נא לקרוא

PoshKale

New member
:)

סתם מסתלבט לי מול המחשב עם הנרגילה וקורא את הדברים פה :)
 

PoshKale

New member
אני

לא מבקר...רק מציץ, מייעץ קורא. אני אני ללא אני. מה עוד נשאר ? זה מסתכם בכך שאני - ****.
 

Mrs.Dvash

New member
מה לא מובן?

אני לא פונה אלייך, את לא פונה אליי. לא תהייה ביננו תקשורת, לא לטוב ולא לרע וזהו.
 

יונית-36

New member
דובשה....

אני לא מאלו ששומרות טינה, אבל חבל לגלות שאת כן, בכל אופן חשוב שמי שצריך לראות זאת יראה זאת. וכבר אמרתי חולשתם של אנשים בכעסתם , אם את כזו כעסנית - מי אני?
 

Mrs.Dvash

New member
לרגע חשבת שאני מסתירה את עצמי?

או מה שאני מרגישה, או את מה שאני חושבת. כן כך אני, שומרת טינה. מי שרואה ראה כבר ויודע מזמן... אה ו... חולשתם של אנשים ב``כעסם`` לא ב``כעסתם``... אין לי מושג מי את ואני גם לא מעוניינת לדעת. כאן שיחתנו תמה. שלום.
 

PoshKale

New member
שומעים פה משהו ?

וואלה לא ידעתי :). רשעים ?? למה כעסם של רשעים ? אנשים טובים לא כועסים..... ?
 

ספירו^ש

New member
אתן יודעות מה?

גם רבע שעה מספיק לי לצחוק.. רק לעצור את הבכי הזה.. אבל אני לא מצליחה.. חשבתי פעם לברוח מהבית.. כי כל פעם שאני חוזרת לפה, אני שוב בוכה.. כל פעם.
 
כי בבית

זה אנחנו בלי מסיכה חשופים וזם זה הכי אמיתי ואין חומד לאן לברוח יודעת למה? כי נאמר תסעי לאילת ותשני על החוף הכאב הוא שלך נוסע איתך לא נשאר בבית מתוקה.. תאמיני לי את לא בורחת זה סתמי כואב לאללה כן זה כואב כי זה יוצא פצע ששמים עליו תרופה כואב ושורף ולאט לאט עובר.. לברוח ממה? מתוקה זה המקום שלך הבית לא אשם את לא אשמה ההוא שמהלך שם כאילו כלום לא קרה הוא אשם הוא חולה בראש הוא צריך טיפול ושירחיקו אותו מבית הספר ואת! אתתישארי בבית תרימי את הראש
 

יונית-36

New member
חוצניתתתתת

לדעתי, אבל ברצינות את התרופה למכאוב של ספירוש. כל מילה שלי מיותרת...
 

יונית-36

New member
לספירוש מיונית ...

ספיר, כתבת דבר שנוגע ללב וכואב, כולנו כאן נשתתף בכאב, אבל את צריכה לדעת קודם כל שכוח את שואבת מעצמך ואם לא כלום לא יהיה שווה אחר כך באים כוחות נוספים מהסביבה. ולדעתי, כאן, בעצם הכתיבה שואפים הרבה מאוד כוחות, אם קשה לך, תמשיכי לכתוב גם אם זה מלווה בבכי, בשביל זה נמצאים כאן מי שנמצאים. ואני מקוה ומבקשת בכל לשון של בקשה, שתמשיכי לכתוב, לא ללכת. להשאר כאן, אפילו וירטואלית. אוהבת יונית
 

ספירו^ש

New member
לטיירון וליונית

תודה לכם, באמת. לפחות כאן אני מקבלת איזושהיא אהדה מסויימת הייתי רוצה לקבל אותה מאמא שלי.. אבל כנראה שלא. אתם לא מבינים את ההרגשה הזאת.. אני גם מקווה שלעולם לא תבינו, כי זאת ההרגשה הכי נוראה שיש.. זה כל כך כואב.. כואב בלב.. אני רוצה לגרש את הכאב הזה.. עולה בדעתי רק אפשרות אחת
 
למעלה