משרד התקשורת מתריע, זהירות - התמכרות

[נומלה]

אפשר לקנות בחנות יד שניה

מכשירים פשוטים פשוטים בזול מאוד. זה הפתרון שלנו לנושא.

 

[פלגיה]

המכשיר השני נקנה בחנות יד שניה

הוא לא היה "זול מאוד", אלא זול יחסית (500 שקל). הצליח לשרוד חודשיים ואחרי שהוא התקלקל כבר לא היתה אחריות.

 

[noa_f]

יש גם מכשירים חדשים ב-200 ש"ח

 

[פלגיה]

איפה?

 

[ButtercupA]

ואפילו בפחות

http://www.zap.co.il/models.aspx?sog=e-cellphone&db188396=188402&orderby=price

 

[ButtercupA]

וגם

http://www.telematrix.co.il/product/11332,0,25230.aspx

 

[noa_f]

אני חושבת שהוא חייב מפתח. לא פלאפון דוקא...

 

[ButtercupA]

זה קטע אחר

אנחנו גרים בקומה גבוהה (9) במעלית הוא לא יכול לעלות לבד (צעיר) כלומר, כדי לעלות למעלה מישהו צריך להעלות אותו במעלית, או שיעלה ברגל. הוא עשה את זה בשנה שעברה כשהיה יום שקבוע הגעתי בחצי שעה יותר מאוחר והוא העדיף לעלות ברגל, ואז היה לו מפתח ונכנס וחיכה לי, אבל זו לא בחירה ראשונה.

 

[noa_f]

הפעם האחרונה שגרתי בבנין עם מעלית היתה

כשהייתי בת 16, אז אני כבר לא זוכרת: הפחד מפני תקיעה הוא כ"כ גדול?

 

[ButtercupA]

קודם כל החוק אומר עד גיל 14

דבר שני, את מכירה את מרפי?.. מעלית יכולה להתקע, ואז זה נראה לי מלחיץ מאוד עבורו להתקע לבד.

 

[noa_f]

יש חוק למעליות? וואו.

המעלית אצלכם מתוחזקת כראוי? היא נוטה להתקע? הילד היסטרי? ובינינו, לעלות 9 קומות זה בערך כמו לרוץ במשחק כדורגל בהפסקה - אפשרי.

 

[ButtercupA]

ברור שאפשרי, עובדה שעשה את זה

אבל על בסיס יומיומי זה מנג'ס.

 

[ButtercupA]

אבל באופן כללי הנקודה היא שקרה משהו לא צפוי

היום זה זה, מחר זה משהו אחר שלא חשבתי עליו (והוא לא חשב). חשבתי על זה שאי אפשר לעבור על כל תרחיש אפשרי, והתרחישים האלה הם בדיוק המקום שבו היה עוזר הסלולרי.

 

[noa_f]

בזה אני בוודאי מסכימה איתך

אנחנו הצמדנו לילד סלולרי פשוט, ברגע שהתחיל להסתובב לבד.

 

[פלגיה]

אני, לצערי, לא יכולה לוותר

שנים רבות הסתדרתי יפה בלי טלפון סלולרי. כיום הגיע מצב שאני לא יכולה. אני בנסיעות רבות, בתחבורה ציבורית, ומצב התנועה בכבישים מחייב שתהיה לי אפשרות זמינה להודיע באם אני מתעכבת, ולארגן סידורים אחרים לבני הבית. פעם אחת נפצעתי בפיגוע, והייתי יומיים בבית חולים בלי יכולת תקשורת זמינה. זה היה קשה מאוד, שלא לומר מדאיג. מעבר לכך גם בימים כתיקונם המתבגרים שלי מבקשים קשר ישיר וזמין איתי, ואני מאוד מבינה את זה.

 

[יעלעל]

למה לוותר?

כל אחד עושה מה שמתאים לו. אישית אני לא מתה על הסלולרי בטח לא כשמסביב כל הזמן מדברים ומקשקשים ויחד עם זאת מאוד נוח לי שיש אותו לתאומים עם הילדים ובכלל. במיוחד מאז שלסוכר שלי יש סכרת, מאוד נוח ומתאים לי שהיא יכולה להתקשר לשאול אותי שאלות על הזרקה, ובכלל לשתף אותי בכל מני. יחד עם זאת אני מבינה את מי שמוותר על זה. הייתי מפחיתה שימוש אך לא מוותרת לגמרי. ואיך הסתדרנו פעם? שאלה טובה. ההורים שלנו למשל ישבו בבית דאוגים אם אחרנו בלילה והיום הם יכולים להתקשר ואנחנו יכולים להתקשר לברר.... בהחלט נוח.

 

[שמיר ללא הפסקה]

על אף שאת מתפרצת בדלת פתוחה ...

אני חושש שהזמינות התמידית שלנו עבורם מעכבת ופוגעת בהתפתחות האחריות האישית של הילדים

 

[שמיר ללא הפסקה]

ולדעתי האישית....

אין ספק שהזמינות הזאת פוגעת ביכולתם של הילדים להתמודד עם בעיות שכן המפלט המיידי הוא להתקשר להורים

 

[mykal]

לאורך השרשור נראה לי

שהנושאים או חוזרים או בעצם נושאים אופי מתנצל, (אפילו למה שאני עצמי כתבתי) כי אתה התיחסת בתחילת הדברים כאילו הנייד, לא ראוי לשימוש--ועכשיו בפוסט אליו אני מגיבה, זה פוגע בהתפתחות האישית של הילדים. וא רוצה לומר כך. 1) אין חפץ או מכשיר שאין בו מעלות וחסרונות ולכן עלינו לעשות בכל מכשיר שימוש מושכל--אחרת פספסנו. 2)שום דבר לא ניתן להשואה של מה היה פעם. החיים זורמים קדימה לא אחורה, רגעי ההיזכרות והלמידה מהם, לא משנים את ההווה אלא מלמדים לעשות יותר נכון גם אם באמצעים שונים. 3)אם מה שמציק לך זו ההתמכרות עצמה--אזי התמכרות פועלת בהרבה תחומי חיים. צורת אכילה, שתית אלכוהול עישון ועוד, יש טיפולים למניעת התמכרות, לא שמעתי עדיין על טיפול להתמכרות לנייד.

 

[שמיר ללא הפסקה]

ראשית אני מתלבט ומקשיב ...

לדעות אחרים. הרשומה שלי איננה נחרצת מלכתחילה וציינתי מפורשות שאני לא אוותר על הסלולרי שלי אבל יש לו גם חסרונות כפי שציינת כמו לכל דבר בחיים שנית כל טיפול בבעיה מתחיל בהכרה בבעיה לדוגמא בשנות ה-60 לא ראו בעישון בעיה גם הפרזה בשימוש בסלולר היא בעיה (ואני שומע מאנשים על נערים עם חשבונות חודשיים של 500 ש"ח ויותר