מתרחקת

Miss Lynn

New member
מתרחקת

שלום רב,
אני ובן זוגי היינו מאוהבים עד השמיים אך לאחרונה אני פשוט מרגישה שנמאס לי , פתאום אני קולטת שחייתי במשך שנתיים בסרט, בחלום ורוד.

אני שמה לב שכל העולם סובב סביבו, אני שולחת לו סמסים שבו אני משתפת אותו במשהו והוא לא מגיב לי , הוא לא מפתיע אותי אף פעם.

למשל היום קבענו שהוא מגיע אליי, ואני חיכיתי והתרגשתי וכמו שמוציאים מבלון את האוויר, בדקה תשעים הוא מודיע לי שהוא נוסע למכון כושר ורק בשעה 20:00 הוא יבוא אליי... אני ציפיתי שיבוא מוקדם שניסע יחד לקניון נבלה ביחד, נדבר... מבחינתי זה חוצפה, הוא מגיע ב20:00 לא משקיע מזמנו ב21:00 הוא כבר יגיד שהוא מת לישון כי הוא לא ישן יומיים בלה בלה בלה , יעשה את זממו וילך לישון ומחר ב5 וחצי בבוקר ילך...

אז מה קורה עם הבטחון העצמי שלי במצב כזה? כל פעם זה נהיה לי יותר גרוע, היום כבר לא יכולתי והתחלתי לבכות לבד בחדר.

הבן אדם הציע לי נישואים לפני שנה ובמשך שנה הוא לא משתתף בכלל באירגון החתונה,לא מעניין אותו בכלל.

חברה שלי אומרת שהטבעת שעל היד שלי היא הוכחה לאהבתו, אבל לי זה לא מספיק אני רוצה עוד, אני רוצה סמסים יפים כל החיים, אני רוצה פרחים סתם ככה, אני רוצה שיגיע מוקדם כי הוא רוצה לבלות איתי את היום ולא את השעה האחרונה של היום... אני רוצה סיפור אהבה ולא סיפור בכאילו...

ואמא שלו... אחחחח אמא שלו זה סיפור אימה אחד גדול.... כיבדתי אותה ונתתי את כל כולי לקדם את היחסים בנינו ואז היא פשוט בשנייה אחת גרמה לי לא לרצות להתקשר אלייה יותר או לדבר איתה...מה היא עשתה?
בחג פסח הזמנו אותה אלינו היא הגיעה כביכול נהנתה, ובחג שני בבית נהוג לחגוג אצלי בבית אז גם הזמנו אותה... ובאותו זמן הייתי אצלה בבית והיא ניגשה אליי ואמרה לי שהיא מצטערת אבל היה לה שבוע קשה והיא רוצה לנוח...האישה הזאת כל יום מבלה לא עושה כלום בחיים שלה יום למחרת היא הלכה למכון כושר במקום לבוא איתי לארוחה שאמא שלי הכינה, מבחינתי כאילו ירקה לי בפנים.

בנוסף אני לא מקבלת תמיכה מבן זוג שלי, הוא רואה שאני נעלבתי מאמא שלו שאמרה לאמא שלי שכואב לה הראש והיא לא יכולה לבוא לארוחה (ובזמן הזה הולכת למכון כושר) ובמקום להגיד את צודקת אין מה לעשות הוא אומר אמא שלי מסכנה היא כבר סבלה בארוחה הקודמת...

בנוסף הבעיה הכי הכי הכיייייייייי גדולה בסיפור הזה שאוטוטו קרב היום שכל בחורה מחכה לו בחייה- יום נישואייה לאהוב ליבה, ואני ממש לא רוצה שזה יגיע , למה? הייתי שמחה עד לפני חודש אבל בן זוג שלי הגיע למסקנה שהדירות יקרות והוא לא מעוניין להשקיע מלא כסף בסתם דירה ולכן הוא רוצה שנחייה תקופה של שנתייים אצל אמא שלו... רק המחשבה הזאת גורמת לי לכאב עז בחזה...

פתאום אני קולטת שאני נכנסת עם ראש בריא למיטה חולה במלוא מובן המילה....

תוך שנתיים אני אהיה חולה! ואתאשפז בבית חולים , אני לא מסוגלת לחיות איתה, אורך החיים הבזבזני שלה משגע אותי, כל דבר משגע אותי בה

לפני כמה ימים נשברו לבן זוג שלי המשקפיים ואמרתי לו שנלך יחד נקנה לו משהו איכותי כי תמיד היא קונה לו משקפיים ב20 שקל,

למה אדם שעובד כל היום בשמש צריך ללכת עם משקפיים ב20 שקל? בקיצור לא הספקנו למצמץ והיא הלכה בלי שהוא ביקש וקנתה לו משקפיים ב20 שקל.... מה הקטע? מה הוא ילד בגן?

נמאס לי מהחטטנות הזאת... היא עד היום תולה לו דברים בחדר , אני שונאת את מה שהיא תולה שם כל מיני זוחלים מגעילים, ומה המעצבן שכשאני אומרת לו "אולי תגיד לאמא שלך שתפסיק לתלות דברים בחדר?" הוא אומר "מה אכפת לך היא נהנת מזה"

או ש "תגיד לאמא שלך שלא תקנה לך סתם דברים " והוא עונה " מה אכפת לך היא נהנת מזה"

כל דבר מה אכפת לך... אכפתתתתתתתת לי!!!!!!!!!!!!!!


אני פשוט סובלת ואני לא ממש יודעת ממה ספסציפי... זה פשוט מצבור דברים שיצטברו לי על הנשמה אני לא יודעת אפילו מה ... אני מפחדת להגיד לו אני פשוט רוצה לבכות... כל שבוע אנחנו רבים בגלל הנושא "אמא שלך"

איך אני נרגעת??

לפעמים יש לי תחושה שאני חולת נפש , בן הזוג שלי ואמא שלי תמיד אומרת לי " את חולת נפש"


תודה לכל המגיבים
 

קארניו

New member
עקרונית אתה צודק

אבל היא נשמעת כ"כ מבולבלת ומלאת שנאה גם כלפיה וכמובן שכלפי כל העולם סביבה ולכן היא זקוקה לעזרה חיצונית
ולתגובה קצת יותר מפורטת ממה שכתבת לה.
האמת, לי אישית אין סבלנות לענות לה כי התחושה שהיא מעבירה לי ובי היא פשוט איומה ובלתי נסבלת .
 
את לא חולת נפש

לדעתי את פשוט עדיין קצת צעירה מידי בשביל להינשא. אין לך לא את הבגרות הנפשית ולא את הבגרות החומרית בשביל לצאת לחיים עצמאיים.
אדם בוגר מבין שהוא לא מרכז היקום, אפילו לא בשביל בן הזוג (ובטח לא בשביל אמא של בן הזוג) ויכול לחיות עם זה בשלום (ראי עניין ארוחת החג).
אדם בוגר לא צריך שיקבעו לו איפה ועם מי להתגורר כי הוא מרוויח את הכסף שבאמצעותו הוא קונה לו את החירות הזאת (ראי עניין המגורים אצל החמות).
לאדם בוגר יש מספיק עיסוקים ותחומי עניין משל עצמו, כך שלרוב אין לו את הזמן או הרצון לעסוק בעניינים שאינם נוגעים לו, אלא אם כן התבקש לכך (לדוגמא עניין המשקפיים).

אני מציעה לך לדחות את החתונה ובמקום זאת לבצע מס' מהלכים שיהפכו אותך לאדם עצמאי ובוגר שאחראי לחייו (מגורים עצמאיים, מקצוע, תחומי עניין, עבודה ריווחית וכו'), אם לא תעשי זאת, כל מה שיקרה זה שתחליפי אפוטרופוס אחד באחר ובמקום להיות הילדה הקטנה של אבא ואמא, תהפכי להיות הילדה הקטנה (והנודניקית) של בעלך.
 

קארניו

New member


לאור ההתפתחויות האחרונות יש להניח שכמליצת יושר תהפכי לדיירת קבע בגהה.
ואל דאגה לא תשהי שם לבד, בעלת הפוסט תחלוק איתך ת'חדר .
שוקו וכלבות השכונה יבואו לבקר
 

chenby

New member
את ילדה

ותסלחי לי אבל לאמא שלו, מותר שיהיה לה כאב ראש, ומותר לך, בטח שאת עדיין לא הכלה שלה, לפסוח (בפסח) על ההזמנה שלך אם לא מתאים לה.
האם בעבר יצא שהוזמנת למקום ולא הגעת אליו?
מה את שופטת אותה או יודעת אם כן או לא כאב לה הראש?
"אויייי מה היא עשתה" היא לא עשתה כלום, היא פשוט לא עשתה משהו כרצונך אז הפכת אותה לאויב.
בן זוגך החכם שמבין מה המצב הכלכלי בארץ, מעוניין שנתיים לחסוך כסף, ובמקום לראות את הצד החיובי, את נעולה על האוי ואבוי שאמא שלו (שמוכנה לתת לך לגור אצלה על חשבונך על אף שאת שונאת אותה) עשתה ואיך את תהיי חולה.
כמו שאמרתי את ילדה. את לא באמת מכבדת. את מכבדת עם תנאים.
כי ברגע שהיא לא נענתה להזמנה שלה, הפסקת לכבד אותה.
אז אני מציעה, תחכי קצת עם החתונה. לפחות עד שקצת תתבגרי ושתביני שהחיים לא סובבים רק סביבך.
 

seelinewoman

New member
את לא חולת נפש, את צודקת

ואת לא צריכה להתחתן.
טבעת וחופה הם לא חיי הנישואים עצמם,
ולך אין זוגיות.
זה מה שאת רוצה ואין לך זוגיות אמיתית.
לצערי הוא כנראה צעיר מדי בשביל לדעת
מה זאת זוגיות ואיך בונים אותה.
עם כל האהבה אליו, אתם צעירים מדי
מכדי להתחתן, ואולי אפילו לא מתאימים.
בנוגע לחמותך לעתיד - זה כנראה לא יסתדר
כי אנשים לא משתנים בשביל מישהו, אלא בשביל עצמם,
ואם זה לא חשוב לה לשנות ממנהגה בשביל כלתה,
זה לא ישתפר.
 

chenby

New member
ואגב

את ממש לא חולת נפש.
את פשוט עוד ילדה בגישה שלך וגם בגילך הצעיר.
זה הכל.
 

ChinoShoko

New member
חבל לך ללכת נגד האמא

כי את רק תפסידי. כמו שאמרו לך את לא נשמעת קרובה ללהיות מספיק בוגרת לנישואים אז אני מצטרף לעיצות שאומרות לחכות עם החתונה.
אל תחשבי שהאמא שלו היא עוד שכנה שאת יכולה להתחשבן איתה ולריב איתה כמו ילדה בת 10. את תגרמי להרס היחסים איתו יותר מהר משנדמה לך
 

seeyou

New member
"אבל לי זה לא מספיק אני רוצה עוד"


"אני רוצה סמסים יפים כל החיים,
אני רוצה פרחים סתם ככה,
אני רוצה שיגיע מוקדם כי הוא רוצה לבלות איתי את היום ולא את השעה האחרונה של היום.
.. אני רוצה סיפור אהבה ולא סיפור בכאילו..."
?

את עדיין לא קולטת שאת לא רק במשך שנתיים בסרט, בחלום ורוד אלא כול החיים שלך

חלומות כמו שלך לא מתאימים למסגרת נשואים או כול מסגרת הקיימת בין בני אדם אלא רק באגדות לילדים לגיל הרך(מאחר שילדים גדולים יותר כבר מבינים מה מחכה להם)

תתעוררי



יוסי
We never appreciate what we have until we lose it.

Never did two men make the same judgment of the same thing;
and 'tis impossible to find two opinions exactly alike,
not only in several men, but in the same man, at diverse hours
.
 
בקצרה ...

את רוצה לחיות בסרט.
סרטים יש בקולנוע או בהוליווד.

כאן זה החיים האמיתיים.
גברים לא בנויים כמו בסרטים.
גם החיים הם לא סרט רומנטי.

או שאת לומדת לקבל את זה ומסתפקת במה שיש
או שתמשיכי לחפש.

בכל מקרה ואופן, מלקרוא את מה שכתבת, החתונה הולכת להיות רק תחנה בדרך לרבנות לצורך גירושין.

חבל..
 

Miss Lynn

New member
לכל המגיבים ....

אתמול בלילה ישבתי וקראתי את כל ההודעות...

פתאום קלטתי שאני עושה לעצמי נזק...

פתאום קלטתי שאני מגזימה... אולי זה הלחץ לפני החתונה... אולי זה מהלחץ של הלימודים...

אבל אני לא יודעת מה קרה לי, ישבתי עם עצמי וחשבתי על מה שאני באמת רוצה , דיברתי עם בן זוגי בנוגע לזה...

ונרגעתי...

אני מאוד מודה לכל האנשים שהשקיעו מזמנם והגיבו לי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
נו שוין. אבל


בכל זאת, לגור שנתיים אצל אמא שלו עלול להתגלות כעיסקה בעייתית במקצת - אל אם כן את מסוגלת להפוך את עורך ולהיות
של הקשבה וקבלה.
 

Miss Lynn

New member
אני מודעת שזה עלול להיות לא קל ואפילו

קשים,

אבל אני מוכנה לשלם את המחיר, בן הזוג שלי הוא באמת נדיר ואני מאוד אוהבת אותו.
 
אז מה, חשבת שתצא לך מהם פרנסה, אה?

בחלומות, הם בהחלט לא הזוג שיזרוק את הכסף על ייעוץ זוגי (הם צריכים לחסוך הרבה בשביל עו"ד תותח).
 
אני מציעה לך

לשוב ולקרוא שוב את כל התגובות הענייניות שנכתבו כאן, ולעשות שוב חושבים אם את נמצאת במקום הנכון שלך כרגע.
אחרי החתונה, הרצונות, החלומות והצרכים לא ממש משתנים ובהמשך יש משברים לא מעטים,
אפשר לעבור אותם רק אם הבסיס מאוד חזק, יציב ואמיתי מבחינת שני הצדדים.
שיהיה בהצלחה!
 

Miss Lynn

New member
אני מכבדת את דעתך

ואני חושבת שאת צודקת ב100 אחוז,

אני לא חושבת שיש מישהו בעולם הזה עם בסיס חזק יציב ואמיתי ב100 אחוז, כולנו חלשים במידה מסויימת...

האופי שלי חזק, אתמול היה לי משבר ובן זוגי ניחם אותי ... כי הוא היה החזק אתמול... הוא עזר לי לעבור את המשברון הזה...

כזה גבר אני צריכה לצידי...

אני יודעת שכתבתי דברים מאוד לא יפים, אבל זה היה בשעת כעס ומשבר...
 
למעלה