מת בעבר

[trilliane]

מה איתו? הוא שייך לגזרת ל"י, אף שמתנהג קצת חריג

אמנם השורש הוא ח-י-י, אבל גזרת ל"י "גוברת" על ע"ו/י (ראה לדוגמה גם ל-ו-י).

 

[Assiduous]

העבר והווה שלו זהים בצורה ובהגייה?

או שיש צורך להשתמש בצורה: חיה.
"הוא חיה שם למשך תקופה ארוכה"

 

[trilliane]

כן, זה החריג...

אבל שים לב שזה רק בנסתר

נטיות שאר הגופים בעבר הן כמו ל"י ולא כמו ע"ו/י.

 

[Assiduous]

אבל הצורה של השורש חיי בזמן עבר, זכר, נס' היא חיה?

האם ישנה צורה נוספת לשורש חי"י בזמן עבר, זכר, נסתר? הצורה הזאת לא זרה, והיא קיימת במקורות.

 

[Assiduous]

הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק?

הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה (יחזקאל יח 23)

 

[trilliane]

"וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה"

(קהלת ו, ו).
וגם הערות קרי בירמיהו:
הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל-הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם, יחיה (וְחָיָה) וְהָיְתָה-לּוֹ נַפְשׁוֹ, לְשָׁלָל (כא ט וגם לח ב)

אבל אלה החריגים, כאמור. בד"כ משתמשים ב"חי" גם בעבר, וכפי שכתבה האקדמיה ללשון (בהערה בתחתית הסעיף):
"בפועל 'חיה' בבניין קל מקצת הצורות נוהגות על דרך ע"ע: חַי בעבר; חַי חַיָּה חַיִּים חַיּוֹת בבינוני."
http://hebrew-academy.org.il/topic/...ל-בגזרת-עו-ועי-ובגזרת-הכפולים-עע/#target-3241

למען האמת רוב המופעים של "חי" במקרא הם בינוני, למעט אולי פסוקים כאלה:
"וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר-חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת" (בראשית ה, ה)
ואני לא לגמרי בטוחה שהכוונה כאן לעבר; בד"כ כשמתייחסים לעבר של 'חי' משתמשים בצורת "עתיד" מקוצר עם הוי"ו המכונה וי"ו ההיפוך, כמו בשאר הפרק:
ט וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-קֵינָן
י וַיְחִי אֱנוֹשׁ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת
יא וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת
יב וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-מַהֲלַלְאֵל
יג וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת
ועוד.

אפשר למצוא גם צורות רבות עם מקור מוחלט, כמו:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, לֵךְ אֱמָר-לא (לוֹ) חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי יְהוָה כִּי-מוֹת יָמוּת (מלכים ב, ח י)
בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה (יחזקאל יח ט)

לסיכום, למעט צורת עבר נסתר וצורות הבינוני בבניין קל (שצוינו באקדמיה ללשון), ניתן לראות כי שאר צורות הפועל נוהגות כפועלי ל"י. בבניינים האחרים (פיעל והפעיל) השורש נוטה רגיל (גם במקרא).

 

[איתי שלר]

הערה היסטורית:

היה כבר מי שהראה שהדומיננטיות של השימוש בשורש חי"י על דרך ל"י היא כנראה תהליך שהתפתח עם הזמן.
בעוד שבתורה מופיע עבר נסתר על דרך ל"י פעם אחת בלבד "וחיתה נפשי" (אבל בנוסח השומרונים, שמשקף לשון מאוחרת יותר נכתב בתורה "וחיה בהם" במקום "וחי בהם" ) בספרים ירמיהו, ויחזקאל, ובספרים המאוחרים יותר הצורה על דרך ל"י כבר רווחת מאוד, ובלשון חז"ל אפילו בבינוני - חָיֶה (זה רק עניין של תפוצה, הצורה על דרך הכפולים עדיין קיימת).

 

[trilliane]

אתה מתכוון לעבר נסתר קל או בכלל?

כי בבניינים אחרים (פיעל, הפעיל) ובצורות נטיה אחרות (עתיד, מקור) השורש דווקא מתנהג לפי גזרת ל"י בצורה די סדירה, ממה שהבחנתי.

 

[איתי שלר]

כן. בבניין קל בעבר נסתר/ת (ובבינוני בלשון חכמים).