מתאבני מחשבה

[ordol]

 

[חניתה דרלינג]

יש עוד משהו -

פולי זה לא "שניים". פולי זה הרבה.
ומי שכ"כ "זקוק" לאהוב הרבה אנשים - לא ישכנע אותי שהוא לא סתם מחפש גיוון.

 

[Whip]

פולי זה הרבה

ובכוונה מדובר על "פולי", כי הרעיון הוא היכולת לאהוב כמה בו זמנית.
אם יש לך את היכולת להרגיש אהבה ליותר מאדם אחד, אין מספר מסוים
זה עניין של מפגש נפשות, של ניצוץ שנוצר, של חיבור, של מבט.
כמו כל אהבה, לא ניתן להגביל אותה לצבע שיער, גיל, או צורת גוף.
&nbsp
צאי מהראש של חיפוש סקס.
צאי מהראש של חיפוש בכלל.
נסי להתחבר לרעיון של אהבה, שנוצרת בגלל מפגש בין שני אנשים,
שגם אם את אוהבת מישהו, ייתכן שתפגשי במישהו נפלא שגם אליו את תתפתח...אהבה.
אולי במודע תקטעי אותה כי את לא רוצה
אבל היא תיווצר יש מאין, גם אם לא תרצי בה.

 

[חניתה דרלינג]

זה בהחלט אפשרי

בכלל - עזרתם לי לגבש דיעה ולמקד אותה.
וכן - אני הייתי קוטעת אהבה שצצה פתאום כדי לא לערער את מה שיש לי.
&nbsp
אני מניחה (טוב, בטוחה) שהבעיה שלי היא עם חיפוש מכוון (וגם - לא עם החיפוש עצמו, יותר עם השם שנותנים לו).

 

[Whip]

יפה

אם מיקדנו את נקודת המחלוקת אז כבר טוב

ועכשיו ברור שהחיפוש המכוון אחרי אהבה אחרת - זה מה שמפריע לך, וזה הגיוני במובן מסוים, ואכן יכול להתחיל בירור מעמיק - מה התקלקל, איך מתקנים.
&nbsp
נזכרתי שראיתי סרט תעודה אמריקאי על זוגיות פוליאמורית שנמשכת שנים, אישה אחת ושני גברים, וזה עובד להם מצוין, בלי קנאה ועם מגורים משותפים. היא לא חייבת לחיות ככה - היא בוחרת, והבעל שלה הביע את הסכמתו - וזה עובד להם נפלא.
זה לא שהיא מצאה את הגבר השני והחליפה את הבעל, כך שלא תמיד מדובר בקלקול, בבעיה. ואם לבן הזוג אין בעיה עם גיוון, זה יכול לעבוד מצוין. צריך לזכור שמונוגמיה זאת המצאה של בני האדם,
"כ-90% מהציפורים חיות בזוגיות, אך פחות מ-3% מהיונקים מונוגמיים. בני האדם ויונקים אחרים המשתייכים למשפחת הקופים (פרימטים) נמצאים במרכז הסקאלה, כאשר כרבע מהמינים מוצאים את עצמם בזוגיות...
רובין דונבר, חוקר נוסף במחקר ומנהל התכנית לנוירולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת אוקספורד...סבור כי מונוגמיה התפתחה בקרב אבותינו לפני כמאה עד 200 אלף שנה."
&nbsp
"ספר חדש ומדובר בשם "Sex at Dawn"....המחברים, בני הזוג כריסטופר ריאן וססילדה ג'טה, טוענים כי למצוקתו של ספיצר המתוסכל יש שורשים אבולוציוניים: במקום לצפות מעצמכם למונוגמיה אבסולוטית, הם כותבים, הכירו בעובדה שמוסד הנישואים המודרני הוא המצאה חברתית מלאכותית שאינה מתאימה לביולוגיה ולפסיכולוגיה האנושית. זו אולי לא טענה מקורית במיוחד, אך במקרה של ריאן וג'טה היא מוצגת בשפה שנונה ונתמכת בשלל הוכחות מדעיות"
כתבה מעניינת - http://www.haaretz.co.il/misc/1.1235229

 

[חניתה דרלינג]

בחיים משותפים אני לגמרי יכולה להבין

איך זה עובד.
או לחלופין - בחיים כמו שתיארה תמונה כפרית.
המחפשים out of the blue - איתם הבעיה שלי.
לגמרי לגמרי לגיטימי לחפש, לפתוח את הזוגיות, להחליט שמונוגמיה זה משעמם, שמשהו חסר, ושבא לנו לגוון.
אני פשוט לא קוראת לזה פוליאמוריה, ומעדיפה לקרוא לילד בשמו.
אני לא נגד שום דבר ואף אחד