מתחילה את התגובה שלי בהתנצלות
אבל אני מסכימה מאודדדד עם פיפי, הרבה זמן רציתי לכתוב לך והתאפקתי. יקירתי את עדיין לא שם, את עדיין לא מוכנה וה"לא יצא לפועל" (עניין לטפל בעצמך) מעיד על כמה את רחוקה, אפילו רצון אמיתי לקבל את עצמך (קודם כל) אין לך. אני ידעתי תמיד שחוסר ההצלחה שלי ישב על חסימה רגשית ולא הרפתי עד שפתרתי את זה. לפעמים מצבים קשים משרתים אותנו ואת צריכה לשאול את עצמך מה את "מרוויחה" ממצב זה, את כותבת דברים נורא קשים ואת צריכה להבין שרגשות עוברים לעובר כבר בהריון ומה שאת משדרת זה: "אני מתפשרת עליך" למרות שברור לי שברגע שתראי את העובר שלך כבר באולטרסאונד, כבר בשלב זה תרגישי אחרת.
רוצה לספר לך משהו - אחרי שילדתי אמא של בעלי כל הזמן הייתה מכריזה בקולי קולות הוא בדיוק כמו אבא שלו, הוא דומה לאבא שלו, אוי גם אבא שלו היה ככה וככה ואני הייתי מתכווצת כולי מבפנים ומתעצבנת שמזלה שלא דקרתי אותה
. אבל!!!!! הבנתי שזו בעיה שלי וזה יושב אצלי על משהו כי הרי גם אם זו הייתה ביצית שלי היא הייתה אומרת את הדברים האלה. החלטתי ללכת לטיפול (יש לי חברה מטפלת בשיטת EFT שזה קצר וקולע בלי התבחבשות) ושם ראיתי איך זה בכלל יושב על דברים שאפילו לא קשורים לאימהות, הריון, ביציות ושאר ירקות. יצאתי משוחררת. להגיד לך שהיא לא ממשיכה עם זה, כנראה שכן, אני פשוט לא שומעת את זה לתוך ליבי. ודרך אגב, אחרי הטיפול, תוך כדי שטיפת הבית שטפתי גם אותה על העניין אבל, ממקום רגוע ושקט (מה לעשות הייתי חייבת להכניס לה
) והיא כמובן אמרה שלא התכוונה וכו,' וכו'. אז מתוקה שלי - הכל אצלנו ושלנו. אם מישהו במשפחה היה אומר לי שהילד שלי לא שלי או משהו בסביבה, הייתי מעיפה את כולם לקיביניפלוכט, הילד שלי בא לפני כולם., הילד הזה שבא אליי באמצע הלילה ואמר לי "אמא חכי אל תירדמי שוב, רגע אמא" ואז מחבק אותי, מנשק אותי ואומר לי: "זהו תחזרי לישון) וכל החגיגה בשלוש לפנות בוקר. אז מי או מה יכול להתחרות באהבה הזאת.
תחבקי את עצמך ותרשי לעצמך לעשות רק מה שנכון לך.
