מ הייתם עושים אילו

[צימעס]

אפשר להתפשר על חצי סכום

זה הרי רק סנדל אחד

 

[gitta]

זה נשמע ברוח התלמוד, ממש יפה

ודעתי היא, שצריך לדעת לקבל, לא רק לתת. נתינה גורמת תחושת סיפוק עצמי, וקבלה לא. לכן אין צריך להתרגל שבכך פחיתות כבוד אם מקבלים את ההצעה, ובלבד שבעלי הכלב ירגישו שטיהרו את האווירה.

 

[gitta]

תיקון

צריך להתרגל שאין בכך פחיתות כבוד, כמובן.

 

[תופס עוגב]

זה דוקא לא ברוח התלמוד, אבל למה

להיות קטנוניים. (כי זה כייף)

 

[gitta]

טוב, אז משפט שלמה? הולך?

 

[תופס עוגב]

גם לא. כל הפואנטה שלו היתה ש

אי אפשר לחצות/לחשב את המחצית. בדיוק הפוך מהמקרה דנן, בו תשלום חצי מעלות סנדלים חדשים משקפת "השתתפות" (לעומת אחריות מלאה). אבל אני יודע שזו קטנוניות מצידי.

 

[shellyland]

א.

 

[D o r o t h y]

א

כי אני חושבת שהבת היתה צריכה לשים לב לסנדל ולמרות שהכלב שייך למשפחה של החברה, במקרה הזה נראה לי שהאחריות על הבת שלך.

 

[מוּסקט]

ג

בתור חברה טובה שלך הייתי הולכת לקנות לילדה סנדלים בלי לשאול אותך ובלי להציע כסף.