מתלבטת
בזמן האחרון אני מרגישה שהזוגיות פשטה את הרגל. מספר חברות שלי גרושות, אני מכירה רבים שבוגדים בבני זוגם והיתר פשוט מתוסכלים מהמערכת הזוגית שלהם או לחילופין יש את אלה שמנהלים זוגיות פתוחה. כשאני חושבת על זה, אני מצליחה לעלות על דעתי רק זוג אחד שאני מכירה שעדיין טוב להם יחד, בדגש על העדיין. נראה כאילו כיום אפאחד לא מסוגל להסתפק בבן זוג אחד ויש כל הזמן צורך בחיפוש אחר ריגושים. גם אחוז הגירושין שהולך ועולה, כמו גם גיל הנישואין הממוצע שממשיך לעלות, מעיד על הקושי בלהחזיק מערכת זוגית. אני תוהה אם אני מרגישה את זה יותר בגלל שאני גרה באיזור תל אביב, בה נראה כי השחיתות המוסרית עולה מיום ליום וכל יום אני נחשפת לבגידות חדשות, לעוד זוגיות שמתפרקת, לעוד גבר נשוי שמתחיל איתי, או שזו מגמה כללית. כל הדברים אליהם נחשפתי בשנתיים האחרונות גורמים לי לחשוב כי זוגיות מוצלחת היא מצרך נדיר בימינו, אולי בכלל לא אפשרי, בטח לא לטווח רחוק, וככל שהשנים חולפות מודל הזוגיות ילך ויעלם ואנשים יקימו משפחות במסגרת שונה. היום אני מוצאת עצמי בכזה מצב.. האם להמשיך ולחפש את אהבת חיי, אם בכלל יש כזה דבר, או שמה לתפוס את החבר האפלטוני הכי קרוב שלי ופשוט להקים עמו משפחה על בסיס חברות עמוקה ולאו דווקא זוגיות רומנטית, אבל פוחדת שזו עשויה להיות טעות גדולה. קצת מייאש אותי.
בזמן האחרון אני מרגישה שהזוגיות פשטה את הרגל. מספר חברות שלי גרושות, אני מכירה רבים שבוגדים בבני זוגם והיתר פשוט מתוסכלים מהמערכת הזוגית שלהם או לחילופין יש את אלה שמנהלים זוגיות פתוחה. כשאני חושבת על זה, אני מצליחה לעלות על דעתי רק זוג אחד שאני מכירה שעדיין טוב להם יחד, בדגש על העדיין. נראה כאילו כיום אפאחד לא מסוגל להסתפק בבן זוג אחד ויש כל הזמן צורך בחיפוש אחר ריגושים. גם אחוז הגירושין שהולך ועולה, כמו גם גיל הנישואין הממוצע שממשיך לעלות, מעיד על הקושי בלהחזיק מערכת זוגית. אני תוהה אם אני מרגישה את זה יותר בגלל שאני גרה באיזור תל אביב, בה נראה כי השחיתות המוסרית עולה מיום ליום וכל יום אני נחשפת לבגידות חדשות, לעוד זוגיות שמתפרקת, לעוד גבר נשוי שמתחיל איתי, או שזו מגמה כללית. כל הדברים אליהם נחשפתי בשנתיים האחרונות גורמים לי לחשוב כי זוגיות מוצלחת היא מצרך נדיר בימינו, אולי בכלל לא אפשרי, בטח לא לטווח רחוק, וככל שהשנים חולפות מודל הזוגיות ילך ויעלם ואנשים יקימו משפחות במסגרת שונה. היום אני מוצאת עצמי בכזה מצב.. האם להמשיך ולחפש את אהבת חיי, אם בכלל יש כזה דבר, או שמה לתפוס את החבר האפלטוני הכי קרוב שלי ופשוט להקים עמו משפחה על בסיס חברות עמוקה ולאו דווקא זוגיות רומנטית, אבל פוחדת שזו עשויה להיות טעות גדולה. קצת מייאש אותי.
אשתי לא רוצה שאני אבלה עם חברים) אז אתגרש". וככה זה לא אמור להיות היום נושא הנישואין הוא מאוד פשוט מה הבעייה להתחתן ואח"כ להתגרש אבל מה שלא פשוט כמו שאמרת זה למצוא אהבת אמת שהיסודות שלה הם: אמון איכפתיות מסירות סבלנות סובלנות הערכה מסירות נתינה ויתור דאגה הבנה השקעה וכמובן כמובן לשחרר את כל ברזי האהבה שבלב ולתת לה לזרום ישירות אל הלב של בן\בת זוגך\תך אהבה יש בכל מקום צריך רק לרצות אותה באמת ולטנגו חייבים שניים כך שזה חייב להיות הדדי אז מתוקה אל תותרי ואל תתייאשי תחפשי דברים חיוביים וטובים לעשות ותשחררי רק אנרגיות חיוביות ותבטחי בבורא עולם ב"ה האהבה תגיע אליך תני לה להכנס... המון הצלחה מהלוחמת Z
