מתבכיינת לכן
[מועתק היישר מהבלוג שלי..חחח] להרגיש פגועה? מותר לי? כאילו, הבחור נעלם לי בלי לתת הסברים. וזה לא נכון שהוא לא חייב לי כלום... אנחנו נמצאים בקשר מחייב כדי שאם יבוא לו ללכת הוא כן יהיה חייב משהו *פרצוף מנסה לצחוק* מצד אחד אני יודעת שהוא בנאדם קשה ואני לא אמורה להתעסק בזה יותר מידי... הלך- ביי מצד שני אני לא חושבת שאני אצליח באמת להניח לזה עד שאני אבין מה קרה... עזבו את רוב האנשים הנורמלים- אפילו בן אדם לא שפוי לחלוטין זקוק לאיזושהי סיבה לעשות מעשה [גם אם זו סיבה מטומטמת- לא עושים דברים בלי סיבה]. אי ההבנות הכי טראגיות בעולם התחילו ככה אני חושבת... אני לא רוצה את זה איתו \= כל הזמן אמרתי שכשאני אשכח למה התאהבתי בו אני אעזוב אותו... אבל למרות שנפרדנו [אני לא באמת יודעת מי נפרד... ההודעה הרשמית הגיעה ממני אבל הפרידה האמיתית קרתה כנראה בזמן שמצמצתי או משו
] אני זוכרת טוב מאוד למה התאהבתי בו. השיחות העמוקות, ההבנה שמצאתי אצלו, הדאגה שהוא הפגין כלפיי מהשנייה שהכרנו, הציניות [טוב נו, זה שהוא מבין ציניות..לרוב] החיוך המתוק שלו, המבט הריקני שיש לו לפעמים כשהוא לא חושב על כלום...חחח, הפרצוף הרציני שלו כשהוא מסביר משהו, הרצינות שבה הוא לוקח את הבקשות המפגרות שלי, איך שהוא מחבק אותי הכי חזק והכי קרוב בעולם... איך שהוא פשוט התאים לי לפה כמו חתיכה לפאזל... התאים לי ללב...
[מועתק היישר מהבלוג שלי..חחח] להרגיש פגועה? מותר לי? כאילו, הבחור נעלם לי בלי לתת הסברים. וזה לא נכון שהוא לא חייב לי כלום... אנחנו נמצאים בקשר מחייב כדי שאם יבוא לו ללכת הוא כן יהיה חייב משהו *פרצוף מנסה לצחוק* מצד אחד אני יודעת שהוא בנאדם קשה ואני לא אמורה להתעסק בזה יותר מידי... הלך- ביי מצד שני אני לא חושבת שאני אצליח באמת להניח לזה עד שאני אבין מה קרה... עזבו את רוב האנשים הנורמלים- אפילו בן אדם לא שפוי לחלוטין זקוק לאיזושהי סיבה לעשות מעשה [גם אם זו סיבה מטומטמת- לא עושים דברים בלי סיבה]. אי ההבנות הכי טראגיות בעולם התחילו ככה אני חושבת... אני לא רוצה את זה איתו \= כל הזמן אמרתי שכשאני אשכח למה התאהבתי בו אני אעזוב אותו... אבל למרות שנפרדנו [אני לא באמת יודעת מי נפרד... ההודעה הרשמית הגיעה ממני אבל הפרידה האמיתית קרתה כנראה בזמן שמצמצתי או משו
עלינו הבייתה והוא היה כל כך מקסים להורים שלי ולאחים ולאחותי... באיזשהו שלב של הערב גל התחברה למסנג'ר והפעלנו איתה מצלמה שתראה בעצמה במקום לשמוע סיפורים על קליקים ששמענו... בלילה אחרי שדיברנו על זה וטחנו את זה מכל הכיוונים היא סיכמה במשפט אחד שאני לא אשכח בחיים "הוא כל כך יפה ואת היית כל כך יפה וזה היה כל כך יפה"(!!!!) יום אחרי זה בשבת לא נפגשנו והיינו כל היום בטלפון (אחחח הקרינה, הקרינה..) ובערב קבענו שניפגש בבוקר..בשמונה בבוקר. הזהרתי אותו שאם הוא לא מתעורר ומגיע בזמן הוא ימצא את עצמו בתוך ארון קבורה מהר ממה שהוא חושב אבל ת'אמת הייתי די בטוחה שהוא לא באמת יתעורר. כיוונתי את השעון המעורר לשבע בבוקר וכשהתעוררתי אמרתי לעצמי "יאללה.. נשלח לו הודעת בוקר טוב יפה כדי שכשהוא לא יגיע תהיה לי כל זכות להתעצבן עליו". שלחתי לו "בוקר טוב אהובי" או משהו כזה ופחות מדקה אחר כך קיבלתי הודעה בחזרה... בשמונה הוא באמת הגיע והיינו ביחד עד 12 והיה מדהים כמו שכבר ידעתי שיהיה.. אני יכולה לבלות ימים שלמים רק בלשכב לידו, ללטף ולהסתכל לו בעיניים. יש משהו מדהים בעיניים שלו... ואולי בעיקר בדרך שבה הוא מסתכל עליי.. כמו שאף אחד עוד לא הסתכל. מה?! מישהו פעם קם לפני שבע בבוקר רק כדי לראות אותי לכמה שעות? הלכתי לפיתוח קול אז הוא הלך איתי חצי דרך והמשיך הבייתה... עמדנו באמצע הרחוב ושוב אותו תסריט של שישי בלילה- עוד חיבוק ועוד נשיקה... ושוב קשה לעזוב.. וזהו
