daniels - את מכירה אותי
ויודעת בדיוק מי אני ומה דרכי בחיים. "מובן מאליו" - היא אינה דרכי. ותאמיני לי - אם אני אומרת תקיעות - זו באבואה תקיעות. לדרוך באותו מקום כל כך הרבה זמן בלי לזוז קדימה, בלי לשחרר, בלי להשתחרר, זו תקיעות עבורי, לקטר שרע לי, שכואב לי...זה כבר לא מועיל לאף אחד-רק מכניס לשיט וכאבים פיזיים מיותרים. אז.. קדימה - אני בדרכי ליצור הצלחות חדשות בחיי. להבין ולקבל שמה שעשיתי עד כה לא הביא לתוצאות הרצויות - ופשוט להניח לדברים ולהמשיך החאה, עם הכאב, הגעגוע והאשליות.. ולטפח וליצור ממה שיש לי היום (וזה ממש לא הרבה). רוצה להגיע למחר כבר, לעתיד, להתסכל אחורה על השירשורים שלי ולראות את הדרך שעברתי. אני צועדת קדימה... "במקום דרוך" כבר ממש לא מתאים לי..