משרד התקשורת מתריע, זהירות - התמכרות

[מחשבות]

אבל ילדים היום גם לא מסוגלים לאכול ענבים עם

גרעינים ואורז עם גרגרים. הסיבה: זה עושה להם פיגוע בפה. הילדים של היום מוחלשים מחד גיסא, ומאידך גיסא הם בעלי יכולות מפותחות בתחומים הדיגיטליים. מה עדיף?

 

[שמיר ללא הפסקה]

סבא ז"ל נהג לומר ש...

עדיף להיות צעיר בריא ועשיר על זקן עני וחולה במקרה הזה הוא לא עזר לי להחליט מה עדיף ולי עדיין אין תשובה משלי

 

[מחשבות]

והפילוסוף הידוע שמואל פלאטו-שרון אמר

שעדיף לבכות בוולבו מאשר באוטובוס.

 

[יעלעל]

מתפרצת בדלת פתוחה?

למה בדיוק אתה מתכוון? באיזה דלת פתוחה התפרצתי (או יותר נכון לאיזה דלת, אם כבר) ומה שכתבתי זה על בתי שיש לה סכרת והזמינות הזאת מאפשרת לה להתלבט אתי על כמות האינסולין להזרקה או מה לעשות אם חס וחלילה קורה לה משהו שקשור בזה. ללא המכשיר אני חוששת שהיה לה הרבה יותר מסובך לצאת למחנה של הצופים, טיול שנתי, הופעת ריקוד בעיר אחרת וכו'. ככה, הזמינות הזאת מאפשרת לה לעשות מה שהיא רוצה ואם נוצרת בעיה שקשורה ברמות הסוכר או בכל תופעה מעצבנת אחרת, היא מתקשרת ומתייעצת. אני לא רואה בזה כל פסול. להפך. ואגב אחריות, לא ממש בטוחה שאתה צודק לגבי זה. בני הבכור קיבל סלולרי כשיצא מהישוב שלנו ללמוד בחטיבת הביניים מחוץ לישוב. הוא היה בן 12. מאז יש לו מכשיר. (לפני זה אני לא חושבת שצריך, אבל זה תלוי בכל משפחה וההרגלים שלה). כיום הוא קצין בצה"ל, מפקד קורס חובשים, אחראי משכמו ומעלה, חוזר כל מוצאי שבת לבסיס, גם כשלא צריך, על מנת לסיים את המשימות שלו ולקבל את חייליו בראשון בבוקר כהלכה. לעניות דעתי הוא אחראי סופר. האם הסלולרי פגע באחריות הזאת? אם כן, אז טוב שכך כי עוד קצת אחריות על הילד הזה (נער? בחור?) כבר היה קצת מוגזם.... כמו שכתבו לך כאן, בכל דבר יש טוב ויש רע (או פחות טוב). לומר שזה מעכב ופוגע? קצת מוגזם לטעמי. יש ילדים שהמצאות הטלפון מאפשרת להורים שלהם להשאיר אותם לבד יותר שעות כי ההורה יודע שהילד יכול להשיג אותו במקרי חרום. יש הורים שמאפשרים לילד יותר חופש כי הם יודעים שבמקרה הצורך יוכלו להשיג אותם. יש למכשיר גם יתרון או שניים...

 

[שמיר ללא הפסקה]

גם אני חושב ...

שצריך לדעת להנות מיתרונות הטכנולוגיה אך למנן אותם כראוי. לגבי בנך אני בטוח שהוא בחור נהדר אך אני לא חושב שנכון לקחת איד בתור דוגמא כמו שלא נכון להציג בן 95 שמעשן 3 קופסאות מגיל 15 ולא חלה בסרטן. אני העלתי את הנושא כנקודה למחשבה עם הכרה בטוב וברע. ותופעות שנראות לי שצומחות כל סמך עיסוקי מול בני נוער (ופגשתי ועבדתי מול עשרות אם לא מאות שכאלה. כמי שמכיר את בעיית הסכרת מקרוב, אני יודע עד כמה קשה ההתמודדות איתה (בעיקר בקרב ילדים) ורובנו מתמודדים, איש, איש עם ה"חבילה" שלו ועל רובנו הנייד מקל. השאלה היא אם לא הפכנו עבדים?

 

[פלגיה]

ולדעתי לא

לדעתי הזמינות הזאת היא מה שמקשר בין הורים וילדים. כאשר הורים נעדרים שעות רבות מהבית, כאשר בני נוער לומדים ועובדים ומטיילים וגם נעדרים הרבה - החוט היחיד שמקשר הוא ה(אין) חוט של הטלפון הנייד.

 

[שמיר ללא הפסקה]

פעם, קבעו לנו שעת גג...

והיינו כפופים להוראות, היכן ומה מותר וכו' כאשר ההורים חזרו בערב, זאת הייתה שעה בה כל (!!!) המשפחה ישבה יחד לארוחת ערב היום הסלולר מתיר את הקשרים הללו

 

[פלגיה]

אפשר להאשים את הסלולר

ואפשר לראות שדינמיקת החיים השתנתה. כשהייתי ילדה ונערה, בבית הורי, מעולם לא אכלו יחד ארוחת ערב, מהסיבה הפשוטה שמעולם אבא שלי לא היה בבית לפני 9 בערב (אלא כאשר היה מובטל). כשהייתי בכיתה ט' ונכשלתי במבחן, הייתי צריכה לחכות עד שאגיע הביתה ב-5 או 6 ואוכל לשתף את אמא שלי. הבנות שלי מסמסות או מתקשרות כבר בהפסקה הקרובה כדי לדווח על ציונים (או על חוויות חשובות אחרות). פורם או קושר? הכל תלוי בנקודת הראיה.

 

[noa_f]

באמת? אצל כולם? אתה בטוח במאה אחוז?

 

[ButtercupA]

לא מוכרת לי המציאות שאתה מתאר

לא לגבי "פעם" ולא לגבי היום.

 

[נומלה]

יש לנו טלפון סלולארי לכל חבר (וחברה ) במשפחה

וגם מחשב לכל אחד וגם נגן מוזיקה. ועדיין בכל יום בסביבות 7 המשפחה נפגשת (חוץ מהחיילת שיש עליה אילוצים אחרים) ואוכלת ארוחת ערב ביחד. אפשר להאשים את האביזרים ואפשר גם לגרום לדברים לקרות.

 

[אחותו של שקספיר]

מה בין ארוחת ערב למכשיר טלפון?

בבית הוריי הייתה שעת חזרה הבייתה נוקשה וחד משמעית וארוחת ערב בשעה 19.00 על השעון(ייקים זה תמיד אותה שעה) אצלנו בבית יש ארוחת ערב משפחתית מדי ערב בסביבות 19.30, 20.00 כשרוב בני הבית מתנקזים אליה. יש ארוחה משפחתית כי אני חושבת שזו הזדמנות לשיח שלא תמיד מתאפשר בשעות אחרות כי נוצרת אווירת משפחה שלא תמיד מתקיימת בעיתוי אחר כי ...ככה. אבל אין את הכפייה אין את ההכרח להפסיק הכול ולחזור לשעה המיועדת. כל הילדים רוצים לבוא הבייתה לאכול עם כולם,לצחוק,לגלגל חוויות-זה יותר כיף להם מאשר לאכול אח"כ לבד במטבח. ו...לי אין שימוש בסלולארי והם...משתמשים בו מה הקשר בין ארוחת ערב משפחתית לסלולארי?

 

[noa_f]

כי זה הרבה יותר קל להאשים את "המכשיר"

מאשר להסתכל עמוק פנימה לתוך עצמך ולברר איפה אתה שוגה

 

[שמיר ללא הפסקה]

יש משפחות בהן המכשיר הפך תחליף תקשורתי לארוחה

 

[אחותו של שקספיר]

אתה רציני? או ציני?

אם רציני?- אני חושבת שנסחפת קשות. אם ציני? -אז לא הבנתי את ההומור ) משפחה "משפחתית" תהיה כזו גם אם יש להם 8 מכשירי סלולארי,10 טלוויזיות בכל פינה בבית,15 מחשבים לכל אחד- ועדיין תהיה משפחה עם קשרים בין חבריה. משפחה לא משפחתית יכולה להיות כזו גם אם יש מכשיר טלוויזיה אחד,מחשב אחד וללא סלולארי בכלל. הטכנולוגיה לא עושה/מונעת קשרי משפחה אנשים הם אלו שעושים זאת.

 

[שמיר ללא הפסקה]

בתור אחד שעד לא מזמן עבד עם בני נוער

אני יכול לומר לך שלצערי אני רציני ביותר. לגבי הסיפא של הקביעה שלך למרות שנטיית ליבי אומרת שיש דברים בגו הרי שאינני משוכנע כי זה הכלל

 

[noa_f]

אם משפחה ויתרה על "המשפחתיות" שלה במהירות

ובקלילות ואין לראשיה יכולת או רצון לשנות את זה, זה לא בגלל הטכנולוגיה. זה תירוץ. זה אומר שלמישהו לא אכפת, לא חשוב והוא לא רוצה. וכנראה שגם לך קל מאוד להחליט איפה הבעיה, בלי ממש מחקר השוואתי רציני. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לממש את הרצונות שלנו יותר בקלות. אם אני רוצה להתבודד לי בחדר, זה שיש לי שם טלויזיה ומחשב וטלפון משלי ואפילו דלת שניתנת לסגירה - רק הופך את המימוש לפשוט, בלי שאצטרך לוותר על מנעמי החיים. אבל היה צריך להיות הרצון קודם.