נגד ה'מול' וה'כאשר'
אלוהים, כמה שאני סובלת כאשר אני שומעת את כלי התקשורת האלקטרוניים או קוראת עיתונים ואפילו ספרים בעריכה זיבורית. במיוחד מציק לי, מרגיז אותי, מערער את עצביי וגורם לי לפרוץ בזעקות שבר המנסרות לפתע בחלל ביתי הדומם השימוש האובססיבי, הלהוט, חסר המעצורים, האווילי, הרשלני והמעיד על בורות ועל עצלות הדובר (או הכותב) ועל הכשל הכללי בשמירת תקינות השפה, כאשר מדשדשים עד אין סוף במילה 'מול' על תקן האימ-אימא הבולענית של כל מילות היחס עלי אדמות. די, כבר שום קבוצה בספורט לא משחקת נגד קבוצה אחרת - אלא רק מולה. שום מתמודד בפוליטיקה לא מתמודד נגד מתחריו - אלא רק מולם. שום נואם כבר לא נואם בפני קהל - אלא רק מולו. עוד מעט גם שום כלה לא תתחתן עם שום חתן - אלא רק מולו. ושום בעל לא יבגוד באשתו - אלא רק מולה. ושם קרבן לא יועלה על המזבח - אלא רק מולו. ושום שונא 'מול' לא יכסה עוד על אוזניו - אלא רק מולם. סליחה, אבל לעזאזל עם ה'מול' המגעיל והמבאיש הזה. יאללה, אנשי התקשורת והקשקשנים לאלפיהם בשכר - לכו ללמוד עברית וקודם כול הפנימו כמה מילות יחס בסיסיות. זה לא קשה כל-כך. נלחמים ב, נאבקים ב, מוחים נגד (מוחים נגד שר האוצר, אבל יאללה, בסדר, נגיד מול משרד האוצר), מתמודדים עם (מתחרים) או על (תפקיד או כהונה). אינשאללה תושמד המול אפילו בהקשרה החוקי, כגון במדרכה ממול, מצדי שתישאר רק המדרכה מנגד, עד כדי כך אני שונאת אות ה'מול'. ולו אני בעלת תפקיד של ממש בתקשורת, הייתי קונסת כל מזנה את ה'מול' שלא במקומה בעשרה שקלים על השימוש הסוטה, ואז נראה אותם ממשיכים למכור אותה בראש חוצות. ובעניין 'כאשר': מצאו את הגופה כאשר היא דקורה...מימיננו שדות ירוקים, כאשר משמאלנו שדות סגולים...האיש הסגיר את עצמו ויצא כאשר ידיו על ראשו...אני שונאת את כאשר כאשר אינה מסמנת עיתוי בו-זמני אלא מחליפה את ו' החיבור. והשימוש הנכון בעיניי: מצאו את הגופה והיא דקורה...מימיננו שדות ירוקים ומשמאלנו שדות סגולים...האיש הסגיר את עצמו ויצא - ידיו על ראשו (או ויצא וידיו על ראשו). המשפט האחרון בקטע הקודם נכון, לדעתי. מה דעתכם?
אלוהים, כמה שאני סובלת כאשר אני שומעת את כלי התקשורת האלקטרוניים או קוראת עיתונים ואפילו ספרים בעריכה זיבורית. במיוחד מציק לי, מרגיז אותי, מערער את עצביי וגורם לי לפרוץ בזעקות שבר המנסרות לפתע בחלל ביתי הדומם השימוש האובססיבי, הלהוט, חסר המעצורים, האווילי, הרשלני והמעיד על בורות ועל עצלות הדובר (או הכותב) ועל הכשל הכללי בשמירת תקינות השפה, כאשר מדשדשים עד אין סוף במילה 'מול' על תקן האימ-אימא הבולענית של כל מילות היחס עלי אדמות. די, כבר שום קבוצה בספורט לא משחקת נגד קבוצה אחרת - אלא רק מולה. שום מתמודד בפוליטיקה לא מתמודד נגד מתחריו - אלא רק מולם. שום נואם כבר לא נואם בפני קהל - אלא רק מולו. עוד מעט גם שום כלה לא תתחתן עם שום חתן - אלא רק מולו. ושום בעל לא יבגוד באשתו - אלא רק מולה. ושם קרבן לא יועלה על המזבח - אלא רק מולו. ושום שונא 'מול' לא יכסה עוד על אוזניו - אלא רק מולם. סליחה, אבל לעזאזל עם ה'מול' המגעיל והמבאיש הזה. יאללה, אנשי התקשורת והקשקשנים לאלפיהם בשכר - לכו ללמוד עברית וקודם כול הפנימו כמה מילות יחס בסיסיות. זה לא קשה כל-כך. נלחמים ב, נאבקים ב, מוחים נגד (מוחים נגד שר האוצר, אבל יאללה, בסדר, נגיד מול משרד האוצר), מתמודדים עם (מתחרים) או על (תפקיד או כהונה). אינשאללה תושמד המול אפילו בהקשרה החוקי, כגון במדרכה ממול, מצדי שתישאר רק המדרכה מנגד, עד כדי כך אני שונאת אות ה'מול'. ולו אני בעלת תפקיד של ממש בתקשורת, הייתי קונסת כל מזנה את ה'מול' שלא במקומה בעשרה שקלים על השימוש הסוטה, ואז נראה אותם ממשיכים למכור אותה בראש חוצות. ובעניין 'כאשר': מצאו את הגופה כאשר היא דקורה...מימיננו שדות ירוקים, כאשר משמאלנו שדות סגולים...האיש הסגיר את עצמו ויצא כאשר ידיו על ראשו...אני שונאת את כאשר כאשר אינה מסמנת עיתוי בו-זמני אלא מחליפה את ו' החיבור. והשימוש הנכון בעיניי: מצאו את הגופה והיא דקורה...מימיננו שדות ירוקים ומשמאלנו שדות סגולים...האיש הסגיר את עצמו ויצא - ידיו על ראשו (או ויצא וידיו על ראשו). המשפט האחרון בקטע הקודם נכון, לדעתי. מה דעתכם?
