הרבה טעויות בחיים, כי הצלחתי לתקן את אותן. כמה שנראה לך שאישה בת שישים פלוס היא זקנה בלתי נסבלת, לפניך עוד כעשרים שנה של חיי אם בת. עדיף לסגור ולשפר דברים כשיש עוד עם מי לדבר. יש צער על הדברים הבלתי פתורים שהזיכרון לא פוטר אותך מכובדן. מרום" גילי ונסיוני", אני מנסה לתת איזה מבט לעולם האם בת בפרספקטיבה של זמן. מה הייתי עושה אם הייתי יודעת שזה יהיה המצב, ממש לא יודעת. שבת שלום טילי
 
../images/Emo201.gif

ואת כל כך צודקת בענין סגירת המעגלים. עד היום קשה לי עם זה שלא נסגרו דברים מול אבא שלי.
 

פינקי33

New member
טילי ריגשת אותי מאוד...../images/Emo201.gif

בפרספקטיבה הכל נראה אחרת... עם אמא שלי תמיד היו לי יחסי "שונאים סיפור אהבה" והיא אחת הסיבות שיצאתי מהבית בגיל יחסית צעיר לטעמי, פשוט לא הסתדרתי איתה. עכשיו, כשהיא אלמנה מזה 3 שנים זה עוד יותר קשה כי אני נושאת גם בעול הבדידות שלה והכל על המצפון שלי ועל הכתפיים שלי שלא הכי רחבות (אח שלי טיפוס אחר ובכלל בנים זה משהו אחר מול אמא)... עם אבא שלי ז"ל לא היה לי מה לסגור, הכל היה מושתת על כבוד, אהבה ומסירות עד אין קץ.. אמא שלי היא טיפוס הפוך לגמרי ובגלל זה קשה לי. היא טוענת להיות חברה שלי ואני בכלל לא רוצה אותה כחברה אלא כאמא. רוב הזמן אני מרגישה אמא שלה ולא ההיפך. הלוואי שהיה אפשר לפתור את זה אבל נראה לי שרק טיפול יעזור פה ומצידה אין סיכוי. אני עובדת על עצמי המון וסופגת לא מעט אבל לפעמים זה בלתי אפשרי. לפעמים היחדים בינינו נראים לי ממש חולניים. לא קל לראות את אמא במצב כמו בטילי מתארת ולא משנה כמה הקשר היה קרוב או לא. אני לעומתך דווקא מיילת לבת כדי לתקן את מה שנעשה בקשר שלי עם אמא שלי, אני רוצה בת כדי להיות לה לאמא ולא לחברה. ברוגז עם אמא שלי נשמך בד"כ שעה-שעתיים. יש מקרים, אחת לכמה שנים שזה ממשעובר את גבול הטעם הטוב. אני מקווה עוד לשפר... טילי-תחזיקי מעמד, באמת ריגשת אותי מאוד עם מה שכתבת.
 

Navva

New member
../images/Emo201.gif ו../images/Emo24.gif, תהי חזקה, אין לי עוד מה לומר

 

מעיןבר

New member
איזה סיכום יצירתי ../images/Emo13.gif

הכי מצחיק - אדוה, הילדה הזאת תמיד מצחיקה אותי. הבקר היא שיחקה במספריים ולקחתי לה אותם, בתהליך נגזרה לי קצת האצבע... זיו כעס אבל הסברתי לו שזה לא בכוונה ולה הסברתי שחייבים להיזהר ולכן לא משחקים במספריים, כי הנה אמא קיבלה פצע. מה היתה תגובת הילדה? "אופססס" בקול קטן, אתם לא הייתם צוחקים?
הכי מרגש - סיימתי ללמד לסמסטר זה, סופסופ ירד לי עול קטן מהראש...
הכי קשה - חצי שבוע ראשון של שילוב היסטריה במעבדה + הוראה, היו כמה ימים מטורפים.
הכי נעים - הזמנו רהיטים לחדר שינה והקדימו לנו את מועד ההספקה
יצירתי - אין כזה, אני לא טיפוס יצירתי אלא פרגמטי וכך גם נראה פתרון הבעיות אצלי
 

s h r o n i t

New member
מבאס ועם חששות

הייתי אצל הגניקולוג. המחזור שלי משתגע, פעם מאחר בשבועיים ופעם מקדים בשבוע. באולטראסאונד התגלה שיש מיומות ואולי אצטרך לעבור גרידה או היסטרוסקופיה. אחרי כל ההפריות,בדיקות,ניתוחים קיסריים מסובכים וכו' לא הגיע זמן שהמערכת שלי תעשה קצת נחת? ממש מודאגת. היסטרוסקופיה היא אחד הדברים שדווקא עוד לא עברתי אז אין לי מושג במה זה כרוך ואם זאת בדיקה ממש איומה או לא. מקווה לעידוד מבעלות נסיון. שבת שלום.
 

יופיופ6

New member
עברתי היסטרוסקופיה

מבאס אבל לא נורא. האבחנתית נעשית ללא שום הרדמה והיא פשוטה מאוד. וכמעט לא מרגישים כלום. (קצת אי נוחות...אבל קטן עלייך). הניתוחית נעשה בהרדמה מלאה. התהליך עצמו לא כואב בכלל. וגם אין שום כאבים אח"כ. בסה"כ הליך יחסית פשוט. שיהיה בהצלחה !
 

לבנה123

New member
אויש. לא נעים.

עם זאת אני יודעת שלמרות שזה מאוד לא נעים, לא מעט שאני מכירה עברו היסטר'. אפשר לזפזפ קצת ב"פוריות" ולראות. רק בריאות!
 

רוית ב

New member
מסכמת איכשהו../images/Emo199.gif

הכי מצחיק: נדבי מתכונן למסיבת הסיום שלו וכנראה שגם הורים קיבלו "שיעורי בית" יש ריקוד שבסופו משתחויים לקהל הרחב..
והילד שלי לקח את העניין ברצינו תהומית וקצת רחוק מידי (דומה למישהו במשפחה שלנו??....המממ) כל דבר משמח שהוא עושה או רגיל בהחלט גורר אחריו השתחוויות מלאות דרמה כולל נפנוף היד לצדדים , בסגנון מלכת אנגליה, וכולנו אחריו משתחווים פה אחד לשני כל היום בניצוחו המלא של אנטיוכוס בן שנתיים ו 8 חודשים.... הכי מרגש: היה לשמוע את הפונדקאית שלנו מנסה להתנחם אחרי השלילי שקיבלנו בפרצוף... ("אני לא יכולה להסתכל על נשים בהריון.."
) כולללה אחרי שלילי אחד אבל התרגשנו אני והחצי להבין כמה היא מחוברת לעניין שלנו וכמה היא באמת רוצה ואכפת לה... הכי קשה: לא לריב עם החצי ששכח שגם אשתו היא בנאדם שצריך נגיד לישון ולאכול ולנוח... והחלט מגיע לי צל"ש שהצלחתי להכין חומר לרו"ח בלי לטעות בכלום היות שמזכירות ניירת ואנוכי זה שני דברים שלעולם לא יפגשו, כמו המשאיות האלו שנוסעות אחת מול השניה.. הכי נעים: היה להרדם בחדר הטלוויזה מחובקת לאפרוח קטן ומתוק ולהתעורר ככה גם בבוקר וכל זה בלי חיתולים!!!!! בעיה : היות שאני כחולה בכל צידי הימני בגלל נפילה מזעזעת בבית... ויד אחת כמעט ללא שימוש נאלצתי לבצע את כל פעולות הבית העבודה והנהיגה... , בלי לקטר יותר מידי ובלי לחנוק בעל אחד שלא "שם לב לכלום"..הכי גרוע היה לקום בבוקר תפוסה משינה לא נוחה בגלל הכאבים, אז החלטתי לתת לכלבה קצת מטלות , מהיש? היא לא חלק מהבית הזה ???? ולמרבית ההפתעה זה עבד.. היא הביאה את העיתון מבחוץ לפתח הדלת של החדר שלי (קצת לעוס אבל קריא) היא סחבה שקית מלאה חלב ולחם מהאוטו לדלת הכניסה בלי להתלונן אפילו פעם אחת ובלי ללעוס כלום.. שזה באמת הישג היא סחבה גם את המפתחות וסרבה להחזיר מה שגרר ריצה קלה וצולעת בכל רחבי הרחוב אחריה.... והחליטה להיא לי גם נעליים , רק חבל שזה של השכנים... אבל העיקר הכוונה, לקחה את עניין העזרה ברצינות... הגברת הזו, מה שבטוח שגילינו בה המון אינטיליגנציה ואולי אשקול לקחת מאלף לחדד את העניין הזה ... העיקר שעכשיו אפשר ללכת לנוח קצת.... שבת שלום
 
למעלה