מתי יפסיק לכאוב?...

M i l e g a

New member
מתי יפסיק לכאוב?...

ואולי טני רוצה להפסיק להרגיש, שמישהו יתקע לי זריקת הרדמה, פעם אחת לא להרגיש, לישון בשלווה ולשכוח. נגמרו לי המילים (לי!!!) נשארו רק דמעות, כבר יומיים כואב לי בלב, כבר יומיים העיניים שלי כל כך אדומות. אתה נוסע לחו"ל. אני נשארת לכאוב, לא מסוגלת עוד לבכות. ל מ ה ?
 
צר לי לבשר

אבל הכאב לא חולף, הזמן לא מרפא והלב לא שוכח. כבר עברו חודשיים מאז שהיא נסעה ואין ולו שעה אחת שאני לא חושב עליה, לאהבה אמיתית אין תרופה, כי אהבה אמיתית לא צריך לרפא, היא דבר מופלא גם כשכואב וצריך פשוט לחכות ולקוות לטוב. "כל האנשים חיים לא בשל חיבה כלשהי שהם חשים כלפי עצמם, אלא בשל האהבה כלפיהם המצויה באנשים אחרים" (לב טולסטוי)
 
ואני שמחה לבשר..

שהכאב כן נעלם, הוא מתחלף בגעגוע, אבל הוא נעלם. הייתי שם, אחרי קשר של שנתיים נאלצתי לעמוד בצד בזמן שהוא ארז לטיול של שנה, זה הרגיש כמו סוף העולם. זה כאב כל כך, לא הצלחתי לנשום בצורה סדירה, לא ישנתי כמו שצריך במשך תקופה ארוכה, לא אכלתי, לא ביליתי, לא הכרתי בחורים אחרים. לא חייתי באמת.. אבל זה עבר.. הכאב נרגע, לומדים לחיות עם הגעגוע. אני יודעת שעכשיו נדמה כאילו אין דבר יותר גרוע מזה, אבל אם האהבה שלכם אמיתית וחזקה היא תשרוד גם את הפרידה הזאת. תחזיקי מעמד..
 
מקווה שאת צודקת ואני טועה

כשאת אומרת זה עבר, למה את מתכוונת? אייך אפשר להתגבר על אובדן הדבר היקר לך מכל? (בבקשה אל תגידי "התרופה לאהבה ישנה היא אהבה חדשה") אני מנסה לחשוב קדימה ולא רואה את עצמי עם מישהי אחרת, הכל מסתדר לי בחיים כרגע, בלימודים, בעבודה, כללית בחיים. אבל הכל מתגמד, על הכל מרחף הענן השחור שהיא צריכה להיות איתי בתקופה הטובה הזאת, שכל זה לא שווה בלעדיה, שאולי מבחוץ נראה שלא חסר לי כלום אבל מבפנים יש לי חלל עצום. אולי את צודקת, למען האמת אני מקווה שאת צודקת, אבל אני לא יכול לראות את זה עכשיו. תודה בכל אופן. "כל האנשים חיים לא בשל חיבה כלשהי שהם חשים כלפי עצמם, אלא בשל האהבה כלפיהם המצויה באנשים אחרים" (לב טולסטוי)
 
הכאב לא עובר באמת..

הוא פשוט הופך לחלק משגרת היום יום ובשלב מסוים נשאר רק הגעגוע. אתה יודע מה? לא חשבתי על המשפט שאמרת,והאמת, זו פעם ראשונה שאני שומעת אותו, אבל כשאני חושבת על זה.. זה בדיוק מה שקרה.. הכרתי מישהו אחר. מישהו שהראה לי שיש חיים גם בלעדיי אותו אחד שעזב, שאפשר לאהוב מישהו אחר. וכן, זה מפחית את הכאב, ומפחית את העצב.. ואת תחושת הלבד. אני לא אומרת לך שעכשיו תצא ותכיר ותתאהב, כי זה לא עובד ככה, גם הלב צריך תקופת התאוששות.. כשיגיע הרגע להמשיך הלאה, אתה תדע.. אתה לא איבדת את היקר לך מכל, החיים שלכם פשוט התפצלו ואם זו אכן אהבה שנועדה להיות, אז היא תהיה.. רק לא עכשיו. הזמן עושה את שלו.. בסופו של דבר, הכאב יחלוף..
 
הכאב לא עובר באמת..

הזמן לא עושה את שלו!!!! הזמן זה כמו כדור אקמול, עוזר לכמה שעות אבל הכאב ממשיך לחדור, וזה כואב, אפילו כואב מאוד...
 

ניאו30

New member
מסכים איתך כל כך ...

והייתי אומר אפילו יותר מזה,לפחות לגביי(בטח זה אחרת אצל אחרים), שהזמן רק עושה את זה קשה יותר,את הכאב,את הגעגוע. כי ככל שהזמן עובר(ואצלי זה 12 שנה) כל רגע שחולף, כל אירוע שאתה נמצא בו,כל חג שחוגגים,כל דברים שעושים לבד-כל אלה ודברים אחרים רק כל הזמן מזכירים את מה שהיה ולא יחזור,כי אהבה אמיתית וטהורה כזו כנראה קורה רק פעם אחת בחיים.
 
מסכימה איתך כול כך..

אתה יודע ניאו גם אני חיה בכאב של 12 שנה, בהתחלה חשבתי שהזמן ירפא את הפצעים.. התחתנתי והבאתי ילדים.. אבל כול יום זכרון לחללי צה"ל יזכיר לי תמיד, שלעולם אבל לעולם לא אשכח.. הכאב היום יומי, הזכרון העצוב, פשוט לנ נותנים מנוח.. ואני מפללת בליבי..עד מתי אלוהיי?
 

יעל :-)

New member
אולי...

אולי ביום שנדע לשחרר אולי ביום שנבין שלמרות הרצון שלנו, דברים לא יקרו כמו שרצינו, ונדע לקבל. ואולי... אין לי מושג איך מפסיקים את הכאב, את הרגש, את הצביטה הזו בפנים כל פעם כשמשהו מזכיר לנו. אין לי מושג איך מפסיקים את המחשבות שמטרידות, אין לי מושג איך שוכחים או לפחות איך לזכור את הטוב ולדעת להמשיך הלאה. כואב לקרוא את הכאב שלך, את הדמעות. ואת... את עדיין אוהבת כל כך, ועדיין דואגת... ועדיין רוצה אותו בחזרה. הלוואי וכל הקלפים היו מונחים על השולחן, הלוואי וכל האמת היתה יוצאת לאור והלב היה מבין קצת יותר.
 
הרשי לי

הרשי לי לאחל לעצמי את שאיחלת לאחרת, הלוואי שכל שאמרת באמת יקרה ואולי הכאב יתעמעם אפילו מעט "כל האנשים חיים לא בשל חיבה כלשהי שהם חשים כלפי עצמם אלא בשל האהבה כלפיהם המצוייה באנשים אחרים" (לב טולסטוי)
 
../images/Emo42.gif ואולי ../images/Emo35.gif

הכאב אינו מרפה בקלות ואם הכל באמת אמיתי וטהור לא תשכחי לעולם ואין סיבה לשכוח את שחווית שימרי לתמיד. אבל במקום להצטער על שהסתיים שמחיי על שבכלל התקיים התענגי על הרגעים היפים ביחד ומותר גם להזיל דמעה אבל המשיכי קדימה החיים נמשכים והם יפים כתמיד. צריך רק לקוות ולהאמין. בהצלחה
 

M i l e g a

New member
לילה לבן

אחרי לילה לבן, אני ,אתה ,7 שעות של בכי: כמו קבצן בפינה אתה יכול לראות אותי שם בפינת הרחוב, זו שבוכה לה בשקט בוא תביט מקרוב, מבעד לדמעות מאחורי עיני האדומות מקבצת פירורי אהבה ללב חולה, שכבר לא מאמין ללב שנדרס ברגל גסה. מקבצת אהבה, מתחננת לעוד יחס הוסרו המסכות והכבוד אין יותר כנות מזה, נשארתי עירומה כאן, לא רחמים אבקש, גם לא דמעות. אהבה ביקשתי, נמאס לי להיות נטושה "זה רק בגללך" אמרת לי. למה אני? כל מה שרציתי זה שתהיה איתי... אני כן אהבתי אותך.
 
למעלה