מתאחם לי?

מתאחם לי?

מורה ותלמיד, מי מתאים את עצמו למי? המורה לתלמיד או התלמיד למורה?
 

dharmax

New member
אם את שואלת ברצינות

אם את שואלת שאלה פרקטית באמת, אז הייתי מבקש ממך להגדיר קודם למה את קוראת "להתאים את עצמו" (באותה הזדמנות, גם לפרשן את המילה "מתאחם"...). מתוך ההגות בשאלה זו, אני חושב שהתשובה תבוא בעצמה בכל מקרה, התשובה לעצלנים למחצה, היא כזו: על התלמיד "להתאים" את עצמו למורה (והמורה יכול להיות גם הטבע, או הקיר שלך בבית, כמו גם אדם רגיל, או אדם נאור). המורה ידאג כבר לעצמו... זו כבר לא אחריותך... התשובה לעצלנים, היותר ממחצה - אין לי תשובה להם, מכיוון ששום דבר שאני יודע לא יעזור להם...
ברכות אום
 
אם אני שואלת ברצינות?

תרגום: מתאחם = שגיעת כתיב שהמקור שלה הוא מתאים... להתאים את עצמו.... תלמיד דרכו לא בהכרח ברורה לו. מורה, אפשר לצפות שדרכו תהיה ברורה יותר. המבולבל צריך ללמוד את דרכו של הברור (מהיכן ישיג כלים?) או... המורה, יעשה צעד לכיוון התלמיד?
 

dharmax

New member
../images/Emo13.gif

נו, ענית לעצמך :) ואפילו תשובה יפה מאוד. ואת גם יודעת את התשובה לשאלה החדשה, מן הסתם. אולי בכל זאת אומר: על המורה להושיט יד - כשהוא מוצא לנכון (ולא כשהתלמיד מתפנק, לדוגמא). על זה אני מכיר אנלוגיה מאוד יפה וקולעת, אבל נראה לי שזה ברור כל צרכו
ברכות אום
 
שאלה עבורי היא תשובה עבורך...

לא דיברתי על קושי, עצלנות התפנקות. דיברתי על הבנה, הסכמה/ראית דרך. מה יעזרו לי ציטוטים של מוארים גדולים? איך תעזור לי אגרסיביות? סוטרות... ועוד?
 

dharmax

New member
לאט לאט, חישופית

חישופית יקרה, את שאלת עכשיו כמה שאלות שונות, לא אחת. וכל אחת מהן היא גדולה. יחד עם זאת, לגבי השאלה המקורית - ספרי לי איך אוכל להבהיר את תשובתי יותר משעשיתי. תזכרי שכאן, זו מדיה טקסטואלית ולא יותר מזה, וקחי בחשבון את המוגבלות השיכלית שיש לי, אז בואי ננסה להתנסח בבהירות ובדדיקטיות, כדי שנבין אחד את השניה
ברכות אום
 
תרגיל בחשבון

לקחתי את "המוגבלות השיכלית שיש לך" הוספתי לזה את מוגבלות הביטוי האישית שלי ומה קיבלנו...... T
 

drall

New member
בוודאי שהמורה צריך להתאים

את עצמו. בשביל זה הוא מורה. אני לא מדבר על "מורים" שמצטטים מכל מיני מגילות עתיקות וגווילים מתפוררים או מורים שמתקלטים סיסמאות מתוך ספרונים של העידן החדש. אלו בכלל לא מורים , גם פטיפון יכול להחליף אותם. אבל מורה אמיתי , חייב להתאים את עצמו לתלמיד. אחרת איך הוא יידע מה ללמד אותו? ובאיזו דרך? התלמידים צריכים לרצות ללמוד , בזאת תמה אחריותם. המורה צריך לאבחן את התלמיד , לנתח אותו , לקרוא אותו ואז להתאים לו איזו התלמדות. לכן ,התכונה המרכזית והחשובה אצל מורה היא הגמישות. הוא צריך להיות נוזלי ולהתאים את עצמו לצורה של התלמיד הספציפי. זה כמובן , לא אומר שהמורה צריך להיות נחמד לתלמיד. בכלל לא. יש תלמידים שהדרך היחידה אל ליבם היא להוציא להם את הקרביים ולחנוק אותם במעיים. לא נעים , אבל זה חלק מהעבודה. דרול
 
מורה נוזלי

ואז... אחרי שהוא מתאים את עצמו לתלמיד... הוא בעצם לא "מאבד" מהדרך שבה הוא היה? אני שואלת מכמה סיבות ואחת מהם היא תהייה... אדם ש"נאחז" בדרכו, יכול להתקדם?
 

dharmax

New member
בודהא

בודהא המשיל פעם את הדהרמה לסירה; אחרי שאתה חוצה את הנהר (הסמסרה) לחוף השני (הנירוונה) - אז אין טעם לסחוב עוד את הסירה על הגב. אבל לפני זה?
בכל מקרה, לדעתי האישית, ערנות למצב התלמיד, זה בפירוש לא "התאמה" של המורה לתלמיד, או "נוזליות". לתפיסתי, המורה רשאי ואמור להתאים את *דרך הלימוד* לתלמיד לפי מה שהוא מוצא לנכון...בסופו של דבר - זה להיות צינור אל טבע ההארה שבתוכו, פה וכלי עבור החוכמה הגבוהה שמעבר לאינדיווידואל, כדי להעיר את המקביל אצל התלמיד. אני אישית בעד להתמקד בחובתו של התלמיד, ולא של המורה. וחובתו - לשתות בצמא את הדהרמה. לתת לכל מורה, לכל תופעה ואירוע להיות לו שיעור, וחשיפה של הגורו הפנימי. גם לפגמים - או פגמים לכאורה אם תרצי - שבדברים ובאנשים ובעצמך... הם אולי השיעורים הטובים ביותר. ברכות אום
 
לשתות את הדהרמה.

אנחנו כאנשים מאוד דינמים, בתזוזה, כמו.......אוקינוס. הדהרמה, היא קבועה, חד חד ערכית, נוקשה, כמו.... כוס. שהאוקינוס ישתה מהכוס?
 
הדהרמה מתפתחת?

יש סוטרות (כך קוראים לזה?) חדשות? יש משהוא שנכתב בעשור החדש לדוגמא?
 

שששלום

New member
לא נחרץ

לתפיסתי בלבד כאשר יש העברה ישירה ממורה לתלמיד יש התפתחות. הרי מה שהיה נכון לפני 2000 שנה תקף גם להיום אבל קצת אחרת. ומי אם לא המורים ילמדנו דרך זו ? וכשאנו צועדים בדרך עם מורה, ויש מיזוג בין נפש המורה לתלמיד יש התפתחות. חייבת להיות אחרת יש החמצה.
 

dharmax

New member
כן, זה די נכון.

יש לזכור שהדרהרמה היא שני דברים: א. חוקי הטבע. הם לא משתנים ושום דבר לא יעזור. ב. הדרך לחשיפה והתעלות מעבר למציאות היחסית שלגבי החוקים חלים. למרות שיש כמה דברים הכרחיים שמאפיינים דרך נכונה, ישנם הוריאנטים התלויים באדם, במקום, בזמן ובנסיבות. ולגבי הלשתות בצמא וכו´: אז אני לא מקבל כל כך את האנלוגיה שעשית (חישופית) לגבי העניין. אחריותו של התלמיד ללמוד. תחשבי על זה בצורה פרקטית - אם את תלמידה - מה הדבר הטוב ביותר שתוכלי לעשות?
ברכות אום
 

Panoramix

New member
יש בערך... לדעתי משהו יותר טוב

יש את פאלון דאפא, זה שייך לאסכולת הבודהא, אבל זה לא בודהיזם. זה מאד בראש מודרני ומדעי, יש גם חמישה תרגילים מאד יפים. זה גדל בתוך 10 שנים מפה לאוזן ועכשיו מונה בסביבות 100,000,000 אנשים בסביבות 50 מדינות. זאת דרך ולא דת, הדברים שקורים לאנשים בגלל זה בתחום הבריאות (למשל, מחלות מח גנטיות שנרפאות, מחלות עור וכל מני דברים חשוכי מרפא) הם תופעות לוואי של מה שצריך להיות. פאלון דאפא זה טוב. וכמובן, כמו שצריך להיות הספרים, הווידאואים, האתרי תרגול, הכל בחינם (וגם לא מקבלים תרומות). מה עוד? המטרה הגבוהה של זה היא הארה, משפרים את הלב לפי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות. השיפור של הלב הוא העיקרי. את יכולה לעשות את התרגילים מבוקר עד ערב, אבל ההתקדמות שלך היא לפי הלב.
 
למעלה