יורם שלום
המשפט הזה מאוד נכון, ואיך אני יודעת אתיחס לזה יותר מאוחר, כאשר הייתה לי הארה בעבר ראיתי זאת, כל התיחסות שלך היא ממך, וישר אליך, כמו המשפט, אולם יש בעיה קטנה, צריך לפנות לתת מודע כל פעם או להכניס את זה כדרך חיים, ופה הבעיה.
נגיד שיש בית סוהר, לבני אדם אשר עשו עבירה, או טעו איפשהו בדרך, נכנסים לבית כלא, ששם לא סופרים אותם, אנשים המקצוע, (נניח שגם אני גרה בבית שהוא בית סוהר) ששם אין שום חיבה כלפיך, כמו לאסירים, ואתה סגור שם ל-15 , 20 שנה, כיצד תצא בריא משם.
לאנשים יש אימפקט עצום עליך, ואני חושבת שאיך שהתיחסו אליך בילדות, כך שתגדל תתיחס בצורה לא מודעת אל עצמך.
רק מי שקיבל ידע ממורה, מגורו, מלימודים, מהארה חווה זאת. אז אני חושבת שיש הרס של עצמך עם האנשים אשר התעללו בך, ואתה מתיחס לעצמך בדרך שהתיחסו אליך, וכך זה מתקבע, חבל שכך, אבל זה יותר חזק מהמשפט שרשמת. כמה חבל.
