נבהל מעצמי

[רות 2]

אבל...אבל בניסוח שלו...אנטיגונה...

הוא לוחש לי חיבוק הוא נוגע בחיוך הוא משמיע פרפרים הוא כותב לי צליל הוא מנשק שאלות..ומצייר פעימה... וכך הוא, וטוב שהוא כך החבר עם כובע הקסמים....הוא נפתח ומתחבר נפלא (התנוחה האחרונה...מממ ניפלאה אפילו אין צורך להיחשף מידי...)

 

[antigone]

הסיגנון שלו, אין עליו!! מדהים ....

כמו משחק צללים, פעם באור פעם באפלה זה מסתורי, זה מעורר את כל היצרים....

 

[Lonely In Blue]

חשוף - יפה לך... ../images/Emo13.gif

בחרת אחלה מזג-אוויר להתפשט... שששששש... תירגע... לא ראו לך... אין צורך להחליף שם

אז מה אני מחפש בפורום ? אני חושב שבשירשור "ההוא" הגדרת זאת יפה גם עבורי: "מחפש אינטאקציה...לצחוק קצת לבכות,לשחרר ולקלוט" היתרון בפורום הוא שאתה כותב רק מה שאתה בוחר לכתוב. מתפשט רק כמה שאתה רוצה להתפשט. יש מי שמתפשט הרבה. יש מי שבקושי מסיר את העניבה. כמובן שמי שמסוגל להתפשט לחלוטין ועדיין להיות "מקובל", יכול לצאת עם הרגשה טובה שמקבלים אותו כפי שהוא, ויכול גם לקבל טיפים מאחרים, שיכולים להאיר את עיניו מזויות ראייה אחרות, תוך הכרה יותר עמוקה של המצב. אבל... ויש תמיד אבל...

מי שרוצה להתפשט לחלוטין, יכול לעשות זאת גם עם שותפים לא-וירטואליים. היתרון במדיה הזאת, הוא בדיוק זה, שכאן אתה יכול לשמור בערפל כל מה שאתה רוצה לשמור בערפל. אני מאלה שבקושי מורידים את העניבה ( שאין לי ). מה זה אומר עלי ? נו... באמת... מישהו מצפה שאשיב לזה ? ובכל זאת... אינטראקציה יש בדרכי שלי, צחקתי וגם בכיתי ( על נהרות בבל טרם ישבתי

) ועוד פן אחד שהעלית... בשירשור "ההוא"... ענין המשחק המקדים... אז נכון ש"משחק מקדים" אינו יכול להיקרא מקדים אלא אם מגיע אחריו הענין האמיתי. אבל, חלקנו משתתפים בפורום גם כאשר אנו לא חלק מהמשחק. לחלק, אולי זה בגלל הרצון שלא להתחיל בזוגיות חדשה. לחלק, זה בגלל שכבר קיימת זוגיות. ובכל זאת, גם אם נוותר על החלק המפלרטט... עדיין ניתן לצחוק ולבכות... עם חברים... עם אנשים... סתם כך וגם מי שמפלרטט... אף פעם אינו יכול לדעת מה יבוא... מתי יבוא... ואל לו לקבוע מראש שזה אינו ראוי להיקרא "מקדים", מתוך מחשבה שלא יתכן לזה המשך... אף פעם אין לדעת מה יילד יום רק אל תעז להציע שחייה במזג האויר הזה... אז מה אם אנחנו כבר בבגד-ים... ( ויערית... אין כאן שום עז

)

 

[תימניה]

../images/Emo4.gif

ואני חיכיתי לסטרפטיז, עבדו עלי.... רוצה את הכסף חזרה

 

[תימניה]

../images/Emo28.gif.....של חשיפה.

אני מבינה שקשה לך עם זה, שמתי לב...ברגע שאתה חושף מעט מהנשמה, אתה מרגיש צורך להחליף כינוי. (יכול להיות שזאת סתם תחושה שלי) אני קוראת כאן באופן קבוע וגם בג"ג. בשבילי,זה כמו תרפיה.... לא מאלה שמרבות בכתיבה, לא מתפשטת, כי זה קשה לי בפרהסיה

נהנית לקרוא את האנשים כאן, מאוד מקווה שהפורום לא מיצה את עצמו. יש לו את היחודיות שלו. איך לונלי כתב פעם

"איזה כייף בבית הזה... נעלי הבית נשארים בדיוק היכן שהיו... אין בעיה להגיב להודעה בת יומיים" (תראה מה זה...גרמת לי לכתוב כאן יום אחרי יום

)

 

[*יערית]

צדיק אחד בסדום

הצליח להציל כמה נפשות תוהות

מחייכת כמה נכון שפתאום ישנה התעוררות גדולה,נו להתחיל את ספירת המלאי או שמה ומי שיש זה גם טוב?

 

[ophra]

בתור "מתפשטת" מדופלמת ../images/Emo8.gif

אני יכולה להגיד בכנות מלאה נהניתי מכל עירטול בפני עצמו שלי ושל אחרים שהעזו.... זה אפילו יותר מהנאה זה היה סוג של טראפיה לתקופה מסוימת שעזרה לי ללא ספק להגיע להיכן שאני עכשיו אז לא נרתעת אבל גם כבר לא כל כך נמשכת פנימה בשנים האחרונות הרשת היתה בשבילי עיר מקלט התוודעתי אליה, על גווניה וצבעיה השונים לפני שלוש שנים וקצת וטעמתי מטעמיה בכמויות נכבדות לעתים הטעם היה מר או אפילו רקוב לעתים מתוק, רך ומחמם את הלב והבטן אבל תחושת השובע הולכת ומתחזקת אצלי זו לא גמילה של "זבנג וגמרנו" עדיין מדי פעם זקוקה לביס או הסנפה קלה

אבל כבר לא במינונים שהיו, ולא באותן עוצמות ולא, זה ממש לא בגלל שמצאתי אהבה

התחושה התחילה לבצבץ עוד זמן מה קודם לכן זה גם לא שאין לי יותר במה לשתף או להתלבט בוודאי שיש.

אבל את אלו, עושה בעיקר בעולם שמחוץ לוירטואל איתי איתו ועם אנשים נוספים, עם נפח, מגע, וחיוך שרואים בו את הקמטים סביב לעיניים לא בגלל שחלילה אלו טובים מאחרים פשוט ככה יוצא..... המינהלת שאלה שאלות כבדות משקל על דעתנו בנוגע לעתיד הפורום דעתי היא כזו: לא הייתי שמחה אם היה נסגר בוודאי שלא אבל אני, באופן אישי לחלוטין פשוט קצת התרוקנתי.... או שפשוט התמלאתי בדברים אחרים עפ

(יכולתי להמשיך ללהג עוד תילי מילים, אבל חושבת שמספיק כרגע)

 

[s h o o s h a]

פני הבית, לאן?

חושבת שיופיו של הבית הזה הוא בדינמיות שבו ובחוסר הדינמיות שאוחזת בו לפרקים. מעיד בדיוק על הלך הרוח של משתתפיו. שכן, מי שעושה את הבית הזה למה שהוא, הם האנשים שבו, אנחנו וכמו בחיים האמיתיים, גם כאן יש עליות, יש ירידות ויש ימים של חוסר רצון/חשק מוחלט להיות אבל זה עובר לא חושבת שצריך להיכנס לאיזושהי פאניקה בטח שלא לחשוב על סגירת הבית והעמדתו למכירה ממש ממש לא ! אז יורד בחוץ גשם, התריסים מוגפים, כל אחד מתכנס לו מעט בעצמו ועם עצמו לא תמיד יש חשק להיחשף, לחשוף ולשתף לפעמים אנו זקוקים ללבד שלנו ובדיוק בשביל זה אנו זקוקים לבית הזה לדעת שהוא ישנו ויש תמיד לאן לבוא, לחזור יודעת, באופן אישי וחושפני למדי, שלמדתי כאן רבות על "התפשטויות" ומעת לעת עשיתי זאת גם לא סטריפטיז מלא

אבל בהחלט השלתי מעלי לא מעט שכבות וזה עשה לי המון טוב וחם בלב אז, אנא מכם, מאיתנו קחו את הכל באיזי הבית הזה, יסודותיו חזקים אז יש ימים כאלו אבל בסוף (מסתבר) לדברים יש נטיה להסתדר כך גם בבית הזה הבית שלנו ליל מנוחה אנשים יקרים ורק בשמחות

 

[r e d head]

אני...

כבר תקופה מרגישה שאני צריכה להגיד משהו לבית הזה שנתן לי המון. בחשיפות ובהרהורים. ובשיתוף... בית שהיה כמעט פסיכולוג בשבילי, והיו לי פה השתפכויות...

אני קיבלתי פחד קהל, זה האנונימיות שנעלמה ואיננה אבל התמורה שווה!!! בכנות, ניצת, אני חושבת שבכדי שהבית הזה ימשיך צריך אולי קצת יחסי ציבור לפורום, קצת יותר אנשים שיפתחו ברעיונות חדשים ומגוון דעות. אני אוהבת את הבית הזה ואת האינטימיות שבו.

 

[ניצת שושן]

כן, אדמונית

גמני חושבת כמוך ואוהבת אותו מאוד יחסי ציבור בדרך יש הפתעות...פנו אלי היום מיחסי הציבור של תפוז וחוץ מארוח ותחרות מסויימת שאגבש איתכם בבוא הרגע גם נראה כי נחשף בעיתונות (כן, כן, ביקשו שאתראיין לעיתון

) אבל על האינטימיות לא מוותרת בעד שום הון

עוד עצות יתקבלו בברכה

 

[antigone]

מה?? לפטר את זקני העם??../images/Emo2.gif