כבר ראינו בפורום זב"ח תגובות חריפות כאלה בעבר
ואני מעריכה שנמשיך לראות.
תראי, אם אני שמה רגע בצד את הדעות שלי, ומתייחסת לזה כאל תרגיל בלוגיקה, אז יש בזה הרבה הגיון.
בעיני הכותבים הללו, בעלי חיים הם שווים לחלוטין לבני אדם.
אם אתה מאמין שבעלי חיים שווים לחלוטין לבני אדם, אתה לא תכריח אותם לעשות כלום בלי לשאול אותם אם הם מעוניינים. בגלל שהם לא כ"כ יכולים לענות על השאלה, אתה תניח שכל מי שעושה משהו עם בעלי חיים חוץ מלהסתכל עליהם בסביבתם הטבעית, כופה עליהם משהו. ואתה תאניש את בעלי החיים ותגיד - כמו שאני לא רוצה שיכפו עלי כלום, גם הם לא רוצים.
ומכאן מגיעים לאמירות כמו של "הצל את העולם" שם:
"לרכב על סוסים זה ניצול. הגב שלהם לא נוצר כדי להעמיס עליו מין משעבד. לך ברגל.
ציפרי נוי לא נועדו לחיים של כלא. נגן על גיטרה או האזן לציפורים החופשיות.
דגים הם לא אביזר נוי לסלון. רוצה לראות דגים? לך לים.
כלבים וכלבות לא נוצרו כדי לגדל אותם בבית, לעקר או לסרס אותם, ובכך לקחת מהם את מהות הקיום האבולוציונית שלהם."
עכשיו, מתוך הבנה של התהליך הלוגי שמביא למסקנה הזו, ברור לי לחלוטין מקור הפער בין דעתי לדעתם. אני לא חושבת שבעלי חיים הם שווים לבני אדם. אני בהחלט מאמינה שמותר לנו לכפות על בעלי חיים דברים מסויימים, וההחלטה שלי של מה כן ומה לא מתבססת על מגוון שיקולים שאני עורכת כל פעם מחדש.
יש דברים שברור לי שאיני מסכימה איתם - הכאה, פציעה, כליאה בתחום לא מתאים של בעלי חיים.
יש דברים שיש לי בעיה איתם, אבל לא אלך ואלחם במי שעושה אותם כי לדעתי הם "אפורים", כמו למשל ציפורי נוי ודגי נוי, שחיים בכלוב כל חייהם.
ויש דברים שאין לי איתם שום בעיה, כמו לגדל כלבים ולסרס ולעקר אותם, או לרכב על סוסים (בדרך טובה, שדואגת לשלומו הפיזי והנפשי של הסוס).