אני משייך את זה לסוג של סקרנות שאת ניצניה רואים כבר בגיל צעיר. דוסטוייבסקי בכיתה דלת מזכיר לי שבגיל הזה הספרנית לא נתנה לי לקרוא ספרים מהמדפים של הכיתות הגבוהות יותר.
הסיפריה ההיא כבר לא קיימת יותר, ואני מנוע מלפרט ברבים למה היא לא קיימת יותר. בכל מקרה, סיפור הסיפריה ההיא מאד מעניין בפני עצמו.
כשתנאית היתה אמורה להיות שם עכשיו ובמקום זה היא מחכה שיגמרו הלימודים כדי שתתחיל העבודה , ושהיא תיגמר כדי שתתחיל העבודה השניה ושזו תיגמר שיהי אפשר ללכת לישון(ורק זה אני לא רוצה שיגמר... ואז יתחיל יום של לימודים וכו ... המשיכו כיד הדמיון הטובה עליכם