ולי דווקא בולט מה שחסר אצלך: התאהבות
מה שלי בלט בפוסט שלך, למרות שזה ככה הוצנע ונמרח באיפור, הוא הרגש שלך אליו. מה שאני ראיתי שם הוא שהסביה העיקרית שהיית איתו הייתה האהבה הגדולה שלו אליך הנוחות, הנעימות. מה שהרגשתי שם מרוח הוא ההתלהבות שלך. אני לא ראיתי שם התאהבות מצידך. כל הסיבות שמנית כדי להיות איתו לגיטימיות, אבל רק בגיל הרבה יותר מבוגר, אחרי שניסית אהבה יוקדת פעם ופעמיים ולא הלך לך. בעיני זה קשר לא מספיק יצרי, ואת נותנת לזה כל מיני רצינוליזציות שקשורות לאגו שלו, או לבעיות תקשורת כביכול. אני לא התרשמתי שמה שיש שם אלו בעיות תקשורת, אלא שמשהו בתוכך מציק כל הזמן ואומר לך: זה לא מספיק!. ברור שאחרי הפרידה, ההגיון קופץ ואומר: מה עשית?! הפסדת הזדמנות מצוינת! אני גם מאמין בהחלט שיש לך רגשות אליו, שאת קשורה אליו, מכבדת, מעריכה, ואפילו אוהבת. אבל נשמע לי שלא היית מאוהבת! ואת צריכה לשקול האם בגילך הצעיר זה מה שאת רוצה. אם את מודעת לזה, ועדיין בוחרת להיות אתו בגלל כל הסיבות שלך - סבבה. אבל לי חסרה בפוסט שלך המודעות למה שחסר שם.
