"וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה"
(קהלת ו, ו).
וגם הערות קרי בירמיהו:
הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל-הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם,
יחיה (וְחָיָה) וְהָיְתָה-לּוֹ נַפְשׁוֹ, לְשָׁלָל (כא ט וגם לח ב)
אבל אלה החריגים, כאמור. בד"כ משתמשים ב"חי" גם בעבר, וכפי שכתבה האקדמיה ללשון (בהערה בתחתית הסעיף):
"בפועל 'חיה' בבניין קל מקצת הצורות נוהגות על דרך ע"ע: חַי בעבר; חַי חַיָּה חַיִּים חַיּוֹת בבינוני."
http://hebrew-academy.org.il/topic/...ל-בגזרת-עו-ועי-ובגזרת-הכפולים-עע/#target-3241
למען האמת רוב המופעים של "חי" במקרא הם בינוני, למעט אולי פסוקים כאלה:
"וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר-
חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת" (בראשית ה, ה)
ואני לא לגמרי בטוחה שהכוונה כאן לעבר; בד"כ כשמתייחסים לעבר של 'חי' משתמשים בצורת "עתיד" מקוצר עם הוי"ו המכונה וי"ו ההיפוך, כמו בשאר הפרק:
ט
וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-קֵינָן
י
וַיְחִי אֱנוֹשׁ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת
יא וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת
יב
וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-מַהֲלַלְאֵל
יג
וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת
ועוד.
אפשר למצוא גם צורות רבות עם מקור מוחלט, כמו:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, לֵךְ אֱמָר-לא (לוֹ)
חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי יְהוָה כִּי-מוֹת יָמוּת (מלכים ב, ח י)
בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא
חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה (יחזקאל יח ט)
לסיכום, למעט צורת עבר נסתר וצורות הבינוני בבניין
קל (שצוינו באקדמיה ללשון), ניתן לראות כי שאר צורות הפועל נוהגות כפועלי ל"י. בבניינים האחרים (פיעל והפעיל) השורש נוטה רגיל (גם במקרא).