נגוואה פואד 2006

[light the night]

תמרה תקראי את זה.

אני חושבת שלא הייתי מצליחה להבין את המשמעות של מה שהלך שם בריקוד הזה ובשאר קטעי הוידאו שלה אילולא היית מסבירה פה את מה שאמרת. גם לי היתה ההרדשה בלב שהריקוד הולך ונהיה טכני יותר..וזה לא ריקוד סלסה ולא ריקוד סטפס. ריקודי בטן לא אמורים להיות כל כך טכניים. נכון יש מלא תנועות וכל אחת רוצה להיות הכי מיוחדת והמציא עוד דבר חדש, תנועה, תזוזה, רעיון. אפילו אני לא יודעת אם שמעתם על ה Bellydance Superstars ועל rachel brice שזו בכלל דוגמא למה שנהיה מהריקוד...לפי דעתי צריכים להמציא לזה שם חדש ולא להרוס את השם היפה של הריקוד האוריינטלי- המזרחי. התמימות שהיתה פעם והרכות אין ספק שהיא השובה והיא שגורמת לאנשים להיות מוקסמים. ני צופה בעשרות קטעי וידאו ביום באתר יוטיוב ובאתרי רקדניות בכל האינטרנט. דווקא כי אני חדשה בנושא ואין לי עדיין חצי שנה שאני רוקדת. אבל כפי שהזכרתי בעבר אני מכירה המון רקדניות ונעימות.קלאסיות..דברים שלא חשבתי שאוכל להכיר בזמן כה קצר. ובזכות כל זה אני יכולה לומר מה אני חושבת כשאני צופה בוידאו משנת 58 למשל וכשאני צופה בוידאו כזה: http://www.youtube.com/watch?v=ryZA68xoly8&mode=related&search= הסגנון הוא שונה לךחלוטין.. ויותר עכשווי..יותר טכני, מאורדן יותר, חד יותר. נו ...הבנתם את כוונתי. אני מסכימה איתך במאת האחוזים תמרה. והלוואי ויישמר הטעם הישן והאוטנתי של הריקוד שאנו מכירות וכל כךך אוהבות.

 

[light the night]

אני חושבת שצריך לקרוא לזה

ריקוד נחשים תראו מה היא עושה בדקה 1:44 ממש יפה והכל אבל לא ריקוד נחשים? חחח

 

[תמרה חבצלת השרון]

אין ספק שרצ'ייל ברייס מהפנטת בריקודה

יכולותיה הגופניות-הפיזיות ממש מרשימות ונהניתי לראותה ב"ריקוד הנחשים" היא משלבת בין הפיתולים האיטיים והשקטים לבין השבירות בצורה מרשימה! מה שכן חסרה לי ההבעה בפנים - היא נראית לי ממש ממש קפואה, אולי בהשפעת המוסיקה ואולי זאת אישיותה, אני לא יודעת, אבל אם היא הייתה מוסיפה עוד אלמנט של הבעות פנים מיסתוריות, עיניים חתוליות משהו כזה - אז אולי הייתי מרגישה את החיבור בינה לבין הריקוד. הרגשתי מעין נתק, אבל בכל זאת הגמישות שלה ממש נהדרת.

 

[תמרה חבצלת השרון]

ל"מאירה את הלילה" כמה אני שמחה

שאת מתחברת למה שאני מרגישה - אני רואה שאת בדרך הנכונה למרות שאת מספרת שאת רוקדת רק חצי שנה. יש לך טביעת עין מצויינת שמראה שיש לך נשמה. בזמן כה קצר כבר הצלחת להבין שיש ריקוד שהוא ריקוד טכני ושיש ריקוד מהנשמה. מתוקה את שלך תמרה

 

[light the night]

תודה רבה לך תמרה!../images/Emo141.gif

לקבל מחמאה ממך בשבילי נחשב כמו לקבל פרס.. אני עקבתי אחרייך בשקט...בקטע הוידאו הדמוי משחק שיש לך באתרך..ממש העברת שם קטע כמו מתוך הצגה על פגישת אוהבים. אני אוהבת את הגישה שלך והריקוד שלך. גם אם ראיתי זאת בשקט ואני אגלה לך סוד- גם די ממזמן. וגם דיברנו פעם בטלפון אבל בטח לא זתכרי, בכל אופן תודה על המחמאה..באמת אני מבדילה בין סוגי הריקוד השונים, ושוב- לא שהסגנונות הטכניים יותר- פחות יפים. אבל עדיין תריך לדעת לזהות, ללמד ולשמר את הסגנון האותנטי רוחני יותר, הנשמה. שלך,

 

[י ע ל י ק]

לתמרה החבצלת האהובה ../images/Emo24.gif

כמה שאני שמחה שגרמתי לך להאריך כך בתשובתך

כי אני תמיד נהנית לקרוא את דברייך ואוהבת את הגישה שלך באופן כללי. האמת שבכלל לא הייתה בשאלה שלי כוונת סרקזם או זלזול בנגוואה פואד (קטונתי

). השאלה שלי התעוררה קודם כל כדי לודא שאני לא מדמיינת את זה ושבאמת היא מזיזה את החזה עצמו, אך בעיקר בגלל שאצל כל המורים/ות שהיו לי במחול המזרחי - תמיד - הדגישו שהתנועה צריכה לבוא מהכתפיים וזה דווקא משהו שאני מתקשה לעשות וזה לא בא לי בטבעיות בכלל. והנה פתאום ראיתי שאפילו רקדנית ענקית כמו נגוואה פואד מרקידה את החזה עצמו... בקיצר, אני דווקא מסכימה איתך לחלוטין ומאד מחוברת לסגנון הזה, אותו גם קל לי יותר לרקוד. אז תודה לך

עכשיו אני מבסוטית הרבה יותר

 

[תמרה חבצלת השרון]

ליעליק בחזרה לשחרור החזה - איזה אושר

טוב טוב אני קצת מתפרעת, מותר לי בגילי.... יעליק אני מתה עליך את את את נהדרת ותודה שאת קוראת אותי ובשבילך, אאריך עד שתגידי די

 

[י ע ל י ק]

תאריכי חופשי ../images/Emo24.gif../images/Emo25.gifנשיקה|../images/Emo25.gif../images/Emo13.gif

 

[קונקי1]

תמרינקה אני מזדהה לחלוטין עם דבריך../images/Emo88.gif

קידמה היא דבר נפלא אבל בתחום ריקודי הבטן אני מעדיפה את האותנטיות של העבר כמו שאומרים "לקחו את הריקוד בסבבה"

 

[תמרה חבצלת השרון]

המודרניזציה וההיטק בריקוד העכשוי לעומת הריקוד

האותנטי: דעתי בעניין: אנחנו בעידן הזה חיים בעולם מהיר, תזיזתי, אש, אין זמן. אנחנו חוצים יבשות במספר שעות. אנחנו מגיעים לירח. (לשמש לא ממליצה...) אנחנו כנשים מספיקות גם לעבוד פול טיימ ג'וב, לגדל ילדים, ללכת לחוגים, לפנק ת'בעל, תחתול, תכלב ועוד ועוד. העולם נהיה עצבני, לאף אחד אין זמן, אנחנו חיים באי שקט מתמיד. העולם הפך להיות ממוחשב כולו, ההייטק שולט בעולם, טכנולוגיה מדהימה שמאפשרת לנו לחיות בקצב רצחני אנחנו חיים מסביב לשעון ומזה הריקוד = כל ריקוד שהוא - מושפע מכך. הריקוד הוא תוצאה של החיים העכשווים. ואם אני מתרכזת רק במחול המזרחי - הוא נהיה בהשפעת כל מה שכתבתי לעיל תזיזתי, מהיר, חד, חשמל, אש, לעומת תתארו לך כפר בשפך הנילוס, הזמן? זמן השמש, זמן הירח אנשים בשביל להגיע לאיזה מקום, לוקחים טרמפ על חמור.... נשים יושבות ליד הנהר, מכבסות בגדים, מפטפטות עם הנשים, מלהגות על הא ועל דא טבע, נוף, שקט שלווה ומה יהיה הריקוד? הריקוד יהיה כמו הנוף כמו הטבע, כמו הזמן של הירח והשמש והרוח. אני לא נגד הריקוד המודרני-ההייטקי-טכנולוגי-טכני רק הייתי רוצה שרגע... ננשום... בואו נהיה נשים שרוקדות את חדוות נשיותינו, מיניותנו, אושרנו - את החיים! ויש לי עוד.... אני רק חייבת לזוז. נ שיקות תמרה

 

[light the night]

איזה יופי..

הסברת במדויק של הסוגייה, ואת סיבותיה. זה כל כך נכון. הכל הרי נובע מהסביבה, ואם אנו חיים במין עולם של לחץ, של לרוץ אחרי השעון, של רעב לזמן ולהספק, של הרצון והשאיפה למושלמות וללהיות הכי טובים והכי מקוריים.. מה הפלא בעצם..שגם הריקוד מושפע מכך? אפשר לראות סממנים ו"תופעות לוואי"מדוייקות לעניין בריקוד. ממש אסימפטומים למחלת ההספק והזמן \ אהבתי את הנושאים אליהם גולשת השיחה..!! ממש ניתוח

 

[נטשה מצפון הארץ]

חייבת לצאת להגנה של ריקוד בטן מודרני

בנוסף לכל הצרות של החברה שלנו יש עוד אחת - דיכוטומיה : שחור - לבן , טכני - רוחני , שיוך להגדרות וסטראוטיפים , הפרדה מוחלטת בין "פעם" ו"היום". אני יושבת פה וקוראת מה שאתן כותבות ואשכרה - אני מדמיינת שאני מקשיבה לשיחת זיקני הצוות שמדברים על העבר : פעם - היו רקדניות , פעם - היה ריקוד אמתי , הצעירים האלה - אין להם נשמה. זה מצחיק כי לא מדובר בפער הגילאים ביני ובין המעריצות של נגאה אלה בתפיסה אחרת לגמרי של החיים...אם נסתכל בהסטוריה אנושית נבין שכל דבר הופך להיות יותר מורכב וטכני עם הזמן. זה טבע אנושי - לחקור , להמציא חדש , להתפתח. לטוב ולרע. שום דבר לא נשאר במקום , א אפשר להקפיא רגע או תקופה, וברור לגמרי שהשינויים הגדולים באמת קודם כל קורים באומנות - שהיא דבר דינמי ומשתנה בהמהותה. אני , בניגוד לחלק הגדול של חברי פורום, גרה בישוב קטן ושותפה בקהילה רוחנית. יש לי זמן , אני לא בלחץ , חיה על פי עקרונות של נתינה ואהבה, לא בתחרות ובלי ריצות. ועדיין - יש לי קמיהה ועומק שבמורכבות , בחיפוש אחרי תנועה קשה ומפתיעה , רצון להגיע לחדש , שלא נעשה עוד... אני מרגישה שעם השנים כוריאוגרפיות שלי מורכבות יותר , עשירות יותר בתנועות מורכבות ומסובכות וגם חדשניות (לפחות בשבילי). ברור שאין לי סיבה לעשות כך הקהל שלי בהופעות וגם תלמידותיי מבסוטים ממני בכל מקרה מקווה ) זו התפתחות אישית שלי. והיא לדעתי , דומה להתפתחות של ריקודי בטן בכלל. ועוד משהו - קשה לי עם המבנה המוגדר ומוצק שהוצג פה : פשוט -עם נשמה , טכני - בלי נשמה, סליחה , למה? מה הקשר בין מורכבות הריקוד והנשמה שבו?

 

[י ע ל י ק]

נטשה, את אומרת בדיוק

את מה שתמרה אמרה, בהסבר שלך על התפתחות הריקוד המודרני. אי אפשר להשוות אותך לפאלחיות מגדות הנילוס, גם אם את מתגוררת בצפון הארץ, בישוב קטן ורוחני - הרי את מתכתבת איתנו כאן בפורום ואני בטוחה שיש לך גישה חופשית למידע עדכני מכל אמצעי המדיה האפשריים. עולמך הרבה יותר פתוח ומורכב מעולמן של הנשים ההן במצרים. באשר לקביעה "פשוט-עם נשמה, טכני-בלי נשמה" -פשוט או מורכב באמת לא משנה. אפשר לרקוד פשוט-טכני ואפשר לרקוד מורכב-טכני ואז בשני המקרים משתמשים אך ורק ביכולות הטכניות מבלי להכניס לריקוד את הרגש. השאלה האם הריקוד המודרני הוא בהכרח טכני בלבד? אני אישית חושבת שיש לנו היום רקדניות נפלאות שיודעות לשלב את המודרני עם הישן, ואם הן מרגשות אז הן אינן רוקדות באופן "טכני" (גם אם הן משתמשות בטכניקה כזו או אחרת, כל עוד זה מוגש עם רגש, זה טוב). אין ספק שהקצב של אז היה אטי יותר, והדימויים נגעו בטבע, בכלל כל המהות של הריקוד נבעה מצרכים אחרים בכל תקופה ותקופה כמו בתקופתנו היום. בעיקרון זה עניין של טעם אישי. ואעז לומר שזה עניין גם של תדר אנרגטי אישי. אני למשל, אוהבת מאד את הישן - וזה מתבטא גם בסגנון הלבוש שלי, גם בנושאים שאני מציירת, בהעדפותי בארכיטקטורה, במוסיקה, באוכל ועוד. הקצב האיטי של החיים של פעם הרבה יותר מתאים לי לטיפוס שלי ולכן אני גם יותר מחוברת לריקוד הישן. לדוגמא - סגנון הריקוד של נטלי דביר למשל - בעיני היא מוכשרת ברמות, יש לה יכולות מדהימות, היא רוקדת עם ה-מ-ו-ן רגש - אבל היא רוקדת מודרני ולכן זה פחות מדבר אלי. לעומת זאת, אם אני רואה רקדנית שרוקדת את הסגנון הישן אבל בזמן השימי כתפיים היא מכניסה 10 ניעות בשנייה -ואח"כ עוברת לסדרת אנג'ליישן ומייד לטורקיש דרופ ואז עוד ועוד והכל מהר מהר - זה בעיני תצוגה של תרגילים, כאילו שאיכות הרקדנית נמדדת לפי כמות התנועות שהיא מספיקה לדחוף בריקוד אחד...זה בעיני ריקוד טכני בלי רגש וזה לא זה. מה שכתבת על ה"קמיהה ועומק שבמורכבות, בחיפוש אחרי תנועה קשה ומפתיעה, רצון להגיע לחדש, שלא נעשה עוד" כל זה מתאר את הגישה שלך שהיא מודרנית בעוד לי אין שום קמיהה שכזו, להפך - אני רוצה לשמר את היפה שהיה ולטפח אותו. טוב שיש סוגים שונים של טעמים ואנשים - ככה זה הרבה יותר מעניין וללא ספק זה לגיטימי לגמרי להתחבר לזה או לזה.

 

[תמרה חבצלת השרון]

לנטשה אני בכלל לא נגד, לא קראת עד הסוף

והנה במיוחד בשבילך ציטוט מדברי: "אני לא נגד הריקוד המודרני-ההייטקי-טכנולוגי-טכני רק הייתי רוצה שרגע... ננשום... בואו נהיה נשים שרוקדות את חדוות נשיותינו, מיניותנו, אושרנו - את החיים!" נ.ב. את כותבת נהדר ואהבתי במיוחד את המשפט שכתבת: "הקהל שלי בהופעות וגם תלמידותיי מבסוטים ממני בכל מקרה" גם אני כמוך אוהבת לחדש, לנסות תנועות חדשות ומורכבות ובעיקר מחפשת את הסגנון שמתאים לי לתמרה, לאישיותי למבנה גופי וליכולות שלי. בברכת שיקשוקים תמרה

 

[ayelet 24]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ליילה 1]

נשים יקרות, יפה דברתן כולכן

ישן וחדש ויצירת הרמוניה ביניהם כמה מרתק ומאתגר! השלוב בין הריקוד הפולקלוריסטי והמודרני , פתיחות לזרמים חדשים מבלי לאבד ולפספס את הישן המוכר והאהוב. אני אישית אוהבת הישן וגם נהנית מאוד מהחדש שבדרך כלל יסודותיו טמונים בתוך המסורת העתיקה. יש שיאהבו את נגווה פואד ויש שלא יבינו על מה ולמה? יש שפיפי עבדו מרעידה את נימי נפשם ויש כאלו שנשארים שווי נפש וכנ"ל לגבי דינה שעל אופן ריקודה הדעות מאוד חלוקות. לעניות דעתיהיופי הוא בעיני המתבונן .

 

[קונקי1]

קונדיס-אכן מרגש לראות אגדה שכזאת תודה על../images/Emo38.gif

אני יכולה להזדהות עם ההתרגשות שלך כשראית אותה ולחשוב שהיא בת 74 איזה כיף לך שהיית שם ויכולת לקבל את החוויה הזו ולספוג את האוירה