../images/Emo104.gif מתסכל אותי
שאת הצו הראשון שלי עשיתי כשהייתי צעירה שהרגע התחילה כיתה יא ולא ידעתי שכדאי לי לעשות את הפסיכוטכני מאוחר יותר (לא שיצא נורא כ"כ עד כמה שידוע לי אבל תתמיד שואפים ליותר, לא?), שאת המנילה שלי הייתי צריכה להגיש בלי שהיה לי את מי לשאול על כל תפקיד (וזו היתה אחת התקופות ששיגעתי את הפורום ועדיין לא מיציתי לגבי כל תפקיד), שהלכתי ללימודי עתודה טכנולוגית ורק אחרי שנה התעוררתי והחלטתי ללכת בכל זאת לכל"צ, שלא התעקשתי יותר לקבל את המיון שהכי הכי רציתי בעולם ושלא הוצאתי מעצמי יותר במיונים שהיו לי כי הם באמת היו פשוטים אבל כנראה שככה זה כשנופלים על בחורה מפוחדת שרואה צבא פעם ראשונה בחיים (אם לא מחשיבים את הצו הראשון). את באמת רוצה שאני אמשיך...? סתם חבל לשקוע ברחמים עצמיים, כרגע כדאי להתמקד במה שיש לפנייך. תסתכלי מה יש לך במנילה במקצועות ללא מיון, תבדקי לגבי כל תפקיד מה מי ואם מתאים לך ותדעי מה לבקש מהקצין מיון.