לבי לבי איתך...
עברתי זאת ב-3 השנים האחרונות עם בתי, אשר סיימה תיכון בשנה שעברה. היא היתה תלמידה טובה מאד, עם ראש ריאלי, עד סוף חטיבת הביניים. ומאז שנכנסה לתיכון חלה אצלה נסיגה הדרגתית, שנבעה אולי כתוצאה מהשפעות חברתיות. היא התחילה ב-5 יחידות מתימטיקה, ירדה ל-4 ועברה בגרות ב-3 יחידות. אפילו שיעורים פרטיים שלקחנו בשבילה לא עזרו - כי היא לא עשתה את מה שנדרש ממנה. היא ויתרה על כל המקצועות הדורשים השקעה מסויימת, ובסופו של דבר ניגשה לבגרות ממש מינימלית. במקום ללמוד ולהכין שיעורים - היא רבצה מול הטלויזיה וצפתה בטלנובלות, למורת רוחי הרבה. ואני ראיתי את ההתדרדרות, וניסיתי להסביר, ולעשות כל מה שחשבתי שיכול השפיע, אך ללא הועיל. בסופו של דבר הרמתי ידיים, ועזבתי אותה לנפשה. כמו לך, גם לי זה היה קשה מאד, כי הייתי תלמידה טובה ומשקיענית. אבל, כנראה שאין ברירה, צריך לקבל את העובדה, שהם מגיעים לגיל, שבו ההשפעה שלנו עליהם קטנה מאד.