נבואותיו של פסטי...

[בני ברקו]

נבואותיו של פסטי...

רצ"ב הכתבה המדברת בעד עצמה... ...http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1967975,00.html ומה שיפה בה זו התמיהה והתפאלות ( חסרים בה רק גילגולי העינים, והבעת פני העגל ) פתאום בסוף כתה י"ב גילו זאת להפתעתם .... אחרי ששנים כה רבות כולם השקיעו בהם, בחינוך הערכי... ( ובמיוחד על חשבון ההשכלה ההצטינות והמחוננות )

 

[איריסשפ]

רק בגלל שם הנושא שאתה בחרת

רק בגלל שם הנושא שאתה בחרת להצמיד ורק בגלל שדיברנו על אוכלוסיות שמנת וימצא מי שיאמר שאנחנו עשינו דברים יותר גרועים רק שאז זה לא הגיע לעיתונות

 

[בני ברקו]

איריסק´ה - ....

הכל נכון... ונלקח מראש בחשבון... ובכך טמון היה כל הרעיון... ואולי נפיק מכך עוד משהו ובכך יהיה היתרון...

 

[חיה פנחס]

ושוב ביה"ס אשם?

 

[בני ברקו]

חיה - וכי מי ?

פעם שמעתי את אחד המורים אומר לתלמיד : ( לא שאהבתי זאת בהמעטה, אך הרעיון... ) "דע לך שעם עורך דין טוב, אתה עוד יכול לתבוע את הוריך ( על זה מצבך... ) וכמובן שגם לזכות..." יש מן חוקי פיזיקה שכאלו הנקראים " חוק שימור האנרגיה, גם החומר " שאומרים שחומר ואנרגיה לעולם אינם הולכים לאיבוד... לכל היותר משנים צורה... או לגבי האנרגיה זה גילגול ל... לענינינו: "אין יש מאין..." מה שזרענו זה מה נקצור... זה נכון לגבי ההורים, זה נכון לגבי ביה"ס... לביה"ס יש בהחלט משקל מכריע בסוגיה הנ"ל ( בלשונך= אשמה ) או "כשל חינוכי"... ( אפילו הם מודים בכך, והרי ידוע " שהמעיד על עצמו כאלף עדים לו"... מטרתו של מוסד זה הנקרא בי"ס הוא: לחנך לערכים. גם כאלו שבביתם לא כ"כ זכו לכך, או שסולם הערכים והנורמות שבביתם שונים מהנורמה החברתית המקובלת באותה החברה ( כתוצאה מנסיבות שונות: שוני תרבותי, מגבלות משפחתיות ואישיות וכו´... ) הלא כן ? וכי מה ? ביה"ס יכול כאן "לרחוץ בנקי כפיו " ?

 

[nira85]

בני

שים-לב! לכתבות שאני צירפתי למטה,כמה שעות לפני. בכל אופן... אני מבינה שאתה עדייןבלהט השירשור הקודם האם קראת את תגובות הקוראים?( במעריב- בקישור שלי) הן מאלפות פי כמה. יום טוב

 

[בני ברקו]

היי נירה...

תודה... כעת קראתי, וגם נהנתי מאוד מהכתבה הראשונה ו"להפתעתי הרבה " גילתי שלא אני הוא זה ממציא השיטה... ושהשיטה אכן עובדת... ( הכתבה "פותחים דלת"... ) אז שוב כשאמרת בהמשך לכל הדיונים... כולם יכולים.... הן אכן מאלפות ובמיוחד בצמידות שלהם...

 

[niala]

עוד כתבה

 

[חיה פנחס]

בני.

בית ספר הוא מראָה של החברה, הוא לא חומר ביד היוצר. גם אני חושבת שתפיד ביה"ס לחנך לערכים, שהאנשים שיוצאים את שעריו יהיו אנשים טובים יותר משהיו ביום שנכסנו דרכם. אבל אל לנו לשכוח שביה"ס הוא לא בועה מנותקת מהמציאות אתה יכול לחנך לערכים, לחנך לחשיבה של רגע לפני (שלא היתה, מן הסתם, אצל החבר´ה בעירוני ד´) וכשהילד יוצא משערי בית הספר ונפגש עם החבר´ה ועם הבית.. לעיתים קיימת הפרה, קיים דיסוננס... ואם נראה מה אומרים חכמים ממני על גיל ההתבגרות.. הנה לך חלק מהאפשרות של לָמה זה קורה. אני לא ממעיטה מחשיבותו של ביה"ס. אני גם חושבת שלא נכון "להרביץ" ערכים , חינוך לערכים אינו בהטפה, שיעורים בנושא..., אלא מתחיל בדוגמא אישית. אם היינו מוצאים דרך לא לחנך לערכים אלא לתת לילדים דרך לחוות ערכים, להפנים אותם דרך התנסות אישית אולי התוצאות היו טובות יותר. כל זמן שבית ספר נתפס בעיני התלמידים , בעיקר הבוגרים, כפי שהוא נתפס. אין סיכוי שבית ספר ינצח כשמולו עומרדים החבר´ה והבית. אגב, בבית הספר של בכורתי, קוראים לו בית הלומד. כך מופיע על הניירות הרשמיים של ביה"ס, כך תמצא את שמו בספר הטלפונים...

 

[בני ברקו]

חיה, אז זהו...

שביה"ס לא צריך שיהיה מראה - אלא מורה דרך.... ולגבי הטכניקה יש כבר אין סוף דרכים ושיטות... אך זו צריכה להיות " ההכרה " והקונסצפט...

 

[אסנת שמיר]

אצלנו במשך שנים , סיום י"ב היה הרס

אחד גדול .שבירת רהיטים, צואה מהרפתות והלולים בחדרי המורים ועוד כהנה וכהנה. שנים. עד שבא מנהל חדש ואמר, והזהיר שמי שיהיה מעורב במאורעות שכאלו לא יהיה זכאי לעבור המבחנים או לקבל תעודת בגרות או איום בסדר גודל הזה. מיד הכל פסק. כבר כמה שנים שסיום השנה עובר במסיבות אך לא מגיעים למצבים שכאלו. כן, גם בית הספר אשם אם הוא לא מעמיד גבולות בזמן הנכון וברורים מספיק. אגב , הודיעו לילדים על ההחלטה כבר בתחילת י"ב. שלא יתחילו אפילו לתכנן.

 

[nira85]

עוד סיפור דומה - בברנר

במקומון שמתפרסם אצלנו הובאה היום הידיעה הבאה: "מנהל ביה"ס המקיף ברנר ביטל את מסיבת הסיום של שכבות ט´ו י´ לאחר שכמה תלמידים השתינו במטבח של אם הבית" התלמידים מוחים על העונש הקולקטיבי דגן: הם עברו את הגבול האדום" באקט דומה השתמש גם בית ספר עירוני ד´ בתל-אביב. מהו הקו האדום? והאם מוצדק עונש קולקטיבי?

 

[איציק הופמן]

רק תגובה תקיפה...

לאירועים כאלה, לצד שמירה קבועה על אווירה תרבותית בבית הספר תמנע פעולות כאלה. הסלחנות וההבנה הן לעיתים בעוכרנו. אצלנו בבית הספר אין תופעות כאלו - נהפוך הוא. מסיבות סוף השנה הן מפגן של אהבה - בעיקר למחנכים אבל גם לבית הספר. במהלך הלימודים, כל מקרה של אלימות, אפילו הקטן ביותר, מובא למנהל. למחנכים אין שום שיקול ומעורבות בכך, הם חייבים להביא את התלמיד למנהל, הוא מושעה אוטומטית מביה"ס וחוזר עם הוריו. לאחר שלוש פעמים מערבים את המשטרה. מי שמגיע לבית הספר שלנו נדהם מיד מהתמונות הרבות שתלויות על הקירות במסדרונות, תוצר של מגמת האמנות. גם לכך יש קשר לאווירה הטובה, וגם ליחס הקרוב בין המורים לתלמידים. כמובן שיש לנו אוכלוסייה שקל יותר לעבוד איתה (קיבוצים ומושבים בשרון) אבל בטיפול אחר אני בטוח שאותם תלמידים היו פועלים אחרת (ביה"ס ברנר, מההודעה למעלה, הוא עם אותן אוכלוסיות, עד כמה שאני יודע). בית הספר נקרא בית החינוך המשותף חוף השרון והוא נמצא בשפיים.

 

[המטאטא]

המערכת קורסת, אבל הכל בסדר...

מה שמעניין בכל הסיפור היא תבנית היחסים שנוצרה (ככל הנראה) בתוך המשולש הקטלני של מורים, הורים וילדים. אם תבחנו את הכתבה ואת התגובות לה, תוכלו לראות שכל הצדדים נוהגים באלימות וחוסר אכפתיות אחד כלפי השני: התלמידים הורסים את ביה"ס באקט של אלימות פיסית, וממשיכים בתגובות אלימות ומזלזלות לא פחות כלפי ביה"ס וסבלה של סגנית המנהל. כמובן שהם מאשימים בעצם את ביה"ס בעניין, ואפילו הייתה תלמידה שהאשימה את סגנית המנהל בפציעתה שלה. המורים מפרסמים כתב אשמה טפשי ואלים מילולית, בו הם מטילים את כל האשמה על התלמידים. הורי התלמידים לא נוכחים בכתבה, אבל מן הסתם הם עומדים לצידם של הילדים. מה שאפשר לראות זאת תבנית אלימה של חוסר אמון מצד כל המשתתפים ב"מעשה החינוכי": הורים, מורים וילדים. ובנימה אישית: עבדתי כמורה במערכת הרגילה. החוויה המשמעותית ביותר המאפיינת מורה טוב במערכת הנוכחית היא תסכול. אם אתה טוב מדי מקנאים בך; המערכת שלה אתה משתייך לא נותנת לך גיבוי; אין שיתוף פעולה בין הורים ומורים; אין בכלל לוגיקה מערכתית ללימודים (מה הקשר בין לימודי הספורט שלומד הילד לבין לימודי המתמטיקה שלו? האם המורה להיסטוריה יודע מה המורה לתנ"ך מלמד באותו זמן? האם צריך ללמד את הילדים את כל המקצועות האלה בו זמנית? האם צריכים להיות מחשבים בביה"ס או לא?...) למזלי הרב מצאתי מסגרת שבה הכל עובד כמו שצריך, אבל מדובר בבי"ס פרטי. חבל לי. גם אני חשבתי שאפשר "לשנות את המערכת". היום זה כבר לא נראה לי ריאלי. מערכת שאין לה הגיון מערכתי, המבוססת על טקטיקה של הישרדות מהיום למחר, סופה שתקרוס ותמות.

 

[חיה פנחס]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

מסכימה לחלק הראשון של דבריך. חבל שאת מדברת בהכללות גורפות. החיים אינם כאלה. אני רואה עצמי כמורה טובה, ואני לא מתוסכלת. לא מהסיבה שמקנאים בי. ברור שיש קולגות שלא כל כך מרוצות מדרך שבה אני עובדת איך אמרה לי פעם קולגה: "אם את עושה.. זה אומר שאפשר לבקש גם מאיתנו ואם לא נסכים זה יראה שהנה חיה עושה את זה בלי בעייה ו.. לא!" האמת שבעקבות האמירה הזו נרגעתי קצת , אבל לא לגמרי. גם לא מסכימה להכללה שלך שאין שיתוף פעולה בין מורים והורים. גם כאן זה תלוי מורה, יש מורים שיש שיתוף פעולה הדוק וחם בינם לבין הורי הכיתה ויש מורים שהקשר רופף וקר. מסכימה שיש לשאול שאלות רציניות לגבי כל צורת הלימוד מה יש ללמד? איך לעשות את זה ? מתי? כמה?... אם היה מתעורר ויכוח ציבורי בנושא, שבעקבותיו מי שצריך יסיק מסקנות גם אם הן כואבות.. היה טוב, אבל מאחר והמצב אינו כזה.. מה שאפשר לעשות זה כל מורה בחלקת האלוהים הקטנה שלו, יעשה את המיטב. שיבוא לעבוד ולא לעבודה. אפרופו בית ספר פרטי. אם את חושבת שבית ספר פרטי הוא התרופה לכל התחלואים האלה.. טעות. בכורתי למדה בבית הספר הפתוח.. עד שהמורה שלה (כיתה א´) אמרה לה "טיפשה" כי לא הביאה מהלוקר את החוברת המתאימה. כשהדבר נודע למנהלת תגובתה היתה : היא לא תמשיך עם הכיתה, היא תלמד כיתה אחרת בבית הספר.. את מבינה את האבסורד? (אני מאמינה שהיא היתה מנהלת טובה כי עובדה שהיום היא מפקחת). אבל במקרה הזה היא פישלה ובגדול. נכון שמערכת החינוך עובדת בשיטת האפליקציה, טלאים טלאים... על זו המערכת שקיימת ובמקום לחפש בי"ס פרטי.. אני מעדיפה לעשות את המיטב שלי בתוך המערכת. אגב,האם את מלמדת בבית ספר אנטרופוסופי?

 

[המטאטא]

הכללות ומערכות

את צודקת. אני מדבר בהכללות, אבל אני לא חושב שהכללות זה דבר בעייתי. אי אפשר ליישם הכללות בצורה בלתי מובחנת, אבל ההכללה עשויה לעזור לנו להגיע לתובנות כלליות, וזה המעמד שלהן (דרך אגב, שמת לב שאת הכללת בדוגמא שלך לגבי ביה"ס הפתוח? זוהי הכללה בעייתית מכיוון שהיא מבוססת על דוגמא אחת ולא מנסה לייצג תכונות מערכתיות. אני מעדיף לא להשתמש בדוגמאות בצורה אינדוקטיבית אלא כאילוסטרציה. אופס... יותר מדי מילים לועזיות...) הבעיה שלי היא מערכתית ולא ספציפית. יש בתי ספר טובים ויש מורים טובים. אבל המערכת מאופינת בכמות אדירה של בעיות, שההצטלבות שלהן מקשה מאוד על העבודה המקצועית של המורים, שלא לדבר על היתכנותו של שינוי. מה שקורה, בסופו של דבר, זה שמערכת החינוך היא פשוט מערכת לא מקצועית (אם זה מעניין אותך, אני יכול לנסות ולהסביר למה אני חושב כך...) דרך אגב: כן, אני עובד בבי"ס "אורים", ביה"ס האנתרופוסופי בכפר הירוק. ו... אני מורה ממין זכר

 

[חיה פנחס]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

מסכימה לכל מילה שלך. מערכת החינוך ברובה הגדול (כדי שלא נדבר בהכללות) אינה יכולה להכיל שינוי גדול . השאלה היא האם לחפש בית ספר פרטי, או להישאר במערכת ולעשות שינוי קטן אולי קטנטן , שאינו משפיע על כל המערכת אבל בהחלט משפיע על בין 30 ל-40 ילדים (כיתה אחת)? אקח את עצמי לשם דוגמא, אין ספק שהייתי שמחה לעבוד בבית ספר הנותן לי חופש לעשות את כל הדברים שאני מאמינה בהם. בחרתי מטעמים שונים שאינם חשובים לדיון,להישאר במערכת הרגילה, לעשות את המיטב שאני יכולה בתוך המערכת. וזה הרבה. אומנם, טיפה בים ביחס למערכת החינוך כולה אבל 100% לאותם ילדים שזכיתי להיות איתם. שאלה : (אגב זה ששאלת על טלביזיה.. "הסגיר" אותך

). ילד שנולד למשפחה שאינה יכולה לממן לימודים פרטיים, יוכל להתקבל אצלכם??

 

[בני ברקו]

ולי חסר דר´ חנן יניב- היכן הוא ?

המטאטא - שמח מאוד על הצטרפותך אלינו... כהווה ידוע לך "המטאטא" ככלי לניקוי וניקיון, יכול: בהחלט לסייע ב"ניכוי האורוות" אך באותה מידה הוא גם יכול "לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח".... לכן הכל תלוי באוחז בו, כי הוא בסה"כ רק הכלי.... מילים לועזיות : אומנם אנחנו "רק מורים" ולא כ"כ מבינים בשכאלו ( דדוקטיבי/אנדוקטיבי, ואילוסטרציה קל וחומר שלא....) אבל בפורום יש קישורים למלונים אז נכפס (נחפש) "אם לא נשאל- איך נדע ?" וכמורים אנו לא רוצים "למות טיפשים".... סה"כ מזדהה עם די הרבה ממה שכתבת... ולדר´ חנן יניב היה מיקוד מוצלח יותר ( משלי) בניתוח הבעיה ובדרכים אופרטיביות (אופס.. ביצועיות ) לפיתרון וישום ( זה הוצג על ידו באחד מדיוני העבר בנושא ...) מקוה שיחזור לדיונינו... ואז באמת יוכלו להתפתח דיונים מענינים... השאר עימנו זה בהחלט עשוי להיות מענין...

 

[חיה פנחס]

גם אני חשבתי .. היכן הוא?

אגב, אני מסכמת עכשיו את הדיון האחרון שהיה איתו כדי שאמשיך/נמשיך הלאה בתהליך שהתחלנו איתו.

 

[Elishabb]

חפשי כמה שורות למטה