נגמר המקום...

[רוק קלאסי]

נגמר המקום...

לפני שמגבירים את הקצב אני חייבת להזכיר את ג'ים פורד,
קאנטרי - פולק עם קצת סול.
רע זה לא יכול להיות.

ה black oak לא עשו לי את זה, אולי הגברת את הקצב יותר מדי מהר...
אני הייתי מתחילה עם point blank,
רוק דרומי שיודע ללטף.

 

[Celluloid Hero]

כרגיל אני לא יודע מתי לעצור...

אולי פה- אצל WEEN. מטורף מס' 4, הם למעשה צמד מטורפים. הבחירה של הלהקה שתמיד צחקה על כל העולם, וספציפית על כל עולם המוזיקה, ונוהגת לעוות אותו לכדי פסיכוזה ארביטררית בסגנון שאפשר לקרוא לו רק סגנון WEEN (שמושפע אומנם מזאפה, באטהול סרפרז ועוד כל מני, ועדיין נשאר טירוף ייחודי לגמרי), להקליט אלבום שלם של קאנטרי, בנאשוויל , עם להקה שלמה של נגנים מוערכים מנאשוויל, רק מראה עד כמה אהבה שלהם למוזיקה היא ענקית עד כדי כך שהם מוכנים לצחוק עליה, ולאהוב אותה למוות בו זמנית. זאת גדולה ותעוזה אמיתית בספר שלי, כי שירי הקאנטרי שלהם מופלאים בכל כך הרבה דרכים. שיהיה חג שמח.

 

[רוק קלאסי]

לא בא לי לשמוע ריפוי בעיסוק מוזיקלי.

שמחה שמטורף מספר 2 ומטורף מספר 3 מצאו מפלט במוזיקה.
ממש שומעים את הכאב בקול שלהם, הקול שלהם ממש שבור, נשמע שהם נשמות אבודות. יותר מדי כאב בשבילי,
במיוחד בשמחת תורה...חג שמח.
אני לא גם שומעת זאפה.

על מה אתה מצטער? אני אוהבת לשמוע
גם רעש, והרבה רעש.
Molly Hatchet להקת רוק דרומי עם הרבה זיעה.
שני האלבומים הראשונים שלהם מומלצים( לא מכירה את השאר...)
molly hatchet 1979
1978 flirthin' with disaster

 

[Celluloid Hero]

חייב קצת שריטה לנשמה

קשה לי עם חנונים מהדרום שמשחקים אותה בטוח ונקי מדי, כנראה כי הדרום, או המערב, הם ההפך המוחלט מזה. מאמין שהמוזיקה צריכה לשקף את זה, זאת הסיבה שהרבה פעמים קשה לי עם פולק שרק המילים בו מתארות את הלכלוך, יש הרבה כזה בבריטניה נגיד.

אבל דווקא הבריטים הצמיחו עם הזמן כמה הילבליים כשרים למהדרין. החבר'ה ליין את מריוט למשל, מהפנים הקטנות, שגדלו להיות פנים מבוגרות ומטונפות מעפר הדרכים האמריקאיות דווקא. אתן שני שירים של ליין ושניים של מריוט מהאמבל פיי. ארבעתם פנטסטיים, וכמובן כתובים ומתוזמרים נפלא (עברם והכשרתם בלהקת פופ מהטובות של הסיקסטיז לא הזיקה..).

 

[רוק קלאסי]

תשמע אתה ממש מוסיגולוג/מוזיקפדיה.

תענוג.
אני לא זוכרת כלום חוץ משמות הסולנים. אני אוהבת את ה Small Faces.

ההודעה הראשונה שרשמתי הייתה על
Simon Stokes.
קשה למצוא עליו אינפורמציה כי יש DJ טכנו באותו השם.
ביקשתי עזרה כאן אבל ההודעה נשארה יתומה...
הצלחתי לגרד מעט עליו מאז.הוא היה מתבודד בילדותו ,הלך בשנתו והמוזיקה שלו אהובה במיוחד על קהילת האופנוענים.
הוא גם האמן הראשון שהתקליט שלו נאסר למכירה בארה"ב. - בגלל עטיפת התקליט.
אני חוזרת אליו כי רצית קצת שריטה, אז יש לו.
כששמעתי את wich way, דפיקות הלב שלי הפכו למהירות מרוב התרגשות.
חלק מהשירים שלו קשים למערכת העיכול שלי, אבל בכל מקרה רציתי לשמוע אלבומים שלו, כן כן הוא עשה לי חשק לשמוע אלבום שלם.
אבל לא מצאתי אלבומים שלמים שלו...

 

[Celluloid Hero]

באמת יותר בשכונה שלי סיימון

נדמה לי שהתמונה על העטיפה אומרת כל מה שצריך לדעת לגביו..

תשמעי זאת מחמאה גדולה, אבל אני רחוק מלהיות מיוזיקולוג, ולמעשה, נדמה לי אם כבר, שאת יותר קרובה להגדרה ממני , רוב ההמלצות שלך הן על דברים עלומים למדי, ואני מאוד מעריך את זה. למעשה אני די חלש בתחום האמריקנה, (אם כבר punk ורגאיי הם יותר ה fort שלי), אבל תרשי לי להמליץ לך על כתביו של בנאדם שכן מיוזיקולוג בעיני בתחום וכתב וניהל פה המון שנים. אם תרצי אי פעם להשתקע עמוקות בעניין, כמובן.

בינתיים אתן לך המלצה אחת נוספת, מעין פאנצ'ליין שאני מנסה לחתור אליו בהודעות האחרונות. להקה שנקראת Kyuss. דיברנו על אמריקנה, דיברנו על רעש, אז הנה השילוב האולטימטיבי. להקה שלקחה את הגראנג' של ראשית הניינטיז למדבר הקליפורני הצחיח, מקום שנקרא Sky valley, ובו פיתחה צליל משלה- רעש שמתפרש על רוחות המדבר, וסופג את החולות, הצמחים היבשים, הצוקים המשורטטים, את העצמות היבשות. סאונד אינסטרומטלי מורכב, פתלתל, אינסופי, ועם זאת שלדי, קשוח וגרמי לגמרי. קראו לזה desert rock, בגלל השפעות האמריקנה, וזה מרחיב את התודעה בצורה הכי נפלאה שאפשר כשהמוזה הנכונה נוחתת נכון על המוזה של קיוס. מקווה שתהני (אם אהבת כדאי מאוד להקשיב ברצף לאלבום welcome to sky valley ) .

 

[רוק קלאסי]

חחחחחח הצלחת להצחיק אותי.

אני מוסיקולוגית....חחחחחח.
תמיד הייתה לי אוזן, זה כן.
למשל, בצבא המלצתי לכל מביני העניין על ג'ף באקלי ( שמעתי את grace לפני שהוא נפטר) אף אחד לא היה שותף להתגלות שלי כלפיו.
היום בטח חלקמהם מקשיבים לו...
תראה, הכתיבה לא באה לי בקלות, אז שאני כותבת משהו, אני מתכוונת לכך.
הרי אמרת ששמעת אלפי תקליטים, זה עשה את שלו. אני מפלצת של שירים.
אבל חוזרת אט אט לשמוע אלבומים.

חשבתי שגו'ש הום התחיל ב Queens Of The Stone Age . שמעתי את האוסף של Kyuss משנת 2000, ככה ככה...נשמעים קצת בוסר.
מה שזה כן עשה לי, זה להקשיב לאלבום
הראשון של The Atomic Bitchwax שנקרא פשוט The Atomic Bitchwax
אז אני סוגרת איתו את היום, ושומעת אלבום בלי להעביר שיר או לעשות ריפיט.
חייבת להזכיר את revival שלהם, זה מתוך אלבום פחות טוב שלהם - TAB 4,
אבל איזה שיר, השיר שאני הכי אוהבת שלהם.

 

[Celluloid Hero]

שמעי אהבתי את ה bitchwax

שמתי את האלבום הראשון במלואו- לגמרי פיצוץ

 

[Celluloid Hero]

ומשהו מעניין שגיליתי עכשיו

כנראה שבאמת מרוויחים משהו אחרי ששומעים טריליון אלבומים, והנה האטומיק ביצ'ווקס עושים קאבר משובח לאטומיק רוסטר באלבומם השני. אויי איך אני אוהב שדברים פתאום מתחברים

(אגב הקאבר הזה עוזר לשים לב להבדלים בין הלהקות - בעוד הביצ'וואקסים ענקיים בחוש האלתור וכישורי הג'אמינג, הרוסטרים ענקים בנשמה ובמוזרות/חוסר שפיות הייחודית של ג'ון דוקאן. לא מייצרים עוד סולנים כמוהו)

 

[arieltr]

אין על קאנטרי אמריקנה

אתחיל בעפולוג'י על כך שלא יצרתי קשר עת ביקרתי קצרה בשכונה האהובה. וואי כמה מגדלים צומחים בכל פינה. איזה סרט קיבלתי בין כל מעליות והמחלפים רחבי הידיים. יפה לכם.
בכל אופן, איפה היינו, אהה כן, אין אין על קאנטרי אין:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=6oYSHWzY1_k[/URL]
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=uUoAelqD-5o[/URL]

 

[Celluloid Hero]

המגדלים באמת צומחים פה בלי סוף

לפחות בגוש דן, אבל בקרוב זה יהיה גוש דן לעשירים בלבד, אז טוב שהשקיעו במקביל ברכבת שמגיעה עד לבית שאן. רמיזה עדינה..
אני בינתיים הייתי עסוק בכל מני דברים, לא הייתי פה ממש מנטלית (טיילתי בריו דה ז'נרו שבועיים, וכנראה חטפתי איזה זיקה שחזרתי לאיזה חודשיים, אבל בקטנה. ברזיל אגב נראית כמו העתיד של ישראל ,אחרי שיקימו לנו כמה פבלות בעפולה ובית שאן, מינוס הנוף המדהים מהפבלות האמיתיות כמובן..).

חוץ מזה, ה area האלה מפציצים, אבל חטפתי חתיכת זעזוע מהסולן הגנוב הזה שלהם . מילא סיסמאות ממחנות ריכוז, אבל למה הוא צריך להקיא לי עיזים פועות ככה בתוך האוזן? . רק כפתור הסטופ שיחרר פה...

אגב, באת בזמן טוב, כי בדיוק דיברנו על החבר'ה מהקיוסק. נראה לי יעשה לך טוב, האוויר של המדבר השומם, וקולו המנחם של הגזלן. אם לא הספקת לעשות איזה tour de negev כמובן. רצוי להרביץ אותם בשאיפה מרוכזת אחת.

 

[arieltr]

הסולן של האיטלקים הוא דימטריוס יווניקוס 100%

והוא בלל נולד במצרים והלך לעולמו בניו יורק 1979. אז מה הוא בכלל מתערב ברוקנרול האיטלקי מה.
מבחינתי סולנים איטלקים זה מכשול לא קטן שעדיין, לפעמים, אני צריך לעבור בכדי שארשה לעצמי לאהוב עוד ועוד אלבומי רוק איטליאנוס. המגמה העיקרית שאני ניתקלתי בה היא שהנטייה (המסויומת) לאופרה של מרבית הסולנים מרחיקה אותי מעט. בקטע הזה דווקא השריטה של דימטרי מ-AREA עובדת לי טוב מאוד. מה גם שהם יותר פסיכיים ופחות סימפונים פרופר מהדינוזאורים המרכזיים של האיטלקים.

ולקחתי בשאיפה אחת את כל האלבום של הקוסקוס שהבאת. מאוד סאונד ניינטיזי גראנג'י אבל אגרסיבי קשוח. אהבתי את השבירה המסוימת שקיימת מ- ASRTOI ועד SPACE CADET כי זה פתאום הפך לא צפוי על האוזן ולא סתם רעש כבד.
פעם הבאת פה את הלהקה ההיא VOLVO, אוהה הם היו באמת טובים. אבל בטח שבדים חח. קניתי אלבום שלהם בגללך, לא זוכר את שמו אני אבדוק שאגיע למערה.

 

[Celluloid Hero]

polvo?

הם עצומים (מצ'אפל היל, נורת' קרולינה). היחיד שיש לי זה Today's Active Lifestyles, שנחשב למאסטרוורק שלהם.

אבל אם רצית שוודים, אולי התכוונת בעצם לחבר'ה מפינלנד שלמטה, שהם כל כך ענקיים שזה פסיכי (או אולי בעצם ההפך)

 

[arieltr]

EXPLODED DRAWING

אחד אחרי האלבום שברשותך, זה האלבום שברשותי. וזה אלבום מרהיב, אם שואלים אותי.
הם לקחו את הסאונד הגראנג'י והגיטרות הרועשות, פירקו אותם ועשו דקונסטרוקציה באופן מלהיב. הם גם היו חכמים ויצירתיים מספיק בשביל לתבל ולערבב את כל זה במסתורין ואפלוליות מסוימת ששוברת את הריפים והדיסטורשן או משתלבת בהם.
והכי חשוב הם לא נתנו לגיטרות הרועשות לעבור סתם ככה ללא מלודיות, כלומר זה לא סתם רעש גראנג'י חופר בראש, האלבום מלא במלודיות וריפים שאפשר לזמזם בכיף, מיד אחרי שמרכיבים את האזניים לאחר השמיעה הראשונה שעלולה להיות לא הכי 'ישירה'.
האלבום אגב נגמר ברצועה שנושקת ל-12 דקות שכמובן מומלצת, אבל כנראה רק אחרי שמתרגלים לזוית המורכבת שלהם על הגראנג' או מה שזה לא יהיה.

בכל אופן, הגישה שלהם לא הכי פשוטה לאוזן הגראנג'ית הג'נרית, אבל לאחר מכן מגלים אלבום בהחלט מרהיב. לדעתי כמובן.

[URL]http://www.youtube.com/watch?v=ZNSRxY7pPi0[/URL]
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=lD3DfGo002c[/URL]
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=7GcgWDR_mZg[/URL]
הנה יופי טהור:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=7Rb2zdcNpVg[/URL]
והנה פצצה אדירה:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=DvYiwUxkjIs[/URL]
וזו האפלוליות שמגיעה לפני 12 הדקות שמסיימות האלבום:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=G0CJq7nSiZg[/URL]

 

[Celluloid Hero]

שמע זה מעניין

.שמעתי איזה חצי מהאלבום בינתיים, וחייב להגיד שזה לא נשמע כמו אותה הלהקה!

אוקיי, אנסח אחרת. זה כן נשמע כמו polvo, כי polvo בלתי צפויים לחלוטין. הם כל כך לא צפויים, שאם התחלת לשמוע שיר, אתה לא תדע איך הוא יישמע עוד דקה, או עוד 20 שניות לפעמים.. החבר'ה האלה עושים מוזיקה שהיא mind bending, מעקמת את חוקי המשחק, עד שאין חוקי משחק, לכן, כן ,זה נשמע כמו polvo. רק לא כמו האלבום שיש לי. הייתי אומר שהאלבום שברשותך הוא מופק יותר, עם יותר שכבות, ישיר יותר, ורוחבי יותר, בו-זמנית. תלוי על איזה שיר נפלת. ההשפעה הסוניק יות'ית יותר חזקה מבעבר. בכל מקרה, בהחלט אלבום שאני אהיה חייב להשיג. אם כי, נדמה לי שצלילי הגיטרה של הלהקה הזאת כל כך ייחודיים, וכל כך מפתחים את הדמיון של המאזין, שצריך להשיג את כל האלבומים שלהם וגמרנו.

אומר פה משהו משמעותי יותר- בעיני פולבו עבור הניינטיז, אומנותית, הם כמו קינג קרימזון עבור הסבנטיז. מעטות הלהקות שהלכו כל כך רחוק ואמיץ עם המוזיקה שהייתה בסביבה המיידית שלהם. חובה לחזור אליהם כל כמה זמן לטובת מנה של השראה טהורה. רק חבל ש MTV היה כל כך אלים בחיפוש שלו אחר עוד נירוונה בניינטיז (בערך כמו שהאינטרנט היום אלים בחיפוש אחר קליפים מטומטמים עם מליארד צפיות), יכלו לקדם את הלהקה שהייתה מצילה את הרוקנרול מהמוות התרבותי שנגזר עליו בימינו. היו עוד שתיים-שלוש כאלו בזמנו (ברייניאק למשל), וכולן חמקו מתחת לרדאר המסחרי לגמרי.

 

[arieltr]

אני אעשה בטיובה סיבוב על האלבום שברשותך

סיקרנת אותי שאמרת שזה לא נשמע זהה יותר מדי.
וכתמיד, תיארת נפלא במילים בול מה שהאלבום עושה לי - בהחלט מפתח את הדמיון וגורם לך לחשוב איך זה יכול להתפתח הלאה - תוך כדי האזנה. זה צד מאוד מעניין של המוסיקה שלהם.

 

[רוק קלאסי]

ליבי ליבי עם השכונה הישנה.

מה יהיה על השכונה האהובה כאשר תסתיימנה העבודות על הרכבת המהירה בין ת"א לירושלים. כאשר רבבות בית שאנים, סליחה ירושלמים יבואו לצפות
במגדלים שצצו.

אין אין על השיר הזה.