השטויות הדתיות הרגילות
אני לא יודע מאיפה בדיוק לקחת את ההמצאה הזאת. כשקם הגר"א והוכיח כשיטת הגאונים לגבי זמן הדלקת נרות למרות שעד אז נהגו כרבינו תם, מה אליבא דשיטתך ניתן למשה בסיני? הרי ההלכה נתקבעה ואין לאיש רשות לשנותה... וכשהחז"וא ביטל (דה פקטו) את דין מורידין ואין מעלין מטעם תינוקות שנשבו - שלא כתוב בתורה בדיוק - זה גם ניתן למשה בסיני? אם כן - למה אף אחד לא השתמש בטיעון הזה עד אז? וכשאסרו את הקטניות, זה גם ניתן למשה בסיני? וכשקבעו את חרם דרבנו גרשום, זה גם ניתן למשה בסיני? וכשרב יהודה אומר "כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה" זה גם ניתן למשה מסיני? מהותה של תורה שבע"פ היא היצירה בצד המסורת. המשנה, הגמרא והראשונים מלאים בזה, ועל אחת כמה וכמה האחרונים. מתוך העקרונות וההלכות והמסורות אנחנו לומדים, עושים אנלוגיות או מחדשים, אבל אין שטות גמורה יותר גדולה מהטענה המגוחכת הזאת ש'הכל ניתן למשה בסיני'. וגם לרבי ישמעאל ורבי עקיבא היו שתי שיטות שונות מאד בעניין המידות שהתורה נדרשת בהן. ולכן, לענייננו - כמו שאת הפסוק "עיו תחת עין" דרשו ולא קיבלו במסורת (אם קיבלו במסורת לא היה שום צורך בכל ההצדקה הלמדנית שמופייעה בבבא קמא דף פג: ר' דוסתאי בן יהודה אומר: עין תחת עין - ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? אמרת? הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין? וכן "עין תחת עין נפש תחת נפש, ולא נפש ועין תחת עין; ואי סלקא דעתך ממש, זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין, דבהדי דעוויר ליה נפקא ליה נשמתיה..." ולא חסרות עוד מאות דוגמאות - בהחלט ייתכן שאפשר תיאורטית לדרוש את הפסוק אחרת. למשל ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. יכול ויעשה מקח טעות? ת"ל, משכבי אשה. את שבמשכבי אשה (סטרייטים בי סקסואלים) - אסור, את שלא במשכבי אשה, שרי. או למשל ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. יכול אינו נמשך לנשים וישא אשה? ת"ל "תועבה היא" ואמרי "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", דרך עבודה זרה - לא, דרך אהבה - שרי" (כמובן אין גמרות כאלה, אבל זו רק דוגמה) וככה לא משנים את התורה, פשוט מגלים משמעות שהייתה שם קודם רק לא ראינו אותה. וראוי להזכיר את המדרש שממש מראה שזה מנהג גויים (כנראה שמטרתו להשפיל)- "מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא - דכתיב (ישעיהו יד) איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו'. אמר רבה בר רב הונא: מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות, לידע איזה בן יומו של משכב זכור. וכתיב (ישעיהו יד) כל מלכי גוים כלם וגו', אמר רבי יוחנן: שנחו ממשכב זכור. ואמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה, שנאמר (ישעיהו יד) נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה, - מכלל דעד השתא לא הוה רנה. ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בביתו של אותו רשע, שנאמר (ישעיהו יג) ושעירים ירקדו שם. ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה, שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל. ערל בגימטריא שלש מאות הוי". ולא באתי לפסוק הלכה אלא רק להראות 2 דברים: א. שהאמירה כאילו "הכל מסיני" היא מופרכת ב. שאפשר לקרוא פסוקים בצורה יצירתית. קיץ טוב לכל חברי הפורום. ונ"ב - שלוש מאות אמה? וואו, היה הולך לו באטרף...