מתגעגעת..

[פוסידון האחת]

מתגעגעת..

אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז, איבדתי את תחושת הזמן כשהלכת. הבנתי שלזמן אין באמת משמעות. איך בשנייה אחת אפשר לחייך ולהרגיש את הכאב הכי גדול בפנים? איך אפשר לזייף לעולם את החיוך, וברגע שיש משו שמזכיר אותך להשתתק, ואז להתעלם ממנו כאילו הדבר כבר לא קיים? אני לא יודעת מה לספר לך, ואם בכלל כדי.. הכול בסופו של יום נשאר אותו הדבר.
עוד כמה ימים ראש השנה.. פעם ראשונה שאני בלעדייך בחג. שונאת חגים. כן.. זאת אני שאומרת לך את זה. איך אפשר לעשות חג בלעדייך? הלכת ולקחת לי את הלב, עצרי שנייה.! כואב לי.. ואת הלכת בלי לחזור אלי, בלי הסברים, בלי להפרד.. פשוט עזבת..
אני לא מצליחה לשמוע צרות של אחרים. אני לא מצליחה להחיל את הכאב עלייך ולא מצליחה להחיל אחרים עד שאני לא רוצה לשמוע אחרים.. נכון אני גם לא משתפת. בוחרת להתעלם כאילו זה לא קרה ולכאוב בשקט.. את יודעת שכל דבר מזכיר לי אותך? למה לא הכנת אותי? למה לא סיפרת לי על הכאב הזה?? ידעת לתת תגובות והסברים על הכול, גם כשלא היה צריך, ועכשיו, שאני מתחננת להסברים, לתשובות, לסימן.. את שותקת. נעלמת. ואני מדממת מכאב.
והחלום הכי גדול שלי.. זה רק עוד חיבוק אחד ממך.. ושתבטיחי לי.. שלא תעזבי שום לעולם...

אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז, איבדתי את תחושת הזמן כשהלכת. הבנתי שלזמן אין באמת משמעות. איך בשנייה אחת אפשר לחייך ולהרגיש את הכאב הכי גדול בפנים? איך אפשר לזייף לעולם את החיוך, וברגע שיש משו שמזכיר אותך להשתתק, ואז להתעלם ממנו כאילו הדבר כבר לא קיים? אני לא יודעת מה לספר לך, ואם בכלל כדי.. הכול בסופו של יום נשאר אותו הדבר.
עוד כמה ימים ראש השנה.. פעם ראשונה שאני בלעדייך בחג. שונאת חגים. כן.. זאת אני שאומרת לך את זה. איך אפשר לעשות חג בלעדייך? הלכת ולקחת לי את הלב, עצרי שנייה.! כואב לי.. ואת הלכת בלי לחזור אלי, בלי הסברים, בלי להפרד.. פשוט עזבת..
אני לא מצליחה לשמוע צרות של אחרים. אני לא מצליחה להחיל את הכאב עלייך ולא מצליחה להחיל אחרים עד שאני לא רוצה לשמוע אחרים.. נכון אני גם לא משתפת. בוחרת להתעלם כאילו זה לא קרה ולכאוב בשקט.. את יודעת שכל דבר מזכיר לי אותך? למה לא הכנת אותי? למה לא סיפרת לי על הכאב הזה?? ידעת לתת תגובות והסברים על הכול, גם כשלא היה צריך, ועכשיו, שאני מתחננת להסברים, לתשובות, לסימן.. את שותקת. נעלמת. ואני מדממת מכאב.
והחלום הכי גדול שלי.. זה רק עוד חיבוק אחד ממך.. ושתבטיחי לי.. שלא תעזבי שום לעולם...
מתגעגעת אלייך....

 

[נעמהטיפולהוליסטי]

חיבוק אחרון

אובדן שכזה, של דמות כה חשובה מותיר אותך עם כל כך הרבה כאב, שנראה כאילו לא ניתן להמשיך
אין הסבר ואין תשובות

והחגים, התקופה בה משפחות מתכנסות וחוגגותיחד, הופכותאת התקופה שאהבת לקשה עוד יותר, דווקא בתקופה זו בולט עוד יותר החוסר הזה,

וכל כך היית רוצה לפחות עוד חיבוק אחד אחרון,
עוד נשיקה, או אפילו סימן קטן לדעת שהיא שם.

אגלה לך סוד, היא נמצאת ונגישה,
אולילא בגוף הפיזי אך בתוך תוכך היא עדיין קיימת,
את יכולה להתחבר לאהבה העצומה, ושם היא נמצאת וממשיכה לאהוב ולחבק.
משם היא לא תלך לעולם,
לפחות לא כל עוד את כאן נמצאת זוכרת ואוהבת.
חבקי אותה, והיא תחבק חזרה