אלו החיים.
תראה לא צריך להחליט עכשיו, גילוי בגידה, גם אם לא במקרה ,משולה לנפילת פצצה, בהתחלה הלומים והמומים , ממתינים שהערפל יתפוגג ואז מתחילים לבדוק מה נשאר מה נשבר, נהרס, ואחר כך מתחילים לשקם את מה שאפשר ולמתאבלים על מה שנגמר. כלומר מדובר בתהליך, אם אתה מתכוון לעבור אותו עם זוגתך או לבד זו שאלה שאתה צריך לשאול את עצמך, מה אתה רוצה, ומה אתה יכול. בשאלה עם מה ללכת עם הלב או עם הראש התשובה תהיה עם שניהם כשהם מחוברים. ברור כרגע שאתה בהלם, אחר כך תכעס ותכאב, וזה בסדר, ואולי אחרי ההלם והכעס תתחיל להתבונן ולהבין שהאשמה לבגידה היא שלה אבל האחריות לזוגיות שלכם היא של שניכם. הלוואי שהיה אפשר להעלים את הכאב, הלוואי שהיה אפשר להגיד תעצרו את העולם אני רוצה לרדת, אבל אי אפשר, המציאות טפחה לך בפנים, עוררה אותך במכה, ועכשיו זה הזמן שלך להסתכל לה בעיניים, גם למציאות וגם לזוגתך, כדי להבין איפה אתם עומדים.