מתלבטת רוצה לשתף

[לולה3]

מתלבטת רוצה לשתף

ב6 לחודש ינואר לאבא של הבן שלי יש יומהולדת. עכשיו למי שלא יודעת, האב נפטר לפני 7 חודשים. החמוד שלי ואני מדברים עליו,על המוות בטיבעיות, האבא למרות שהוא מת ,די "חי" אצלנו,מי שמכתיב את הקצב זהו קטנטני. חשבתי אולי לציין את אירוע היומולדת של "אבא" , אולי לשמוע שירים שהוא אהב, אולי עוגה עם נר אחד{ מתחילים ספירה חדשה..}.. ופה הדילמה? האם זה נכון לחגוג יומהולדת לבן אדם מת? אני מניחה שאם אשאל / אתייעץ עם קטנטני בקשר ליומהולדת הוא יתלהב.. האם זה "טקס" שאהיה מחויבת אליו לעד? האם אני צריכה פשוט לשחרר אותי וגם את בני המאבא ה"רעיוני"? טוב? לא טוב? מה אתן חושבות?

 

[mici122]

לדעתי

כפי שאמרת יום הולדת לבן אדם שנפטר זה קצת יותר מדי אבל החלט אני בעד להזכיר אולי לקחת אלבום תמונות עם התמונות של האבא לדבר עליו קצת להכין לו ציור אולי לעלות למצבה עם זר פרחים וציור של קטנטן מה דעתך?

 

[רונית33 המקורית]

גם אני חושבת בדיוק כמו מיכל

טלילוש יקירה, נראה לי שחגיגות ימי הולדת עם ספירה מחדש זה לא לעניין, אבל בהחלט לעלות לקבר ואולי אפילו שיותמוש יכין משהו כמו מכתב של מה עובר/עבר עליו וכאלה. בטח יהיה לו יום קשה. נשיקות לשניכם.

 

[לולה3]

הרעיון הוא לא "אבל"

אלא קוריוז. אין לי עניין להוסיף לו עוד קושי, לדבר אנחנו מדברים.. מוות הוא חלק מהחיים שלנו. את יודעת מה יכול להיות שעניין הספירה מחדש הוא באמת לא לעניין

אבל בטח שלא חשבתי על יומהולדת עצוב. חשבתי על שמייח. מה לא יכול להיות שמייח?

 

[לולה3]

הוא בצפון ,אנחנו במרכז

לנסוע לבית הקברות ,זה לא פרקטי.אני עובדת. השאלה היא האם יש טעם להזכיר שזה היומהולדת שלו?

 

[mici122]

אני בעד לציין רק אזכרה ../images/Emo24.gif

 

[EYהודית]

אני חושבת שיש לציין את תאריך

יום ההולדת בלבד. לא צריך לעשות פסטיבל, לא חגיגה. סתם ציון היום. אני תמיד זוכרת את ימי ההולדת של הורי.

 

[לא ליטה]

אממממ....

מנסה לענות בזהירות רבה, כי לא הייתי במקום הזה שבו אתם עומדים, ואולי חסרים לי המשקפיים הנכונים. כרגיל אצלי, אני אתחיל מהסוף. את שואלת אם להשתחרר מ"האבא הרעיוני" והאינסטינקט שלי הוא לשאול - מה פתאום? אבא הוא אבא הוא אבא. למרבה הצער הוא נעלם מחייו הפיזיים של הילד (דרך אגב, בן כמה הילד?), אבל הזכרון שלו ושל האהבה שלהם הוא תחושה חיובית וחיונית עבור הילד. נראה לי שכל דבר שישמר עבורו את אבא הוא חיובי. טקסים של זכרון ממילא יהיו לכם וילוו את חייכם - הרי לא נשאלת השאלה אם לציין את יום השנה לפטירתו לכשיגיע - ולי נראה דווקא רעיון יפה מאוד לזכור את אבא במועד שמח ואישי שנבחר על ידכם לפי רצונכם. המועד הזה יכול להיות יום הולדתו או חג שאהב במיוחד או כל זמן אחר שבשבילכם נעים יהיה להזכר באיש הכל-כך חשוב לכם. מקווה שלא פיספסתי יותר מידי

 

[לולה3]

איש כל כל חשוב

לקטנטני זה נכון.חשוב לי לשמור את מה שחשוב לקטנטני, אני רוצה גם אופטימיות ולא רק אבל בטכסים. תודה.

 

[אוריתי2]

אני חושבת

שאלה קטנה, אני מבינה שהוא נפטר כאשר מערכת היחסים בינכם היתה תקינה. לא התגרשתם לפני כן או משהו. בכל מקרה, אני לא חושבת שצריך להזכיר את יום הולדתו זה רק יבלבל את הילד. עם כל הצער מאז שהוא נפטר מזכירים את יום מותו באזכרה פעם בשנה. ספירות יומולדת ובן כמה הוא היה צריך להיות היום יהיו לא נכונות לילד.

 

[ורדהמקורית]

חושבת כמוך בדיוק. יום הולדת זה

משהו שמבשר - הולדה - התקיימות - משהו מוחשי. ולחגוג למישהו שכבר איננו בחיים יום הולדת ולציין את גילו, נשמע לי לא נכון לעשות. וכמו שאורית אמרה - זה לא נכון לילד, למרות המחשבה שזו כוונה טובה ומיוחדת. ורד

 

[לולה3]

o.k קצת רקע

אנחנו גרושים 3 שנים, לא היתה בינינו מערכת יחסים,דיברנו פרופר לגביי הילד.בן6 ,תקופות היה נעלם,תקופות היה שב לחייו. את האבהות שלו הוא מימש ע"י הזכות שלו לראות את בנו,יתרה מזאת כלום. היתה בינהם מערכת יחסים מאוד מורכבת בלשון המעטה. הרבה אהבה, וגם אכזבה. בני יודע שאבא אוהב/אהב אותו.הוא ידע גם שאבא חולה . אני לא יודעת עד כמה זה יבלבל את קטנטני..הוא יודע איפה אבא שלו נמצא. אבל אני אשאל אותו לדעתו מעניין איך הוא יגיב.

 

[mici122]

בהצלחה בכל דרך שתבחרי

 

[רונית33 המקורית]

רעיון נוסף

אני משערת שבחדר של קטנטני יש תמונה של אבא. אפשר לעשות מן טכס נעים ליד התמונה, לצייר לו ציור ולהניח אולי ליד התמונה, אולי להכין בקלסר תיק עבודות/ציורים מיוחד רק עבור אבא וביום הזה לשבת עם הקלסר והציורים, תמונות נוספות מהאלבום מהעבר וכו'. מה דעתך?

 

[מיפ]

מנסיוני

(ובהנחה שאת מי שאני חושבת....) בשנה הראשונה נורא התלבטתי אם לציין את יומולדת של אבא של בני. באותה השנה הוא היה בן 5.5 - בסוף שאלתי אותו מה הוא חושב שצריך לעשות החלטנו ביחד להדליק נר נשמה ביום הזה. אני מבינה שאופציית העליה לקבר מסובכת, אני גם לא מאילו שמקפידים לעלות לקבר בימי שנה, לא של אבי ולא של האקס. מה שאני מקפידה לומר לילד הוא שאדם משאיר אחריו זכרונות וכל עוד אנחנו זוכרים אותו בלבנו, אז הוא עדיין עמנו בצורה מסויימת. כנ"ל גם אצלנו בבית, אמא שלי הדליקה נר נשמה ביומולדת של אבי ותמיד הזכירה שזה יום ההולדת שלו. -חיבוק- עבורכם

 

[אוריתי2]

../images/Emo32.gif הי מיפ, איך היה באילת?

 

[דינדונית]

נהדר, תודה

שלחתי לך מייל

 

[דינדונית]

../images/Emo52.gif אופסי

השרת זוכרת אותי בכינוי הישן.... דינדונית=מיפ.

 

[אוריתי2]

אני בעבודה ../images/Emo98.gif

אני אראה את המייל כשאגיע הביתה

 

[במזל בתולה]

מנסיון דומה שיש במשפחתי

לא הייתי חוגגת או מזכירה תאריך של יום הולדת לבן אדם שאיננו עוד. אם כבר ומתאים לך ונוח לך עם זה באמת לעשות זאת ביום פטירתו. מדברייך אני מבינה שאתם מדברים עליו וזה נהדר וטוב. הרבה כוח וחיבוקים לך ולקטנטן.