מתי אצלינו?

[hillelg]

לא.

חמור יותר לומר שרצח הוא מותר ולגיטימי, מלרצוח בפועל, כפועל יוצא של יצד שהתגבר על האדם.

 

[ספלינטור]

אז כמו שצימעס שאלה

חמור בעיני מי? כי, נגיד, בעיני החוק הישראלי, אם אני לא טועה, העונש על הסתה קל בהרבה מהעונש על רצח. או שהעונש הוא לא מדד לחומרה? ואיך זה בהלכה? אכילת חזיר דינה כרת, נדמה לי (ואם לא חזיר, אז מאכלות אסורים אחרים דין אכילתם הוא כרת), ומה דין הורדת הכיפה? זה נכנס בקטגוריה של כפירה בעיקר? חילול השם?

 

[hillelg]

כפירה בעיקר?

אולי. כופר בכל המצוות אולי? לא יודע. אבל לכאורה זה דבר שצריך למסור עליו את הנפש (עד כדי כך!) אם כופים אותו עליך. זה מכונה בתלמוד 'ערקתא דמסאנא' (שרוך הנעל, שהבדיל בין יהודים לגויים), שמוסרים על זה את הנפש בשעת השמד - כי זו הצהרה, שאין לך חפץ בקיום המצוות.

 

[אלי ו.]

הילל, זה רק "בשעת השמד"

ז"א כשמנסים להעביר אותך על דתך. יש 3 מצוות של יהרג ובל יעבור, משמע שאם מצווים עליך עבור על המצוה או תמות, אתה אמור לבחור במות. על שאר המצוות אסור ליהרג! במה דברים אמורים, כשהמצווה עליך עושה זאת לצרכיו (ז"א לך גנוב עבורי מהבנק) בשעת השמד (כשהציווי מטרתו להעבירך על דתך) אתה אמור ליהרג על כל מצוה לא רק על ה 3. כעיקרון הכיפה היא מידת חסידות. היא יותר שיוך חברתי, מעין "תג יחידה". הרב הראשי של צרפת מציע להסיר כיפה מחשש לפגיעה של אנטישמים. היהודים היקים לא נהגו לחבוש כיפה. בחו"ל בנסיעות ארוכות, אם אעצור באמצע הכביש המהיר ואכנס למקדונלדס לקנות שתיה קלה, אסיר את הכיפה מסיבות מובנות.

 

[hillelg]

בדיוק

מדוע בשעת השמד זה חמור? כי זו הצהרה. ברגע שזה הופך לסתם טקטיקה (למשל, לקנות שתייה במקדונלד'ס) - זה ודאי בסדר. אך לענ"ד, שעת השמד היא רק דוגמה למצב שבו זו הצהרה. אבל אולי אני טועה.

 

[masorti]

לגבי הכיפה...

אני הבנתי שהכיפה היא מנהג שהפך לחובה הלכתית. לי נראה שבחו"ל אתה לא אמור להסתובב בראש גלוי, אלא להחליף את הכיפה בכובע (ברט, קסקט, מגבעת, או כל כובע שמקובל באותו מקום). ואני מניח שזו היתה גם כוונת הרב הראשי של צרפת. נ.ב. בתור שומר מצוות, אין לך בעיית כשרות קלה בסניפי מקדונלד בחו"ל?

 

[hillelg]

לכן הוא דיבר

על שתייה קלה (דהיינו, מבקבוק, אני מניח).

 

[masorti]

ובאיזה הכשר השתייה הזו?

לי נדמה שחברת "קוקה קולה" הסכימה לחשוף את נוסחת המשקה בפני רבנים כדי לקבל בארץ כשרות למוצר. אז אתה טוען שאין צורך בהכשר למשקה בבקבוק?

 

[hillelg]

אגב

לפי האגדה, חצי מהנוסחה נחשפה בפני רב אחד, וחצי בפני רב אחר, ומוסרת האגדה שאסור להם להיפגש כלל, אף לא ברכבת או במטוס.

 

[masorti]

נו, אז איך שותים משקה קל בחו"ל?

 

[giulietta]

מקבלים

מהרבנות המקומית ספר עם המרכיבים האסורים (באיטליה) או ספר עם פירוט המוצרים המדויק שמותרים (הולנד) ובודקים לבד. עם הזמן כבר מכירים מה כשר ומה לא.

 

[masorti]

זו הלכה רפורמית?

ממתי מספיקה בדיקת המרכיבים לצורך קביעת כשרות כמשמעה בהלכה? מה עם תהליך הייצור?

 

[giulietta]

לא.

הרב הראשי של רומא איננו רפורמי. החוק באיטליה מאד מחמיר לגבי פירוט המרכיבים בכל מוצר ובזמנו ההנחיה הזאת ממנו סיפקה אותנו. מצד שני, לשיטתך, גם מים מינרליים צריכים הכשר. (בהולנד הרשימה כוללת מוצרים, כלומר שגם תהליך הייצור בפיקוח).

 

[אלי ו.]

קוקה קולה מקובלת ע"י רוב הציבור

הדתי בארה"ב. לפני מספר שנים היתה בעיה עם הכשרות לפסח לאוכלי קטניות, אבל גם הנושא הזה נפתר. אני לא מכיר הרבה משקאות קלים בארה"ב עם בעיות כשרות.

 

[תמר,]

שמועה הגיעה לאוזני

שבספרד קוקה קולה אינה כשרה, מחשש ליין נסך (הקרמל עשוי מתוצרי ענבים או משהו בסגנון)

 

[hapax legomenon]

שירה חדשה

זה שמה של הקהילה האורתודוקסית הירושלמית, שבה גברים ונשים אמנם יושבים בנפרד, אבל גם אלה וגם אלה עולים לתורה וקוראים בה. לפני כשנה היתה עליה כתבה ב"הארץ".

 

[אלי ו.]

ביהדות המסורת היא ערך

גם אם מאחורי מסורת מסוימת לא עומד ערך, עדיין לא ימהרו לזנוח אותה. יש סיפור נחמד על בית כנסת ישן מסוים שהיתה בו מסורת מוזרה. בחזרת הש"ץ של תפילת שמונה עשרה, כשמגיעים ל"מודים" כולם היו קמים ומסתובבים לכיוון מערב. אף אחד לא ידע את הסיבה למנהג המוזר, היו פרשנויות מענינות, ודרשים מוזרים על כונות וצדיקים אבל אף אחד לא ידע להסביר את המנהג. יום אחד, החליטו לשפץ את ביהכנ"ס גירדו את הצבע מהקירות, והתעלומה נפתרה. בקיר המערבי היה שלט גדול עם תפילת מודים.. לא ידוע לי אם המנהג נמשך אח"כ, אבל לא אתפלא אם כן.

 

[giulietta]

נכון

אבל לפעמים הגולם קם על יוצרו. מסורת לכשעצמה היא כלי לשמירה על הצביון היהודי, היא לא המטרה. לפעמים, כדי לשמור על המסורת צריך דוקא לשנות חלק קטן בה. לדעתי, הנושא של שוויון בין גברים לנשים הוא אחד מהחלקים האלה.

 

[hillelg]

שינוי

אם הוא שינוי מהותי - קטן ככל שיהיה - מעקר את עצם המונח 'הלכה' מתוכנו. זוהי עבודה זרה כפשוטה; כל עניינה של הלכה הוא שאני עושה דברים גם אם לא 'מתחשק' לי לעשות אותם. וכל עניינו של מוסר אלוקי הוא שהוא לא יוצא מהקישקעס שלי. בדיוק כמו עקידת יצחק, שהניסיון בה (לעניות דעתי) היא עקידת המוסר האנושי. בסוף, המוסר האנושי התקיים - הילד לא נשחט - אבל עקידת הרצון הבסיסי לציווי האלוהי, יש בה ערך בפני עצמו. כך, השיוויון המערבי בין גברים לנשים נראה בעיני פסול. ישנו שיוויון רב ביהדות מצד מסויים - 'זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם', 'השווה הכתוב אישה לאיש לכל עונשים שבתורה', ועוד ועוד; אך גם השוני המהותי קיים; גם הפיזיולוגי, וגם המנטלי - ואי אפשר שזה לא ישפיע על ההבדל. הבדל אינו אפליה; בפטירת האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן, אין בכך פחיתות כבוד; כמו גם בעובדה הפיזיולוגית שנשים יולדות, ולא גברים. שוני פיזיולוגי ומנטלי במציאות, אי אפשר שלא יגרום שוני בתפקידים.

 

[giulietta]

בעניין הזה כנראה נישאר חלוקים.

אני רואה באפליית הנשים ("הבדל" כפי שאתה מתעקש לכנותה) ראי של התרבות באותה תקופה. היהדות לא צמחה בוואקום. בכל התרבות הקדומה האישה היתה קניין של הגבר ומעמדה היה נחות. זה בא לידי ביטוי גם בהלכה היהודית. ולמה לומר "קדום"? מתי קיבלו נשים בארה"ב או בשוייץ זכות בחירה? ממש לא מזמן. האנושות לומדת למלא את הפער ההוא ולאט לאט לקדם את הנשים בתחומים שונים של החיים. דרך רבה כבר נעשתה. השוני הפיזיולוגי והמנטלי איננו שוני שצריך לגרום לחוסר שוויון שכזה. גברים יכולים היום לקחת חופשת לידה במקום נשותיהם, או להחליפן בחלק מהזמן (לא שאני ממליצה על כך, אך תנו לאישה לבחור). האישה פטורה מהמצוות, אך בפועל, חלק מהמצוות אסורות עליה ועל זה אני מתקוממת. האם אתה יכול להצביע על עוד מקומות/תחומים שבהם יש שוני פיזי או מנטלי בין גברים לנשים שבשלהם דלתות נעולות בפני הנשים? אני לא מכירה. להכניס טיעון אידיאולוגי למשהו שהוא תלוי תרבות נראה לי לא נכון.