נבהל מעצמי

נבהל מעצמי

תופס קצת מרחק,פותח מידית חדש להרחיק הישן...חושב בצורה כזו או אחרת,זה גם למה מחליף לי לפעמים את השם...כשחוזר אחורה,מסתכל ממרחק,מרגיש פתאום קר,חשוף,לגמרי פגיע...קורא התגובות,אחת לאחת,לא מוותר לאף אחד,,,רק שנפתח אותם כאן,כי לשם...לא חוזר...הציפיות היו בטח שלי,ראיתי אנשים,חשבתי הם איפה שהוא,הרי אחרת לא יכול להיות,אחד ועוד אחד דרך כלל מביא גם ציפיה...רק עכשיו נזכר,שיש גם אחרים,שלא מגיבים אוטומטית כמוני.מה שעושה אותי שמח,,,בשבילם,אבל גם בשבילי,כי לילמוד גם אני יכול...הרבה שאלות נעלמו עם הזמן,חושב גם קצת מהתמימות של השואלים הלכה איתה.איך שהוא בראש שאלות מתקבלות ככביעה של עמדה.מה שלעיתים מקשה על האווירה,למרות שלא היתה כזו כוונה.מודה לך כמובן,שלא התעקשת על תשובה...ואת שהיא היא,רק בשמה הפרטי,תפסת אותי קצת לא מוכן,לחשוב קצת על אלו שהיו,מזכיר לי שוב,שעדין נושם,עדין מרגיש,עדין מצליח להתחבר לאושרו של אחר...מה שלא משנה ששמח שאת פה.
 
בסך הכל

זזתי הצידה,זה קורה לי לעיתים...חשבתי לקטר קצת,להלין על השכונה,התגלגלתי שם למעלה אלי,אולי כי מעדיף לדבר על דברים שמבין,חושב שקל יותר לאחר להתחבר כשבמקום אנחנו כותב רק אני...אולי,ויתכן בהחלט, שגם דברים אחרים...חושב שיהיה נחמד,אם אנשים יצתרפו,יכתבו קצת מה רוצים.מפה,מאחרים,אפילו מעצמם...מה זה שמושך אותכם פנימה,מה זה שגורם רתיעה...לא יודע על אחרים,לא רוצה עדין לקבוע עמדה,אבל חושב בכנות,ולגמרי אישי,שכל העסק מבחינתי צריך לעבור בחינה מחודשת.מי זה שיוצא למעלה כשהכל מסתכם...יעזור אם תשתפו פעולה.
 

*יערית

New member
אני עז../images/Emo70.gif

יערית את
זהו. מסקנה מתבקשת
 
גם לעז

יש העדפות,,,לא שזוכר מה הם,אבל משכונע מעל לכל ספק שיש...מה אוהבת,מה שונאת,מה מצחיק מה זה שלא...לא מסובך,מה זה רוצה,הכי הכי רוצה?
 

*יערית

New member
שאלה...

כל כך גדולה ועם זאת כ"כ ספציפית, רוצה...מעבר לבריאות לילדיי וקרוביי ולעצמי.. רוצה ללמוד..מאודדדדדדדדדדד!
 
חושבת

שהבנתי ומאוד מתחברת לפואנטה ופותחת את השאלה שלך בצורה פשוטה מה רוצים? מה מושך פנימה? מה זה שגורם רתיעה? וכן מאוד יעזור אם כולנו נשתף פעולה... ואני מתחילה רוצה בית שוקק חיים עם אינטראקציה בין הכותבים בית שיש בו מקום לשיתוף לתמיכה לתהייה וכן גם לצחוקים ושטויות במידה והכל עם סובלנות ואהבה מה שמושך/משך אותי פנימה היה הצורך לדו-שיח עם שכמוני שמיצו את שלב הקיטור על מה שהיה ועכשיו מביטים קדימה וכלל לא משנה איך הקדימה שלהם נראה עבורי מאום לא גורם רתיעה התפשטתי כאן לא פעם בלי שום בעיה גם כששיפוטיות השתוללה מספיק בטוחה בעצמי ובדרכי שמה שלא נכון עבורי משליכה... בדיוק כמוך איש בוחנת מחדש ו...תודה |ניצת שהיתה מחבקת אותך רק לא רוצה לעורר רתיעה|
 

*יערית

New member
תשובה רצינית ../images/Emo127.gif

אני רואה שרק אני התייחסתי למה רוצה בלי שום לפורום...
 
כיוון

שלפחות אני פרשתי את השאלה בנוגע לפורום ונראה כי גם
כיוון לכך |אולי אני טועה|
 
כיוונתי לכאן

רק חושב הדברים מתחברים...לפחות אצלי.אבל באמת לא עקשן... כל אחד יקח,ימריא לאן שיבחר,נראה לי התחלה נפלאה.
 

*יערית

New member
אין גבול לדימיון שלי

אבל על אמת שפכתי מהלב
אז ממשיכה..מאוד רציתי רפואה,נראה לי קצת מאוחר מידיי לפצוח בקריירה בגיל 40+ אומנם אני בת 32+ אבל 6 שנות לימודים| אולי 4 שנות התמחות במשהו מסויים יגרום לי להיות מקורקעת להרבה שנים..מה גם צריל לצבור ניסיון. אז פישפשתי..באמת יודעת ומאמינה בעצמי שמסוגלת להגיע רחוק{מקצועית}...{עד לאילת ומטולה הגעתי} אז יותר חושבת על פסיכולוגיה,לא קלינית פסיכולוגיה תעשייתית. מכאן לא יודעת איך להמשיך..כנראה שכוח הרצון שלי +מזומנים לא ממש עוזרים לי
 

*יערית

New member
דחוף..

חייבת לקבל את תוצאות הבדיקות שלי
ואני לתומי חשבתי
בגלל העז שהוא שאל שאלה ישירה ואישית. טוב
ית אמרתי?
 
../images/Emo124.gif הקשיבו הקשיבו

סתאםםםםםםם זה היה כדי למשוך את תשומת לבכם
חושבת שעלתה כאן שאלה חשובה לי ולמי שמרגיש שה
הזה חשוב לו חושבת שבעזרת התגובות נדע אם ממשיכים כן לא איך כי מי ש"מצביע" משפיע |ניצת שבאופן יוצא דופן היתה ילדה טובה וענתה|
 

*יערית

New member
מה בדיוק אני אמורה לענות?

האם לסגור את הפורום כן או לא? איפה כולם???????????????????????? אני מבקרת כאן יותר לאחרונה,מה שפעם היה הבית השני שלי, לא חושבת שיש צורך לסגור,זו במה פתוחה ..יש צורך לפרסם אותה לעיניי הקוראים בפורטל,לקחת פוסטים מסויימים ולהעלות לכותרות. פעם היה שוקק כאן,יותר התמקדו ב"צרות" מכאובים ואכזבות, הגיע הזמן להרים את המורל...ותמיד אמרתי לחברות אל תשתפו אותי רק ברע ובעצב.. רוצה לשמוע גם כשטוב!והרבה טוב! אז מה אני יכולה לתרום מעצמי? חושבת על כך ניצת
 

just yael

New member
זה שמושך פנימה, וזה שגורם לרתיעה...

מה שמושך פנימה זה החום, הפתיחות, ההקשבה, האמפטיה, ו...כן, גם המראה הלא כל כך נעימה לעתים...זו שקשה להסתכל בה לבד, ולראות את המציאות. מה שמושך זו גם האפשרות להתפשט, ולא להיות במבוכה....גם עם יש קפל פה וצלקת שם... מה שעוד מושך זה החיוך, הצחוק, לאחר חשיפת הכאב... מה שמרתיע...זה קנטרנות, חוסר הקשבה, מקום שהוא רק מלל סרק והעיקר בורח לו לעמודים אחוריים, מקום בו שאלות רבות משקל המצפות לתגובה, נעלמות להן בנבכי הארכיון... מה שמרתיע זה שקרנים, לקקנים, וסתם כאלה שהאמת עבורם היא דבר נזיל. עזר?
 

*יערית

New member
מנסה להיכנס..

באופן טיבעי לחלוטין מתחת למעטה החיצוני, מתחת לבשר.. חושבת ש
טוב ..וח'ברה טובה היתה משנה את כל התמונה. לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה...אבל אני אני זה בטח רק עיניין של נימוסים גרידא. אבל.... קבל
להיות חשוף ולהרגיש קר..מתבקש "חימום" טיבעי בשביל הנפש{עם כל הכבוד לשמות}.
 

antigone

New member
אין כאן מה להיבהל ידידי!!!

לוקח צעדים אחורה
, מה הפשר?? יש אנשים שחושבים שלהחשף זו חולשה! האומנם??? דעתי להיות חשוף ואפילו להצהיר על חולשותינו, זו עוצמה !! זו מודעות העצמית!! להשאר באנונימיות , בצל, או קיי ,כל אחד בוחר מה לומר ומה להסתיר אבל לגלות קווי אופי כאן בפורום , לייעץ, לתת כתף, פשוט להיות שם, לקרוא להרגיש אימפתיה ולהגיב , זו המטרה, אחרת אם אני קורא פסיבי וחושש להגיב פן יחשבו כך או אחרת ... מה התכלית כאן??? ד"א לפי הניסוח שלך , קשה לפספס הלוואי שתרגיש חלק מ... ממה שאתה בוחר, ותפתח..תתחבר... הכל נאמר כאן בתום לב ובידידות...
 
למעלה