נא עצתכם

1qa2ws3e

New member
איפוא כתבתי את זה באמת?

הבת שלי צריכה לישון על מזרן ברצפה כשהיא באה,את יודעת את זה?
נ.ב
אסתי נראה לי שמה זה הבנת אותי טוב....!!!
 
תוודאי שהבת שלך ישנה אתך במיטה

אם לך זה לא מפריע, ושהוא יהיה זה שישן על המזרון או על הספה אם הוא מעדיף. בחירה שלו.
 

1qa2ws3e

New member
הבעיה שהילדה (בת 11)כזו טובת לב שהיא תמיד

תסכים לישון על הרצפה כדי לתת כבוד לאבא או סבתא שרוצה להשאר....
 

alice100

New member
אם זה היה חד פעמי,הייתי אומרת ניחא-אבל זה

מוגזם.
זה שהיא מסכימה לסידור התדיר הזה,בכלל מוזר.

למה היא לא הולכת הביתה?

תגידי-היו סימנים מקדימים כלשהם,לפני שהתחתנתם?
כלומר אפילו כאלה מינוריים שלא העלית בדעתך שילבשו צורה כזו.
 
אבל זה מה שכתבתי - שהתדירות חריגה

אבל לא ממש נדיר אמא שבאה לישון אצל הבן או "מתנחלת עד 10".
מה שהיא כתבה זה "יש לציין שאמא שלי לעולם לא נשארת לישון אצלנו... ואם היא באה לאכול אז היא יושבת שעה שעתיים אחרי האוכל והולכת, לא עד 10 בלילה כמו חמתי(ומדובר בארוחת צהריים של שבת)" כאילו מה שהחמות עושה כשהיא באה לבקר (נשארת עד 10 או נשארת לישון) זה משהו חריג וראוי לציון, ועובדה שאמא שלה לא עושה את זה.
מה שחריג זה שהחמות באה אליהם כל יום - אם היא הייתה באה פעם בשלושה שבועות ונשארת לישון, נניח (כפי שכתבתי בהודעה שלי) זה לא היה חריג - אולי גם זה לא היה מתאים ונוח לה (כאמור, הם צריכים לקבוע את המינון שמתאים להם), אבל זה בגדר יחסים סבירים למדי בחברה שלנו (כל יום - לא ממש) - כך שלא צריך להציג את זה כמשהו פלאי ותמוה - לא רצוי, אולי - אבל זה לא שמשהו תמוה קורה פה. אם היא באה כל יום, כאמור, זה בפני עצמו כבר חריג למדי, ונראה לי שאין הרבה זוגות שהיו חושבים שזה סידור מוצלח.
 
היא ציינה את זה כי חמתה ישנה שם כמעט כל יום

וזה בהחלט חריג.
מציאות חייה כרגע היא חריגה ולזה היא מתייחסת
אני מניחה שאם חמתה היתה ישנה אצלהם פעם בשנה לא היינו שומעים על זה.
ואגב,זה לא נדיר,אבל אמא שחיה בקירבת מקום מה יש לה לחפש סידורי שינה אצל הילדים פעם בחודש?
 
לא יודעת, לי נראה כאילו

כל דבר שהחמות עושה מעצבן אותה, בגלל העניין של הריבים והפיוסים - ואולי גם אם היא הייתה ישנה שם פעם בשנה היינו שומעים על זה...
כך או כך, ברור שלבוא יום-יום זה מוגזם (אם כי מה שלא ברור זה עד כמה החמות באמת עושה את זה).
 
יכל להיות

שעכשיו כל דבר יעצבן אותה, אבל זה בעקבות מציאות מסויימת שהבעל שלה כופה עליה. לכל אחד מאתנו יש נקודת משבר.
 

ממושקה4

New member
דווקא כן חריג , אלא אם מדובר במקרה של קושי

רציני להיות בבית לבד (ואז בד"כ משלמים למישהו) אני לא חושבת שזה
בגדר הנורמה שהורה יישאר לישון אחרי ארוחת ערב .
הזמינו לארוחה לא לבית מלון .
וכן , אם מזמינים לארוחת שבת סביר שב 17 הסבתא תתן למשפחה מנוחה
ולא תישאר עד 22 . אלה הנורמות שאני מכירה (כל עוד לא מדובר על נסיעה ארוכה מאוד לפחות) .

אצלי זה לא היה עובר בשקט .
הייתי קובעת עם בעלי פעם פעמיים באמצע השבוע (חוץ מסופ"ש לסירוגין) שבו נפגשים ואוכלים יחד (ללא שינה)
ובשאר השבוע בעיניי חשוב להיות לבד כמשפחה מצומצמת .
בנוגע לשינה - אם קשה לה לישון לבד אולי שווה שכל הבנים יתחלקו ויממנו מישהי שתישן איתה .
 
מה שהיא כתבה הוא

שבעלה 'מזמין אותה כל ערב לבוא"לשבת איתנו" ואחר כך מציע לה גם לישון'. היא לא כתבה שזו יוזמה של החמות, או שיש סיבה מיוחדת לכך - היא כתבה שהוא מזמין אותה.
 

ממושקה4

New member
נכון , וזה חריג כך או כך , בכל מקרה היא

צריכה לדבר עם בעלה שלא יזמין אותה לישון ויקבע גבולות .
 
אני מסכימה ולא מסכימה

כשההורים (או הילדים) גרים מחוץ לעיר -בדרך כלל רחוק אחד מהשני, אז לינה היא דבר הגיוני ולא חריג. אבל כשגרים מאוד קרוב אחד לשני, כמו שהיא כותבת, אז הסיבה הזו כשלא מדובר על אדם חולה שצריך לטפל בו נשמעת כן חריגה ומוזרה.
אני מסכימה אתך לגבי נושא המינון, אני היתי מתיחסת אליו בהקשר לביקורים, שעות ופעילות בשעות האלו.
את שמה את המילה מתנחלת במרכאות אבל צריך גם פה לקחת בחשבון 2 גורמים. מאיזה שעה היא שם, ובאיזה שעה נהוג ללכת לישון. מבחינתי למשל אורח שהגיע ב16:00 ונשאר עד 22:00 זו סוג של התנחלות אם זה על בסיס קבוע. בשעות של המשפחה, שצריך לארגן שיעורים, ארוחות, את יום המחרת, שאני רוצה להתפשט, להוריד איפור ולשבת לצפות בסדרות שלי אני צריכה לארח. זו ההתנחלות. לא כשבאופן חד פעמי אמא החליטה לבוא לביקור ארוך.
 

רוני810

New member
בהחלט התנחלות. ואפילו התנחלות קבע, לא מאחז...

נשמע מעיק מאוד.
 

הדסהש1

New member
חייבית לשים גבולות...לדבר ולהסכים שפעם בחודש

תבוא לשישי שבת.ופעם בשבוע לשעות מספר...לא לשנות את סידרי הבית
הילדים הולכים לישון במיטות שלהם...והאם על הספה...או שהילדה תישן עם ההורים
והסבתא במיטת הילדה רק ללילה אחד...
 

Another Girl

New member
אין בעיה גדולה?

ברור שיש. הם שניהם אנשים בוגרים שמקיימים זוגיות ומשק בית משותף, עם חיים עצמאיים וצורך בפרטיות. היא אישה עצמאית (ככל הידוע) שגרה קרוב אליהם. איזו סיבה בעולם יש לה לבוא להתנחל +לינה, פעם אחר פעם?
 
אני לא כל כך מסכימה ואסביר... עם התגובות הקודמות שלך על היחסים בינו לבין אימו, יש הגיון רב בדברייך:
הקשר שלו עם אימו לא צריך להפריע לה והיא לא צריכה להתערב. נכון מאד!
הבעיה שזה נכון כל עוד זה לא משפיע על הזוגיות שלה ושל בעלה.


זה נכון שהיא טוענת שקשה לה לקבל את החוסר יציבות ביחסים ביניהם: שמתנהלים בצורה קיצונית לצד אחד ולאחר מכן בצורה קיצונית לצד שני.
אבל יש משהו נוסף שמפריע לה:
הנוכחות של האם יתר על המידה, ההתרפסות הזו של הבן שכנראה משפיעה עליה וגורמת לה להרגיש לא נוח לא רק בנוכחותה של האם אלא לא נוח עם בעלה.
אולי היחס שהבן נותן לאם גורע מהיחס שהוא נותן לאשתו. ופה הנקודה. אחרת לא נראה לי שזה היה מפריע לה כל כך.

בני אדם לא זהים זה לזה. ואם מפריע לה שהחמות נשארת עד 10 בלילה, מותר לה. אם זה לא מפריע לך, נהדר, אך לה זה כן מפריע!
מסכימה איתך בהחלט שיש לשוחח עם הבן ולקבוע את תדירות הביקורים וכל השאר הדברים שכתבת. אך היא צריכה לדעת איך לעשות זאת בצורה נכונה, כדי לא לעורר אנטגוניזם
ולפי מה שסיפרה הדבר כן מעורר אנטי אצל בעלה ומעכיר את היחסים ביניהם עד למריבות!

ולגבי השואלת: את לא אמורה לשתוק ולספוג כדי לא לריב איתו. את צריכה לגשת אליו בצורה שונה, בנחת, לומר לו שאת תומכת ביחסים בין בן ואמא ושאימו כן מוזמנת אליכם אבל יש זמן "אמא" ויש זמן "זוגיות".
ודבר נוסף....כשהוא רב עם אימו אל תתערבי ותנסי לקרב ביניהם כמו שאת לא מנסה להרחיק ביניהם כשהם לא רבים.
 
את מפחדת לריב?

אל תפחדי לריב. לריב זה טוב.
זה גם הבית שלך, זו גם המשפחה שלך. שיענה, שיגיד - אז מה? זה כמו פלסטר. יהיה כואב או לא נעים, אבל צריך להוריד אותו.

השבת לא מתאים לי שאמא שלך תתארח. זה לא דבר שלילי, זה ענין בסיסי בבית - מתאמים דברים כאלה מראש. זו לא התייחסות שלילית. אמא שלך אחלה, ואני עדיין לא רוצה לארח אותה השבת אני רוצה לנוח.
ואם היא תעלב כי את יוצאת ולא מחזיקה לה את היד - שתעלב.

פעם חשבתי שכשאנחנו מתארחים, צריך לשבת עם כולם יחד כל הזמן, שזה לאכול ולראות טלוויזיה....קלח קצת זמן אבל אנחנו כבר לא עושים את זה.
 

1qa2ws3e

New member
אני לא מפחדת לריב,העניין הוא שאנחנו כבר כל

הזמן רבים,זה משפיע לא טוב על הילדים,אני כל הזמן לחוצה ועצבנית,
אתמול היה לו תור לרופא והוא שכח כי הזמין את אמא שלו לאכול איתו ארוחת ערב "כדי שלא יאכל לבד"
אני הייתי בסידורים....
לפעמים אני בוחרת לשתוק ולא להגיד כלום (כמו במקרה הזה) בשביל השלום בית והשקט של הילדים.
הרי הכי קל היה(כמו תמיד)להתחיל לריב ולהגיד לו שהכל בגלל אמא שלו ושרק אתמול ישנה אצלנו ושבגללה שכח את התור....
כשבאתי מהסידורים הוא היה עסוק במטבח(מבחינת עזרה בבית אין לי מה להגיד)ואחרי שהיא הלכה,התקלח ונכנס לנוח במיטה עם האייפד.
אני נשארתי בסלון,אין לי כוח בשבילו.
וזהו....
 
למעלה